מקרא וביקורת

‫ישנה כפילות בתיאור עבודת הלויים‪:‬‬ ‫נאמר " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"  (במ' ג‪,‬ז‪-‬ח)‪.‬‬ ‫ההבדל היחיד בין הראשון לפסוק השני הוא שבפסוק הראשון כתוב "משמרתו" ובפסוק השני כתוב "את כל כלי אהל‬ ‫מועד" (וכן "בני ישראל" במקום "כל העדה")‪ .‬זה מעורר חשד שיש כאן כפילות של שילוב שני נוסחים מקבילים‪.‬‬ ‫עם זאת מתרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי המבטל את הכפילות‪ ,‬משהו כמו‪:‬‬ " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל   לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן ". ‫אך ייתכן שזה תיקון של הסופר לפתור את בעיית הכפילות ולא נוסח מקורי‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 17/05/2020]

נאמר " וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה .  וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה"  (ויק' יב‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫מילות הסיכום "זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה" קוטעות את רצף דיני היולדת‪ ,‬ומפרידות בין דין היולדת הרגיל‬ ‫לבין דין היולדת העניה‪ .‬בדינים אחרים בהם יש דין שונה לעני או העניה דין העני מובא כחלק מהפרשה ולא כנספח‪.‬‬ ‫כמו " וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.  וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָֹה אֶחָד לְחַטּ...

נאמר " וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"  (דב' יב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה בעיה עם הניסוח בפסוק‪ ,‬שכן 'גדיעה' מתאימה יותר לדבר מחובר כמו עצי האשרים ולא לפסלים שאינם‬ מחוברים בדווקא‪ .‬בפרט שלכאורה עצם גדיעת האשרה מבטלת את מהותה (כעץ חי)‪ ,‬בעוד גדיעת פסל אינה מבטלת אותו‬ ‫אלא רק מאפשרת להניחו במקום אחר‪.‬‬ ‫ואמנם בפסוק אחר הנוסח הוא הפוך: " כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ "  (דב' ז‪,‬ה)‪.‬‬ ‫יצויין שמתרגום‪-‬השבעים כאן עולה נוסח עברי הפוך‪" :‬ואשריהם תגדעון ופסילי אלהיהם תשרפון באש"‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/08/2020]

‫בשלב מסוים קידשו הקפיאו חז"ל את נוסח המקרא וקידשו אותו כמו שהוא‪ ,‬כולל טעויות סופר ברורות שלא‬ ‫תוקנו‪ .‬ברשומה זו אביא דוגמה לטעות שכזו‪.‬‬ ‫נאמר " גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת יוֹרָם.  וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא.  וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ יְהֹוָה לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב"  (דבה"ב כב‪,‬ה‪-‬ז)‪.‬‬ ‫בתיאור אודות אחזיהו בן יהורם מלך יהודה בס' דבה"י פתאום מופיע שמו כ"עזריהו" ולא "אחזיהו" כפי שהוא‬ ‫נקרא קודם לכן וגם לאחר מכן‪ ,‬זאת בניגוד לנוסח המקביל בס' מלכים הקורא לו לכל הדרך "אחזיהו"‪.‬...

נאמר " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם.  כִּי חַי יְהֹוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם.  וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.   וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ"  (שמ"א יד‪,‬לח‪-‬מא)‪.‬‬ ‫מה הפשר "הבה תמים"? הלא שאול מחפש את החוטא‪ ,‬לא את התמים?‬ ‫והנה‪ ,‬מתברר שמתרגום השבעים עולה נוסח עברי שכזה‪:‬‬ ‫"ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל למה לא ענית את עבדך היום‪ ,‬אם יש בי או ביונתן בני העון הזה אלהי‬ ‫ישראל הבה אורים ואם ישנו העון הזה בעמך ישראל הבה תומים"‪.‬‬ ‫נוסח הרבה יותר מובן‪ ,‬בו שאול מציע לאל להשתמש באורים והתומים כדי למצוא את החוטא‪ .‬האורים יסמנו אם‬ ‫שאול או יונתן בנו הם החוטאים ואילו ...

‫פרשת המן וגניזת צנצנת המן נזכרת לפני הקמת המשכן ולפני הקדשת אהרן ובניו לכהונה‪ .‬אך המעיין בפסוקים על צנצנת‬ ‫המן יראה שפרשה זו לכאורה אינה במקומה הכרונולוגי‪.‬‬ ‫נאמר " וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶל משֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת"  (שמ' טז‪,‬לב‪-‬לד)‪.‬‬ ‫מפסוקים אלו עולים שני נתונים‪:‬‬ ‫א) "העדות" (לוחות הברית) כבר קיימת‪ ,‬כאשר "לפני יהוה" ו"לפני העדות" (שמ' ל‪,‬לו) הם מונחים המתייחס‬ ‫למקום מוגדר במשכן מול ארון הברית‪ ,‬שמבחינה כרונולוגית עדיין אינו קיים (אפילו הלוחות לא ניתנו עדיין)‪.‬‬ ‫ב) דווקא על אהרן מוטלת משימה זו של גניזת צנצנת המן "לפני העדות...

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת‪" :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?"‪ .‬שאלה זו‬ ‫הינה בעצם ציטוט של פסוק בס' דברים (ו‪,‬כ)‪.‬‬ ‫ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה‪ ,‬שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו "אשר צוה‬ ‫יהוה אלהינו אתכם "‪ . אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק?‬ ‫והנה בשני מקומות בספרות חז"ל משתקפת לכאורה גירסה מעט שונה של הפסוק‪:‬‬ ‫ראו "חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?" (מכילתא דרבי ישמעאל סוף פ' בא)‪.‬‬ ‫כמו כן ראו "בן חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?' (תלמוד ירושלמי פסחים‬ ‫פ"י ה"ד)‪.‬‬ בשני המקורות החז"ליים הפסוק מס' דברים מצוטט בגירסה של "אותנו" במקום "אתכם"‪ .‬גירסה דומה מצויה בכמה וכמה‬ ‫עדי נוסח עתיקים של ההגדה (ר' 'הגדה שלמה' במקום)‪.‬‬ ‫האם משתקפת בחז"ל אכן גירסה שונה בפסוק מכפי שהוא לפנינו‪ ,‬או שמדובר בשינוי בידי חז"ל בציטוט לשם...

נאמר " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה [...]  וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה.  וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו.  [...] וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם"  (שמ"א יח‪,‬יז‪-‬כא)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר מירב‪ ,‬בתו הגדולה של שאול‪ ,‬נישאה בסופו של דבר לעדריאל המחולתי‪ ,‬ואילו דוד נישא דווקא לבתו‬ ‫השניה מיכל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקום אחר נאמר כך: " וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.   וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד"  ‫(שמ"ב כא‪,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר כאן דווקא מיכל בת שאול היתה אשתו של עדריאל המחו...

נאמר " וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֵשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו"  (שמ"א כב‪,‬ו)‪.‬‬ ‫ישנה בעיה בפסוק‪ ,‬שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות‪ .‬כבר חז"ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית‪ .‬אבל‬ ‫מה עם הפשט?‬ ‫הבעיה של אזכור גבעה ורמה יחדיו נשאלה כאמור כבר בתלמוד‪ ,‬אך נענתה רק בדרך הדרוש‪" :‬היינו דכתיב ושאול יושב‬ ‫בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה? אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה‬ ‫תפלתו של שמואל הרמתי" (תלמוד בבלי‪ ,‬תענית ה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫אבל ייתכן שההסבר פשוט‪ ,‬שכן מתרגום השבעים עולה נוסח עברי הגורס "ב ב מה" בב'! כלומר‪ ,‬ששאול ישב תחת‬ ‫האשל ב ב מה שהיתה בגבעה‪ ,‬לא בעיר רמה‪.‬‬ ציין ידידי "ירוק11" לכך שאותיות ב' ור' דומות למדי בכתב העברי העתיק, וייתכן שהוא הגורם לטעות בנוסח-המסורה. [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 01/03/2020]

‫בפרשת הברכות והקללות נאמר באחת הקללות: " יַכְּכָה יְהֹוָה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ"  (דב' כח‪,‬לה)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה סתירה פנימית בפסוק‪ ,‬האם השחין יהיה "על הברכים ועל השוקים" או "מכף רגלך ועד קדקדך"?‬ ‫הסבר אפשרי אחד‪ ,‬הוא ש"מכף רגלך ועד קדקדך" אינו אלא גירסה חלופית ל"על הברכים ועל השוקים" שנכנסה‬ ‫לפסוק‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי נוסף‪ ,‬שנראית לי נכונה יותר במקרה זה‪ ,‬היא שמדובר בטעות העתקה ש'נחתכה' מפסוק אחר‪.‬‬ ‫כוונתי לכך שישנה קללה נוספת על שחין בפרשה האומרת: " יַכְּכָה יְהֹוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם (וּבַעְפֹלִים) [וּבַטְחֹרִים] וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא"  (שם‪,‬כז)‪.‬‬ ‫המעניין הוא שהפסוק מסתיים עם אותן מילים בדיוק – "אשר לא תוכל להרפא" – המקדימות אף את חצי המשפט‬ ‫המוקשה "מכף רגלך ועד קדקדך"!‬ ‫להערכתי‪ ,‬מקורו של חצי המשפט "מכף רגלך ועד קדקדך" הינו מסוף פסוק כז‪ ,‬לאחר המילים ...

שלש פעמים בס' יחזקאל נזכר אדם בשם "דניאל"‪ ,‬בשלושת המקומות מודבר בקרי כשהכתיב הוא "דנאל" ‫בלא יו"ד‪ .‬דמות זו נזכרת כשניה מתוך שלישית הצדיקים "נח – דנאל – איוב"‬. ‫מי הוא זה ואיזה הוא‪ ,‬האמנם "דניאל"?‬ ‫ראו " בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.  וְהָיוּ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ נֹחַ דָּנִאֵל וְאִיּוֹב הֵמָּה בְצִדְקָתָם יְנַצְּלוּ נַפְשָׁם נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה.  לוּ חַיָּה רָעָה אַעֲבִיר בָּאָרֶץ וְשִׁכְּלָתָּה וְהָיְתָה שְׁמָמָה מִבְּלִי עוֹבֵר מִפְּנֵי הַחַיָּה.  שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתוֹכָהּ חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה אִם בָּנִים וְאִם בָּנוֹת יַצִּילוּ הֵמָּה לְבַדָּם יִנָּצֵלוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה שְׁמָמָה.  אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה.  וּשְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּתו...

‫בתחילת פרשת המרגלים מובאת רשימת שמותם‪:‬‬ ‫" וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר.  לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי.  לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה.  לְמַטֵּה יִשָּׂשׂכָר יִגְאָל בֶּן יוֹסֵף.   לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן .  לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא.  לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי.   לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי .  לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי.  לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל.  לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי.  לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי.  אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ"  ‫(במ' יג‪,‬ד‪-‬טז)‪.‬‬ ‫מדוע אפרים נזכר ברשימה לפני הכותרת של "למטה יוסף" שאמורה לכאורה לשמש כותרת הן למטה מנשה והן‬ ‫למטה אפרים?‬ ‫סביר להניח שהכותרת "למטה יוסף" אכן היתה כותרת הן למנשה והן לאפרים‪ ,‬אבל שסדר השבטים ברשימה‬ ‫השתבש במהלך הדור...

‫נאמר " וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.  וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִשָׁלוֹם "  (מל"א טו‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬אבל מעכה בת אבשלום הלא היתה סבתא שלו‪ ,‬אמא של אביו אבים (אביה)‪ ,‬לא אמא שלו!!!‬ ‫מספר פסוקים קודם לכן‪ ,‬אודות אביו של אסא – אבים‪ ,‬נאמר " וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה.  שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם "  (שם‪,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫אז אולי זו טעות‪ ,‬ואמא של אסא לא היתה מעכה?‬ ‫הבעיה היא שבהמשך אודות אסא‪ ,‬מעכה נזכרת שוב כאמו‪ ,‬נאמר " וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן"  (שם‪,‬יג)‪.‬‬ ‫ברור הדבר שבאחד מהקטעים הללו שם אם המלך הוא טעות‪ ,‬שם אמו של אבים או שם אמו של אסא בנו‪.‬‬ ‫אך הבעיה מסתבכת עוד יותר‪ ,‬שכן בס' דברי הימים נאמ...

נאמר " אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן "  (שמ'‬ ‫לח‪,‬כא)‪ . ניסוח פסוק זה תמוה למדי‪ ,‬וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת‪ ,‬בשוגג או במזיד‪.‬‬ ‫המילים "עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן" תמוהות ביותר ואינן קשורות לכאן בשום קשר שהוא‪ .‬שהרי‬ ‫עבודת הלויים ביד איתמר (במ' ד‪,‬כח‪-‬לג) היתה נשיאת הקרשים והיריעות על ידי בני גרשון ומררי‪ .‬עבודה‬ ‫שהתורה מתחילה להתייחס אליה בכלל רק בחומש במדבר ואינה ענין לכאן כלל וכלל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פקודי המשכן מונים את הזהב העשוי למלאכה‪ ,‬ששימש גם לארון לשולחן למנורה ומזבח הזהב‪ ,‬כלים שהיו‬ ‫נישאים בידי בני קהת‪ ,‬שמשמרתם היתה ביד אלעזר ולא ביד איתמר (שם‪,‬טז)‪ .‬גם מזבח הנחושת מכברו וכליו נעשו‬ ‫מפקודי הנחושת ושייכים לבני קהת ולא לבני גרשון ומררי‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬בשלב זה של הקמת המשכן‪ ,‬הלויים כלל לא הוקדשו עדיין לעבודה במשכן! דבר זה קרה רק בשלב‬ ‫מאוחר יותר בסיפור: " הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ ל...

נאמר " וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"  (יהו' כד‪,‬יב)‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם‪ ,‬מה שסותר את האמור בתורה‬ ‫(במ’ כא‪,‬כא‪-‬לה; דב’ ב’‪,‬כד – ג‪,‬ח)‪ ,‬וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם"  (יהו' כד‪,‬ח)‪. ‫אז מה הולך פה?‬ ‫פתרון פשוט שהציעו חוקרים רבים‪ ,‬הוא שהמילים בפסוק יב "שני מלכי האמורי" אינן במקומן‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שראינו‪,‬‬ ‫ההתמודדות מול האמורי נזכר כבר בפסוק ח וכמי שאירע בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬ואילו פסוק זה דן באירועים‬ ‫שאירעו בתוך כנען עצמה‪ . ‬לדבריהם מילים אלו מקומן בפסוק ח!‬ " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם [ שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי ] וָאֶתּ...

‫נראה שבקטע אודות לידתו של "אי כבוד"‪ ,‬נכדו של עלי הכהן‪ ,‬ישנה כפילות מוטעית‪.‬‬ ‫נאמר " וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ.  וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ.  וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי כָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.   וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים "  (שמ"א ד‪,‬יט‪-‬כב)‪.‬‬ ‫לא סביר שהנוסח שלפנינו הוא המקורי‪ ,‬זו כפילות מיותרת בפרט כששתי האמירות צמודות אחת לשניה‪.‬‬ ‫והנה מנוסח תרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי שונה‪ ,‬נוסח הפותר את בעיית הכפילות‪:‬‬ And his daughter-in-law the wife of Phinees was with child, about to bring forth‬‬;  ‫‪and she heard the tidings, that the ark of God was taken, and that her father-in‬‬‫‪law and her hu...

" וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.  וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.   וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו"  (מל"א א‪,‬יח‪-‬כ)‪.‬‬ ‫הניסוח כפי שהוא בפנינו אינו ברור‪ ,‬אך אם נניח שנוצרו חילופי אותיות בשתי המילים המודגשות‪ ,‬חילוף א‪-‬ע‪,‬‬ ‫הפסוקים יובנו יותר‪: " וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ  וְאַתָּה  אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.  וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.   וְעַתָּה  אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". ואכן בתרגום יונתן זהו הנוסח העולה: "וכען הא אדניה מלך ואת רבוני מלכא לא ידעתא. ו...

‫נאמר " הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ"  (עמוס ג‪,‬ט)‪.‬‬ ‫איזכורה של העיר‪-‬מדינה אשדוד בפסוק זה היא דיי תמוהה‪ ,‬מה להשוואת ארמונות באשדוד הקטנה מול ארמונותיה של‬ ‫מצרים? ומה לאשדוד עם ממלכת שומרון (ולא עם יהודה אויבתה)? ומדוע שדווקא אשדוד תיאסף על שומרון בדומה‬ ‫למצרים?‬ ‫והנה מתרגום‪-‬השבעים עולה‪ ,‬כי הגירסה שעמדה כפי הנראה לעיני המתרגם היתה " באשור " ולא "באשדוד"!‬ ‫חילוף האותיות בין "אשור" ל"אשדוד" הינו בהחלט סביר‪.‬‬ ‫איזכורה של "אשור" בפסוק זה מתקבל על הדעת הרבה יותר‪ ,‬בהיותה אשור האימפריה השניה לצד (יריבתה)‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫אשור נזכרת במקרא פעמים רבות בהקבלה למצרים‪ ,‬כמו מספר פעמים בס’ הושע‪ ,‬לדוגמה " וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ"  (ז‪,‬יא)‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 19/01/202...

‫מה הסיפור של הפסוק בשמות כג‪,‬יג? האם הוא במקומו ומהיכן מקורו?‬ ‫שמות כג‪:‬‬ י  וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יא  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. יב   שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. יג  וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. יד  שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טו  אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. טז  וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. יז  שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כ...

המעיין היטב בקרי וכתיב במקרא‪ ,‬ישים לב כי ככל הנראה רוב השינויים משקפים שינויים בצורות הכתיב של השפה‬ ‫העברית והארמית (או סתם טעויות כתיב)‪.‬‬ ‫ומעניין בהקשר זה אחד מהקרי וכתיב בשיה”ש‪ ,‬המשקף צורת כתיב קדומה לנקבה נוכחת: " קוּמִי ( לכי ) [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ"  (שיה"ש ב‪,‬יג)‪.‬‬ ‫צורת כתיב קדומה זו רווחת הרבה במקרא‪ ,‬להלן מספר דוגמאות קטן‪:‬‬ מַה יֶּשׁ ( לכי ) [לָךְ] בַּבָּיִת"  (מל"ב ד‪,‬ב)‪.‬‬ ‫" ( ואתי ) [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי  (שופ' יז‪,‬ב)‪.‬‬ " אֹכֶלֶת אָדָם ( אתי ) [אָתְּ] וּמְשַׁכֶּלֶת (גּוַֹיִךְ) [גּוֹיַיִךְ] הָיִית"  (יחז' לו‪,‬יג)‪.‬‬ ‫" מַדּוּעַ ( אתי הלכתי ) [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם"  (מל"ב ד‪,‬כג)‪.‬‬ ‫מה שנוגע לעניינו הוא‪ ,‬שאף שצורת כתיב קדומה זו משתקפת מעשרות מקומות במקרא‪ .‬הספרים הכי מאוחרים‬ ‫שבאה אצלם צורה זו‪ ,‬הם איכה ויחזקאל‪ .‬בספרים המאוחרים יותר‪ ,‬כל ספרי בית‪-‬שני‪ ,‬אין זכר לצורה קדומה זו‪.‬‬ ‫מה שאומר שאם הקרי וכתיב הנ"ל בשיה"ש אינו סתם...