מקרא וביקורת

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

מפורסמת "הצהרת כורש" בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש‪ .‬הימצאותה של ‫כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו‪.‬‬ ‫בפתיחת ס' עזרא (א‪,‬א‪-‬ד) מופיעה הצהרת‪-‬כורש הגדול (וגם חלקית בסוף דבה"ב לו‪,‬כב‪-‬כג)‪ ,‬האומרת כך‪:‬‬ " וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהֹוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם.  וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּש...

בפוסט זה אציג השערה לפיה השלטון הבבלי , לאחר חורבן ירושלים והמקדש , איפשר המשך פולחן במקום  המקדש , אך האישור היה מצוצמם ואסר הקרבת קרבנות מן - החי . מצב חוקי זה נמשך עד להצהרת כורש . לאחר חורבן ירושלים והמקדש , מונה גדליהו בן אחיקם בידי הכובש הבבלי להיות מושל . לאחר זמן מה ) כמה ? זו  שאלה בפני עצמה ( אחד ממשפחת המלוכה של בית - דוד , ישמעאל בן נתניה , רצח את גדליהו ) ירמ ' מא , א - ג .( מיד לאחר ישנו תיאור מעניין על פולחן לכאורה במקדש  בירושלים . "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ וְאִישׁ לֹא יָדָע. וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים  וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהֹוָה " (ירמ' מא,ד-ה) התיאור תמוה , שכן מדובר לאחר חורבן המקדש – " בית יהוה ," ואם כן היכן תכננו האנשים להקריב את מנחתם ? מתיאורם עולה לכאורה שהם היו מודעים לחורבן ירושלים והמקדש ...