האם סיפור ברכת יעקב לאפרים ומנשה נמצא במקום הלא נכון?
מסופר בתורה ,שסמוך למותו של יעקב בהיותו חולה ,הגיע אליו יוסף עם שני בניו ,מנשה ואפרים .יעקב אמר לו ששני נכדיו הם כשניים מבניו – ראובן ושמעון וברך אותם בברכה המפורסמת "המלאך הגואל אותי [...]". מספר קשיים בסיפור מצביעים על כך שייתכן והסיפור הזה ,על כל פנים חלקו העיקרי ,אינו נמצא במיקומו המקורי. עיון בפרשה (בר' מח) מעלה שנידונים בה שני נושאים שונים בנוגע לאפרים ומנשה: א .בפסוקים א-ז וכן בפסוקים כא-כב הנושא הוא הגדרת מעמדם של אפרים ומנשה כשני שבטים כבניו של יעקב עצמו, באמצעות מעמדו של יוסף כבכור המקבל "שכם אחד על אחיך" – חלק כפול בחלוקת הנחלות בארץ כנען. ב .בפסוקים ח-כ ,הנושא שונה ,העדפתו של יעקב את אפרים הצעיר על פני מנשה הבכור. ראיתי מאמר מרתק של הרב אלחנן סמט המצביע על מספר קשיים בפרשה: א .לאחר שיעקב כבר דיבר אודות אפרים ומנשה בפסוקים ה-ו ,פתאום הוא כלל אינו מכיר אותם: " וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים ב...