מקרא וביקורת

העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת‪-‬יהודה‪ ,‬או כמו שהמקרא מכנה‬ ‫שפה זו בשם "יהודית" (מל"ב יח‪,‬כו וכח; ישע' לו‪,‬יא ויג; דהי"ב לב‪,‬יח‪ .‬וראה נח' יג‪,‬כד)‪ .‬כבר מהכינוי המקראי‬ ‫ניתן להבין שכנראה בממלכת‪-‬ישראל לא דיברו "יהודית"‪ ,‬אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה‬ ‫את הדיאלקט הישראלי כאן בשם "ישראלית")‪.‬‬ ‫למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי‪ ,‬אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת‪-‬ישראל‪ ,‬וקצת מתוך המקרא‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) מתוך השוואתם של " חרסי שומרון " מישראל עם " חרסי לכיש " מיהודה‪ ,‬ניתן ללמוד שבישראלית‬ ‫הכתיב למילה " יָיִן"  היא " יֵּן" ‪ .‬היו"ד השניה במילה "יין" ביהודית היא עיצורית‪ ,‬אך בישראלית מופיעה‬ ‫המילה ללא היו"ד העיצורית השניה‪ .‬כך גם עולה מ" לוח גזר " גם לגבי מילה נוספת במבנה דומה – " קֵּץ"  ‫בישראלית במקום " קָיִץ"  ביהודית (וראו להלן)‪.‬‬...

מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם‬ ‫בן נבט על כך?‬ ‫נאמר " וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה [...]  וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר"  (מל"א יב‪,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬ ‫רבים פירשו שהכוונה היא שירבעם בן נבט עיבר את השנה וכך נדחף חג הסוכות מהחודש השביעי (תשרי) לחודש‬ ‫השמיני (מרחשון)‪.‬‬ ‫דומני שאין זה ההסבר הנכון‪ ,‬שכן עיבור השנה משמעותו שהחודש השביעי נתאחר בחודש ולא שהחג עבר לחודש‬ ‫השמיני‪ ,‬מה גם שעיבור השנה משפיע רק בטווח הקצר‪ ,‬ועיבור השנה הוא פרקטיקה לגיטימית‪ ,‬כך שלא סביר‬ ‫שעיבור שנה יוצג כחטא של ירבעם‪.‬‬ ‫סביר יותר שהכוונה היא שירבעם העביר את חג הסוכות – חג האסיף‪ ,‬מהחודש השביעי לחודש השמיני בקביעות‪,‬‬ ‫כך שמאז והלאה חגגו בממלכת ישראל את החג חודש לאחר שחגגו אותו בממל...