רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית גלוסה

‫הערה‪ :‬זאת תורת היולדת – טעות או תוספת?‬

נאמר " וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה .  וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה"  (ויק' יב‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫מילות הסיכום "זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה" קוטעות את רצף דיני היולדת‪ ,‬ומפרידות בין דין היולדת הרגיל‬ ‫לבין דין היולדת העניה‪ .‬בדינים אחרים בהם יש דין שונה לעני או העניה דין העני מובא כחלק מהפרשה ולא כנספח‪.‬‬ ‫כמו " וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.  וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָֹה אֶחָד לְחַטּ...

‫כפילות מיותרת ועריכה רשלנית בפרשת העריות‬

נאמר " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ.  וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ"  (ויק' כ‪,‬יט‪-‬כ)‪.‬‬ ‫ישנן שתי פרשיות עריות בתורה (ויק' יח וויק' כ) כשלכל אחת מהן הסגנון שלה והייחודיות שלה (ראו כאן )‪ .‬בפרשה‬ ‫הראשונה (ויק' יח) איסורי העריות מנוסחים בלשון לאו‪" :‬ערות פלונית לא תגלה" וכדומה‪ .‬בפרשה השניה (ויק' כ)‬ ‫האיסורים כתובים בלשון של עונש‪" :‬ואיש אשר ישכב עם פלונית ונכרתה הנפש ההיא" וכדומה‪.‬‬ ‫כל הפרשה ב'קדושים' מנוסחת בלשון עונש "ואיש אשר יקח"‪ ,‬על רקע זה בולט בזרותו הפסוק " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ  (ויק' כ‪,‬יט)‪ ,‬בפרט שהפסוק הבא אחריו חוזר בכפילות על הדברים אבל‬ בתבנית המוכרת של פרשה זו – " וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ" ...

‫הערות גליון שנכנסו למקרא?‬

ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט‪,‬‬ ‫כפרשנות בדרך כלל‪ ,‬אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫אברהם קריב בספרו שבעת עמודי התנ"ך (עמ’ ‪287‬) בפרק "המקרא מפרש את עצמו"‪ ,‬מביא דוגמאות למה שנראה‬ ‫כהערות גליון וביאורים שנכתבו תחילה בצד העמוד שלאחר מכן נשתרבבו פנימה‪ .‬תהליך שמוכר היטב מספרים עתיקים‬ ‫כגון התלמוד‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪ ,‬נאמר " וַיַּכְרֵת יְהֹוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד"  (ישע' ט,יג)‪ ,‬ובפסוק הבא נאמר " זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב"  (שם‪,‬יד)‪ .‬פסוק זה הוא ללא ספק ביאור של הכתוב הקודם‪ ,‬ולא נכתב על ידי הנביא‬ ‫עצמו‪ ,‬גם הסגנון שלו שונה מדברי הנבואה (מזכיר אולי את סגנונן של מגילות הפשר מהמגילות הגנוזות)‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת, " הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ"  (דב' ב‪,‬לא)‪ ,‬המלה "לרשת" נראית תקועה כאן ללא שום צורך‪ .‬מספיק "החל רש‬ ‫את ארצו"‪ ,‬או "החל ...

כפילות, נוסח מקביל ונסיון תיקון

נאמר  " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"  ( במ ' ג , ז - ח ). תוכן שני הפסוקים זהה למדי . ההבדל היחיד בין פסוק ז לפסוק ח הוא שבפסוק ז כתוב " משמרתו ", ובפסוק ח כתוב  " את כל כלי אהל מועד ", וכן " בני ישראל " במקום " כל העדה ". עובדה זו יש בה כדי לעורר חשד שיש כאן   כפילות של שני נוסחים שהובאו בזה אחר זה . מעניין לציין שבתרגום השבעים , ואולי כבר בנוסח עברי שעמד בפני המתרגם , כבר ישנו נסיון לפשר בין שני הנוסחים וליצור נוסח אחד הרמוני . הנוסח שעולה הוא משהו שכזה : " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל   לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן". [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/05/2021]