רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית סה"ב - ספר הברית

‫האם מטרת שנת השמיטה סוציאלית או‬ ‫תיאולוגית?‬

מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה‪.‬‬ ‫בספר‪-‬הברית נאמר " וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"  (שמ' כג‪,‬י‪-‬יא)‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הנאמר בסה"ב‪ ,‬מטרת נטישת השדות בשנת השמיטה‪ ,‬לסיבה סוציאלית – שיאכלו העניים בחופשיות‪.‬‬ ‫לעומת זאת בספר‪-‬הקדושה נאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.  וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ ...

‫ספר הברית‬

‫"ספר הברית" הוא כינוי שנתנו חוקרי המקרא לפרקים כא–כג בס' שמות‪ .‬בפוסט זה נראה את המאפיינים של‬ ‫קובץ חוקים זה והיחס אליו בקבצי חוקים אחרים בתורה‪.‬‬ בפרקים אלו מתוארת כריתת הברית בין האל ובין העם‪ .‬ספר הברית כולל אסופה של חוקים שרובם מנוסחים‬ כמקרים פרטיים‪ ,‬ הפותחים בתנאי "אם…" (חוקים קזואיסטים‪ ,‬ראו להלן)‪ .‬אסופת החוקים נפתחת בנושאים שבין‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬ונחתמת בנושאים פולחניים‪ .‬קובץ זה הוא קובץ החוקים של הרובד הקדם‪-‬דויטרונומיסטי (סי"א)‪.1‬‬ קובץ חוקים זה מתחיל למעשה כבר בפסוקים האחרונים של שמות כ (כב‪-‬כו)‪.‬‬ ‫מקור השם "ספר הברית" בפסוק המספר שמשה כתב והקריא מתוך הספר את החוקים הנזכרים בפרקים כא‪-‬כג ‫בספר שמות: " וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה [...]  וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם"  (שמ' כד‪,‬ד‪-‬ז)‪.‬‬ ‫לספר הברית מספר מאפיינים סגנוניים‪:‬‬ ‫רוב החוקים בקובץ מנוסחים בסגנון קזואיסטי – "כי… אם…"‪ .‬לדוגמה " וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְהִכָּה אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּאֶבֶן ...

‫הסתירות והתפתחות היחס בתורה לעבד העברי‬

בפוסט זה אצביע על הסתירות שישנן בחוקי התורה ביחס לעבד העברי‪ ,‬סתירות המראות התפתחות חיובית ביחס‬ ‫לעבדות‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬לעבד והאמה העבריים‪ .‬ממצב של עבד לכל דבר המשתחרר אחרי זמן קצוב ללא זכויות עד‬ ‫למצב של ביטול מעשי של עבדות עברית‪.‬‬ ‫האם דין האמה העבריה שווה לעבד עברי‪ ,‬לענין יציאה לחירות?‬ ‫בס' הברית נאמר " כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.  אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.  אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.  וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי.  וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.  וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים "  (שמ' כא‪,‬ב‪-‬ז)‪.‬‬ ‫לפי ...

איסור בישול "גדי בחלב אמו" וחג הסוכות

איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים , פעמיים בהקשר פולחני - " רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"   ) שמ' כג , יט ; לד , כו ,( ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה - " לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דב' יד,כא). מה עומד מאחורי האיסור הזה ? ולמה בספר-הברית   בס ' שמות הוא מובא בהקשר פולחני ? הלא לכאורה מסתבר יותר  להביאו בענין איסורי אכילה כבס ' דברים . מצד שני אם האיסור הוא " לבשל ," משמע שהוא יותר קשור לפולחן מאשר לאיסורי אכילה , ומקומו בדיני פולחן  כבס ' שמות . כשמעיינים באיסור בפסוקים בס ' הברית בס ' שמות , ניתן לשים לב לנקודה מעניינת . קודמים את איסור " גדי בחלב  אמו " שני ציווים אחרים פולחניים : הראשון הוא ציווי ...

סתירה: האם התורה אוסרת לאכול נבלה וטרפה?

ב'ספר הברית' נאמר אודות אכילת בשר בהמה שנטרפה: "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו" (שמ' כב,ל). ס"ד מרחיב את האיסור לכל בשר נבילה: "לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך" (דב' יד,כא). לעומת סה"ב וס"ד, מעיון בס"כ עולה, כי אסכולה זו סבורה שאין איסור על העם לאכול נבלה וטרפה, איסור כזה חל על הכהנים בלבד! ראה "וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב. והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" (ויק' יא,לט-מ). כוונת הפסוק היא שבהמות האסורות באכילה – עליהם כבר נאמר "מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם" (שם,ח), אבל "מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה" אין איסור נגיעה כבבהמות האסורות באכילה, ובכל זאת עצם הנגיעה והאכילה מטמאת – "הנוגע בנבלתה" ו"האוכל מנבלתה" נטמא. משמעות הפסוק בפשטות היא, שאין איסור אכילה של נבלת בהמה המותרת באכילה. כך מ...