מקרא וביקורת

בס' בראשית ישנה רשימה של צאצאי יעקב שירדו עמו למצרים – " וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו"  (בר’ מו‪,‬ח)‪ .‬ברשימה נזכרים בין היתר נכדיו של יהודה‪ ,‬חצרון וחמול‪ ,‬בני בנו פרץ: " וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל "  (שם,יב)‪.‬‬ ‫הזכרתם של חצרון וחמול כמי שירדו עם יעקב למצרים מעוררים קושי‪ ,‬שכן פרץ וזרח היו אז‪ ,‬לפי הסיפור‬ ‫המקראי‪ ,‬תינוקות רכים‪ .‬שכן על פי הסיפור על יהודה ובניו ותמר (בר' לח) הוא אירע רק לאחר שנמכר יוסף‬ ‫למצרים‪ ,‬ומאז עד ירידת יעקב למצרים עברו ‪ 20‬שנה‪ .‬ובכדי שיספיקו ער ואונן להינשא לתמר‪ ,‬וגם שהיא תמתין‬ ‫עד שיגדל שלה ויעבור זמן שלא ניתן לה להינשא לו‪ ,‬וגם שיבוא יהודה על כלתו תמר ותלד את פרץ וזרח‪ ,‬כל זה‬ ‫בתוך כ‪ 20-‬שנה הוא זמן דחוק מדי‪ ,‬ועוד לומר שהספיק פרץ ללדת שני בנים טרם ירידתו למצרים‪ ,‬זה כבר ממש‬ ‫לא יתכן בתוך ‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫אך למעשה‪ ,‬על סמך מה התבססה ההנחה שסיפור יהודה ובניו ת...

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

‫בפרשת 'משפט הכהנים' בספר דברים ישנו חצי משפט הנראה כמשובש במעט‪ ,‬שנסתבכו בו הפרשנים להסבירו –‬ ‫"לבד ממכריו על האבות"‪ .‬בפוסט זה אציג הסבר סביר ומתקבל על הדעת שאמרו בענין‪.‬‬ ‫נאמר " וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה.  וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָֹה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָֹה.  חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת"  ‫(דב' יח‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר בס"ד‪ ,‬לוי הרוצה לכהן במקדש‪ ,‬יכול להצטרף לאלו המשרתים שם‪ .‬כשהוא מקבל כמו כולם חלק שוה‬ ‫במתנות הכהונה שהוזכרו קודם לכן (שם‪,‬ג‪-‬ה) – "חלק כחלק" (ראו בהרחבה כאן )‪ .‬הפסוק ממשיך ואומר שאף‬ ‫שמתחלקים המשרתים במקדש שוה בשוה בכל‪ ,‬דבר אחר יוצא מכלל זה – "לבד ממכריו על האבות"‪.‬‬ ‫בדבר זה הסתבכו הפרשנים בפירוש מילים אלו – "לבד ממכריו על האבות"‪ .‬ראיתי שיש הרוצים לפרש את‬ ‫הדברים‪ ,‬ע"פ הנאמר בסיפור ש...

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫בטקס הכיפורים נאמר " בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה [...]  וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה.  וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"  (ויק' טז‪,‬ג‪-‬ה)‪.‬‬ ‫לעומת זאת בפרשת קרבנות המועדים נאמר " וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.  וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.  עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.  שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם"  (במ' כט‪,‬ח‪-‬יא)‪.‬‬ ‫בטקס הכיפורים הפר לחטאת והאיל לעולה הינם קרבנות פרטיים של הכהן‪ ,‬ואינם קשורים לענייננו‪ .‬אבל הקרבנות‬ ‫הציבורי...

‫פוסט זה עוסק בחריגותו של "מזבח הזהב" מכלל כלי המשכן‪ ,‬ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש"מזבח‬ ‫הזהב" הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי‪.‬‬ ‫בפרשיות הציווי על הקמת המשכן וכליו סדר הדברים הם כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬כלי המשכן‪ :‬ארון העדות‪ ,‬שולחן‪ ,‬מנורה (שמ' כה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבנה המשכן‪ :‬יריעות‪ ,‬קרשים‪ ,‬פרוכת (שמ' כו)‪.‬‬ ‫‪ .3‬המזבח (החיצוני)‪ ,‬חצר המשכן‪ ,‬שמן זית למאור (שמ' כז)‪.‬‬ ‫‪ .4‬בגדי הכהונה‪ :‬אפוד‪ ,‬חושן‪ ,‬מעיל‪ ,‬ציץ‪ ,‬כתונת‪ ,‬מכנסים (שמ' כח)‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציווי על שבעת ימי המילואים‪ ,‬על הקרבנות שבהם וכו’‪ ,‬עולת התמיד (שמ' כט)‪.‬‬ ‫‪ .6‬ מזבח הזהב ‪ ,‬תרומת מחצית השקל‪ ,‬כיור‪ ,‬שמן המשחה‪ ,‬קטורת (שמ' ל)‪.‬‬ ‫מיקום איזכור ציווי הקמת מזבח הזהב בולט בחריגותו‪ ,1‬בעוד מזבח הנחושת מובן שאינו נזכר בין הכלים‪ ,‬בהיותו‬ ‫עומד בחצר המשכן ולא בתוך המשכן עצמו‪ ,‬מזבח הזהב הלא עומד בתוך המשכן יחד עם שאר כלי המשכן‪ ,‬מדוע‬ ‫איפוא אינו נזכר עמהם?‬ ‫בציווי על הכלים יש לכל כלי תיאור קצר של מטרתו‪ .‬בפרשת השול...