מקרא וביקורת

העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת‪-‬יהודה‪ ,‬או כמו שהמקרא מכנה‬ ‫שפה זו בשם "יהודית" (מל"ב יח‪,‬כו וכח; ישע' לו‪,‬יא ויג; דהי"ב לב‪,‬יח‪ .‬וראה נח' יג‪,‬כד)‪ .‬כבר מהכינוי המקראי‬ ‫ניתן להבין שכנראה בממלכת‪-‬ישראל לא דיברו "יהודית"‪ ,‬אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה‬ ‫את הדיאלקט הישראלי כאן בשם "ישראלית")‪.‬‬ ‫למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי‪ ,‬אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת‪-‬ישראל‪ ,‬וקצת מתוך המקרא‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) מתוך השוואתם של " חרסי שומרון " מישראל עם " חרסי לכיש " מיהודה‪ ,‬ניתן ללמוד שבישראלית‬ ‫הכתיב למילה " יָיִן"  היא " יֵּן" ‪ .‬היו"ד השניה במילה "יין" ביהודית היא עיצורית‪ ,‬אך בישראלית מופיעה‬ ‫המילה ללא היו"ד העיצורית השניה‪ .‬כך גם עולה מ" לוח גזר " גם לגבי מילה נוספת במבנה דומה – " קֵּץ"  ‫בישראלית במקום " קָיִץ"  ביהודית (וראו להלן)‪.‬‬...

מחבר ס' מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל"ספר דברי הימים‬ ‫למלכי ישראל" או ל"ספר דברי הימים למלכי יהודה" בהתאם‪ ,‬מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה‪.‬‬ ‫מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם‪.‬‬ ‫ס' מלכים מספר על כיבוש שומרון והגליית יושביה בידי אשור‪:‬‬ " וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.  וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.  וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"  (מל"ב יח‪,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫אך ישנו קטע אחר בספר עוד קודם לכן המספר על כך‪:‬‬ ‫" וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִ...

‫לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה‪ ,‬היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו‪ .‬הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות‪ ,‬שחלקן קיבלו מקום‬ ‫ביצירת המקרא‪ .‬המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי‪ ,‬אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של‬ ‫הישראלים לשעבר‪.‬‬ ‫דוגמה מעניינת בהקשר זה‪ ,‬קשור לפולחן הישראלי בבית‪-‬אל‪.‬‬ ‫אנו מוצאים בירמיהו הקבלה בין האל הידוע של מואב "כמוש" לבין אל ישראלי לא‪-‬ידוע לכאורה בשם "בית‪-‬אל"‪.‬‬ ‫נאמר " וּבֹשׁ מוֹאָב מִ כְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִ בֵּית אֵל מִבְטֶחָם"  (ירמ' מח‪,‬יג)‪" .‬כמוש" הוא שם של אל‪ ,‬לא‬ ‫של מקום‪ ,‬וכך גם "בית אל" במקרה זה הוא שם של אל‪ ,‬בו שמו ישראל את "מבטחם"‪.‬‬ ‫ירמיהו למעשה מספר לנו בעקיפין‪ ,‬שבממלכת ישראל האל הראשי או אחד הראשיים שבאליהם‪ ,‬נקרא בשם‬ "ביתאל"‪.‬‬ בדומה ישנו לכאורה אזכור נוסף לאל בשם זה‪ ,‬כבר בדברי הנביא הושע הישראלי: " כָּכָה עָשָׂה1 לָכֶם בֵּית אֵל מִפ...

‫היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר‪ ,‬עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת‪ ,‬הפוכה‬ ‫אפילו‪.‬את היחס השלילי לשומרונים אנו רואים במקרא בעיקר בשני מקומות‪:‬‬ ‫א) נאמר " וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת (וּסְפַרְוַיִם) [וּמסְפַרְוַיִם] וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.  וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. [...]  וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה.  וַי...

‫נאמר " בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל בְּמָלְכוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וּשְׁתַּיִם שָׁנִים מָלָךְ אַךְ בֵּית יְהוּדָה הָיוּ אַחֲרֵי דָוִד.  וַיְהִי מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה דָוִד מֶלֶךְ בְּחֶבְרוֹן עַל בֵּית יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים"  (שמ"ב ב‪,‬י‪-‬יא)‪.‬‬ ‫סופר דבה"י ידוע כמי שהוא מעריץ של שושלת בית‪-‬דוד‪ ,‬ונקודה זו בולטת אצלו עוד מסיפור עלייתו של דוד‬ ‫למלוכה‪.‬‬ ‫בס' שמואל מסופר שדוד תחילה מלך בחברון על שבט יהודה בלבד משך ‪ 7‬וחצי שנים (שמ"ב ב‪,‬י‪-‬יא)‪ ,‬לאחר מכן‬ ‫קיבלו שאר שבטי ישראל עליהם את דוד כמלך (שמ"ב ה‪,‬א‪-‬ה)‪ ,‬ואז כבש ועבר למלוך בירושלים (שם‪,‬ו‪-‬י)‪.‬‬ ‫לכשנשווה את תיאור דבה"י לזה של ס' שמואל‪ ,‬נבחין שדבה"י מתעלם לחלוטין מהתקופה בה דוד מלך על שבט‬ ‫יהודה בלבד‪.‬‬ ‫דבה"י אינו מזכיר כלל את אישבעל (אישבשת) בן שאול‪ ,‬כמי שמלך על שבטי ישראל (חוץ מיהודה) לאחר מות‬ ‫שאול‪ .‬כמו כן דבה"י אינו מזכיר כלל שדוד מלך בחברון ‪ 7‬וחצי שנים על יהודה בלבד‪ ,‬אלא לאחר סיפור מות‬ ‫שאו...

נאמר " וַיְצַו משֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.  אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.  וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי"  (דב' ‫כז‪,‬יא‪-‬יג)‪.‬‬ ‫מדוע חלוקת השבטים בין שני ההרים היא דווקא כזאת?‬ ‫שמתי לב לנקודה מעניינת‪ ,‬והיא שחלוקת השבטים בין ההרים מזכירה מציאות היסטורית מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬השבטים העומדים על הר הברכה הינם השבטים שנחלותיהם עומדות באיזורי הליבה של ממלכות ישראל‬ ‫ויהודה‪ ,‬ ואילו השבטים ה"מקוללים" העומדים על הר הקללה‪ ,‬הם אותם שבטים שנחלותיהם עמדו בעבר הירדן‬ ‫המזרחי ובצפון הארץ‪ , ‬רחוק מהמרכז‪.1‬‬ ‫נחלות שבטי ישראל (נוצר בידי Janz) ‫אבל האם היותם שבטים "מקוללים" משקף רק את היותם שבטי פריפריה או שמא היא משקפת קללה מסויימת?‬ ‫ייתכן וה"קללה" היא – גלות שבטי עבר הירדן ושבטי צפון ממלכת ישראל‪.‬‬ ‫ראו " בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ...

‫סדר השבטים בברכות משה הוא כך‪ :‬ראובן – יהודה – לוי – בנימין – יוסף (אפרים ומנשה) – זבולון ויששכר – גד‬ ‫– דן – נפתלי – אשר‪.‬‬ ‫סדר זה תמוה‪ ,‬שכן לא כך סדר לידתם בס' בראשית‪ ,‬וגם החלוקה אינה לפי האמהות‪ ,‬וגם שבט שמעון חסר ‫ברשימה‪.‬ חוקרים העלו בעבר את הסברה שסדר השבטים כאן‪ ,‬הוא לפי נחלות השבטים בארץ‪. ‬ראה איור‬ ‫(מויקיפדיה)‪:‬‬ האיור מתאר את הנחלות ע"פ החלוקה של ס' יהושע‪ ,‬כשסדר הברכות לשבטים דומה בעיקרון למפה זו ומתחיל‬ ‫מדרום‪.‬‬ ‫תחילה נזכר "ראובן" היושב ממזרח לים‪-‬המלח‪ ,‬ולאחריו "יהודה" היושב במקביל בצידו המערבי של ים‪-‬המלח‪.‬‬ ‫לאחר מכן נזכר "לוי" (על מיקומו נדבר בהמשך)‪ ,‬ולאחריו "בנימין" היושב מצידו הצפוני של יהודה‪‫. אחריו נזכרו שבטי "יוסף" – "אפרים" ו"מנשה"‪ ,‬היושבים מצידו הצפוני של בנימין ומזרחה‪.‬‬ ‫צפונה לשבטי יוסף יושבים "יששכר" ו"זבולון"‪ ,‬הנזכרים בסדר הברכות שניהם מיד לאחר יוסף‪.‬‬ מיקומו של "גד" בסדר הברכות חריג‪ ,‬שכן נחלתו מזרחה לבנימין‪ ,‬וה...

מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם‬ ‫בן נבט על כך?‬ ‫נאמר " וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה [...]  וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר"  (מל"א יב‪,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬ ‫רבים פירשו שהכוונה היא שירבעם בן נבט עיבר את השנה וכך נדחף חג הסוכות מהחודש השביעי (תשרי) לחודש‬ ‫השמיני (מרחשון)‪.‬‬ ‫דומני שאין זה ההסבר הנכון‪ ,‬שכן עיבור השנה משמעותו שהחודש השביעי נתאחר בחודש ולא שהחג עבר לחודש‬ ‫השמיני‪ ,‬מה גם שעיבור השנה משפיע רק בטווח הקצר‪ ,‬ועיבור השנה הוא פרקטיקה לגיטימית‪ ,‬כך שלא סביר‬ ‫שעיבור שנה יוצג כחטא של ירבעם‪.‬‬ ‫סביר יותר שהכוונה היא שירבעם העביר את חג הסוכות – חג האסיף‪ ,‬מהחודש השביעי לחודש השמיני בקביעות‪,‬‬ ‫כך שמאז והלאה חגגו בממלכת ישראל את החג חודש לאחר שחגגו אותו בממל...

בהתגלות האל לשלמה, הוא אומר לו "יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹּאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ קָרֹעַ אֶקְרַע אֶת הַמַּמְלָכָה מֵעָלֶיךָ וּנְתַתִּיהָ לְעַבְדֶּךָ: אַךְ בְּיָמֶיךָ לֹא אֶעֱשֶׂנָּה לְמַעַן דָּוִד אָבִיךָ מִיַּד בִּנְךָ אֶקְרָעֶנָּה רַק אֶת כָּל הַמַּמְלָכָה לֹא אֶקְרָע שֵׁבֶט אֶחָד אֶתֵּן לִבְנֶךָ לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר בָּחָרְתִּ" (מל"א יא,יא-יג). האל מבטיח לשלמה כי בידי רחבעם בנו יוותר שבט אחד בלבד! לאחר מכן בנבואתו של אחיה השילוני לירבעם נאמר "וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים : וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח-לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים: וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה לּוֹ לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: […] וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכ...