מקרא וביקורת

‫ס' דניאל מיוחס במקרא לדניאל‪ ,‬המתואר כדמות שחיה מימי יהויקים מלך יהודה ונבוכדנאצר מלך בבל עד ימי‬ ‫התקופה הפרסית של ימי כורש הגדול‪.‬‬ ‫בפוסט זה נראה‪ ,‬שהכותב לא הכיר את התקופה הבבלית ואת התקופה הפרסית‪ ,‬מה שמלמד שהכותב חי בתקופה‬ ‫מאוחרת יותר כפי הנראה (וכפי שהרחבתי על כך בעבר )‪.‬‬ ‫להלן מספר תאריכים רלוונטיים לענייננו ע"פ תעודות בבליות (עולם התנ"ך‪ ,‬דניאל עזרא נחמיה‪ ,‬עמ' ‪118‬‬): ‫נבוכדנאצר עולה למלוכה בבבל – ‪ 604‬לפנה"ס‬ ‫נבוכדנאצר מגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל וממליך את צדקיהו – ‪ 598‬לפנה"ס‬ ‫חורבן ירושלים והמקדש – ‪ 586‬לפנה"ס‬ ‫כורש עולה למלוכה בפרס כואסל של אסטיאגס מלך מדי – ‪ 559‬לפנה"ס‬ ‫כורש מורד וכובש את מדי – ‪ 550‬לפנה"ס‬ ‫כורש כובש את בבל – ‪ 539‬לפנה"ס‬ ‫הצהרת כורש – ‪ 538‬לפנה"ס‬ ‫מחבר ס' דניאל טוען שבשנת ‪ 1‬לדריוש המדי מלאו ‪ 70‬שנה ל"חורבות ירושלים": " בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.  בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲ...

מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך ‪ 70‬שנה‪ .‬בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא‬ ‫נתקיימה‪ ,‬אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4‬למלך יהויקים‪ ,‬שנת מלכותו הראשונה של נבוכדנאצר מלך בבל (ירמ' כה‪,‬א)‪ ,‬ניבא ירמיהו שהעם יהיה בגלות‬ ‫תחת שלטון בבל למשך ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫בתחילה דיבר על הגוים השכנים ועל בבל עצמה: " וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה .  וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם"  (שם‪,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬ ‫ולאחר גלות יהויכין‪ ,‬בשנת ‪ 7‬לנבוכדנאצר‪ ,‬ניבא ירמיהו שגלות בבל תסתיים במלאות ‪ 70‬שנה לשלטון בבל‪ .‬ראה " כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה"  ‫(ירמ' כט‪,‬י)‪.‬‬ ‫נבוכדנאצ...

‫היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר‪ ,‬עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת‪ ,‬הפוכה‬ ‫אפילו‪.‬את היחס השלילי לשומרונים אנו רואים במקרא בעיקר בשני מקומות‪:‬‬ ‫א) נאמר " וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת (וּסְפַרְוַיִם) [וּמסְפַרְוַיִם] וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.  וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. [...]  וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה.  וַי...

הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל‪,‬‬ ‫ההוא מספר יואל‪ ,‬מתרי‪-‬עשר‪ ,‬תיארוכים בטווח של כ‪ 500-‬שנה‪ ,‬מימי יהורם מלך יהודה במאה ה‪ 9-‬לפנה"ס ועד‬ ‫תלמי בסוף המאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪ .‬ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר‪ ,‬לפיה יואל היה נביא שפעל בימי‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כנראה בראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫הטווח הרחב שנתנו רבים וטובים לתיארוך ספר יואל‪ ,‬נובע מכך שאין בספר ציונים מפורשים לאירועים היסטוריים‬ ‫מהם נוכל ללמוד בצורה ישירה על זמנו של יואל‪ .‬למרות זאת ניתן למצוא מספר רמזים היכולים לכוון אותנו‬ ‫לתקופה הכי מתאימה – התקופה שאחרי חנוכת בית‪-‬המקדש השני (‪ 515‬לפנה"ס) ולפני עלייתו של עזרא הסופר‬ ‫המהפכני (‪ 458‬לפנה"ס)‪ ,‬ולהבנתי לא לפני ראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס כדלהלן‪.‬‬ ‫בספר אנו יכולים למצוא מספר רמזים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ישנם פסוקים מהם נשמע שהחורבן והגלות אינם כה רחוקים והטראומה עדיין זכורה היטב‪ .‬ראו " וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי ...

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

מפורסמת "הצהרת כורש" בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש‪ .‬הימצאותה של ‫כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו‪.‬‬ ‫בפתיחת ס' עזרא (א‪,‬א‪-‬ד) מופיעה הצהרת‪-‬כורש הגדול (וגם חלקית בסוף דבה"ב לו‪,‬כב‪-‬כג)‪ ,‬האומרת כך‪:‬‬ " וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהֹוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם.  וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּש...

בפוסט זה אציג השערה לפיה השלטון הבבלי , לאחר חורבן ירושלים והמקדש , איפשר המשך פולחן במקום  המקדש , אך האישור היה מצוצמם ואסר הקרבת קרבנות מן - החי . מצב חוקי זה נמשך עד להצהרת כורש . לאחר חורבן ירושלים והמקדש , מונה גדליהו בן אחיקם בידי הכובש הבבלי להיות מושל . לאחר זמן מה ) כמה ? זו  שאלה בפני עצמה ( אחד ממשפחת המלוכה של בית - דוד , ישמעאל בן נתניה , רצח את גדליהו ) ירמ ' מא , א - ג .( מיד לאחר ישנו תיאור מעניין על פולחן לכאורה במקדש  בירושלים . "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ וְאִישׁ לֹא יָדָע. וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים  וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהֹוָה " (ירמ' מא,ד-ה) התיאור תמוה , שכן מדובר לאחר חורבן המקדש – " בית יהוה ," ואם כן היכן תכננו האנשים להקריב את מנחתם ? מתיאורם עולה לכאורה שהם היו מודעים לחורבן ירושלים והמקדש ...