רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית עריכת המקרא

‫האם סיפור ברכת יעקב לאפרים ומנשה נמצא‬ ‫במקום הלא נכון?‬

תמונה
‫מסופר בתורה‪ ,‬שסמוך למותו של יעקב בהיותו חולה‪ ,‬הגיע אליו יוסף עם שני בניו‪ ,‬מנשה ואפרים‪ .‬יעקב אמר לו‬ ‫ששני נכדיו הם כשניים מבניו – ראובן ושמעון וברך אותם בברכה המפורסמת "המלאך הגואל אותי [...]"‪.‬‬ ‫מספר קשיים בסיפור מצביעים על כך שייתכן והסיפור הזה‪ ,‬על כל פנים חלקו העיקרי‪ ,‬אינו נמצא במיקומו‬ ‫המקורי‪.‬‬ ‫עיון בפרשה (בר' מח) מעלה שנידונים בה שני נושאים שונים בנוגע לאפרים ומנשה‪:‬‬ ‫א‪ .‬בפסוקים א‪-‬ז וכן בפסוקים כא‪-‬כב הנושא הוא הגדרת מעמדם של אפרים ומנשה כשני שבטים כבניו של יעקב‬ ‫עצמו, באמצעות מעמדו של יוסף כבכור המקבל "שכם אחד על אחיך" – חלק כפול בחלוקת הנחלות בארץ כנען‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בפסוקים ח‪-‬כ‪ ,‬הנושא שונה‪ ,‬העדפתו של יעקב את אפרים הצעיר על פני מנשה הבכור‪.‬‬ ‫ראיתי מאמר מרתק של הרב אלחנן סמט המצביע על מספר קשיים בפרשה‪:‬‬ ‫א‪ .‬לאחר שיעקב כבר דיבר אודות אפרים ומנשה בפסוקים ה‪-‬ו‪ ,‬פתאום הוא כלל אינו מכיר אותם: " וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה.  וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים ב...

‫הפסוק שפרשני המקרא לא הצליחו למצוא הסבר‬ ‫למיקומו‬

יוסף מגיע יעקב אביו עם שני בניו‪ ,‬ויעקב מדבר אליו ומכניס בדבריו פסוק ללא כל הקשר לנושא‪ ,‬עד שגם פרשני‬ ‫המקרא המסורתיים הידועים בגמישות הגדולה שהם נותנים לטקסטים‪ ,‬לא הצליחו למצוא הסבר מניח את הדעת‬ ‫למיקומו של פסוק זה‪.‬‬ בר' מז: כט  וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. ל  וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעְשֶׂה  כִדְבָרֶךָ. לא   וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. בר' מח: א  וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. ב  וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. ג   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶ...

‫האמנם ‪ 70‬שנות גלות בבל?‬

מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך ‪ 70‬שנה‪ .‬בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא‬ ‫נתקיימה‪ ,‬אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4‬למלך יהויקים‪ ,‬שנת מלכותו הראשונה של נבוכדנאצר מלך בבל (ירמ' כה‪,‬א)‪ ,‬ניבא ירמיהו שהעם יהיה בגלות‬ ‫תחת שלטון בבל למשך ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫בתחילה דיבר על הגוים השכנים ועל בבל עצמה: " וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה .  וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם"  (שם‪,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬ ‫ולאחר גלות יהויכין‪ ,‬בשנת ‪ 7‬לנבוכדנאצר‪ ,‬ניבא ירמיהו שגלות בבל תסתיים במלאות ‪ 70‬שנה לשלטון בבל‪ .‬ראה " כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה"  ‫(ירמ' כט‪,‬י)‪.‬‬ ‫נבוכדנאצ...

‫הערה‪ :‬זאת תורת היולדת – טעות או תוספת?‬

נאמר " וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה .  וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה"  (ויק' יב‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫מילות הסיכום "זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה" קוטעות את רצף דיני היולדת‪ ,‬ומפרידות בין דין היולדת הרגיל‬ ‫לבין דין היולדת העניה‪ .‬בדינים אחרים בהם יש דין שונה לעני או העניה דין העני מובא כחלק מהפרשה ולא כנספח‪.‬‬ ‫כמו " וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.  וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָֹה אֶחָד לְחַטּ...

‫מילה מנחה‬

‫ויקיפדיה – ערך‪ :‬מילה מנחה (בגרמנית‪ – (Leitwort :‬היא מילה או שורש לשוני שמופעיהם המרובים‬ ‫בטקסט עשויים לרמז על משמעות נוספת החבויה בטקסט‪.‬‬ ‫הנושא הזה מורכב‪ ,‬בעיקר כשמדברים על האפשרות של “מילה מנחה” הנזכרת מספר פעמים במספר מכוון‪.‬‬ ‫עצם הרעיון של "מילה מנחה" הוא רעיון הגיוני‪ ,‬האומר שהכותב השתמש בקטע מסוים במילה (שורש) מסויימת‬ ‫בדווקא כדי להדגיש רעיון מסוים‪ .‬קל יותר להצביע על מילה שכזו‪ ,‬בעיקר כשהכותב משתמש במילה לא מצויה‪ ,‬או‬ ‫במילה מצויה במספר פעמים רב‪.‬‬ ‫ניתן בהחלט לקבל ש"מילה מנחה" שכזו יכולה להוות סימן לאחדותה של הפרשה הנידונה‪ ,‬לפחות כדי לשלול‬ ‫אפשרות להרכבת הפרשה ממספר מקורות‪ .‬אבל עדיין ניתן לדבר על שינוי של העורך עצמו‪ ,‬שיתכן והוא עצמו היה‬ ‫ער ל"מילה המנחה" והשתמש בה בשינוי שעשה‪ .‬בכל מקרה יש לדון בכל מקרה לגופו‪ ,‬ולא ניתן לדבר על כך‬ ‫באופן גורף לשני הצדדים‪.‬‬ ‫אבל לגבי "מילה מנחה" במספר מכוון של איזכורים‪ ,‬זה דבר הרבה יותר בעייתי‪ .‬כי בעוד הרעיון של "מילה מנחה" ‫לכשעצמו הינו בגדר "פשט"‪ ,...

‫מתי בא הציוויי על גניזת צנצנת המן?‬

‫פרשת המן וגניזת צנצנת המן נזכרת לפני הקמת המשכן ולפני הקדשת אהרן ובניו לכהונה‪ .‬אך המעיין בפסוקים על צנצנת‬ ‫המן יראה שפרשה זו לכאורה אינה במקומה הכרונולוגי‪.‬‬ ‫נאמר " וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶל משֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת"  (שמ' טז‪,‬לב‪-‬לד)‪.‬‬ ‫מפסוקים אלו עולים שני נתונים‪:‬‬ ‫א) "העדות" (לוחות הברית) כבר קיימת‪ ,‬כאשר "לפני יהוה" ו"לפני העדות" (שמ' ל‪,‬לו) הם מונחים המתייחס‬ ‫למקום מוגדר במשכן מול ארון הברית‪ ,‬שמבחינה כרונולוגית עדיין אינו קיים (אפילו הלוחות לא ניתנו עדיין)‪.‬‬ ‫ב) דווקא על אהרן מוטלת משימה זו של גניזת צנצנת המן "לפני העדות...

‫מסורות שונות בספר שמואל‬

‫בספר שמואל ישנן כמה וכמה סתירות פנימיות‪ ,‬המובילות למסקנה הסבירה שהספר כולל בתוכו מסורות שונות ואף‬ ‫סותרות‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) בעקבות איזה אירוע הפך שאול למשל ולשנינה‪ ,‬שהיו אומרים "הגם שאול בנביאים?!"?‬ ‫זה? – "ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם‪ .‬ויהי כל יודעו‬ ‫מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול‬ ‫בנביאים‪ .‬ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים " (א' י‪,‬י‪-‬יב)‪.‬‬ ‫או שמא זה? – "ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה‪ :‬וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת‬ ‫הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה‪ .‬ויגדו לשאול וישלח‬ ‫מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה‪ .‬וילך גם הוא הרמתה ויבא‬ ‫עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה‪ .‬וילך שם אל נוית ברמה ותהי‬ ‫עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה‪ .‬ויפשט גם ...

‫הערה‪“ :‬מכף רגלך ועד קדקדך” – מאיפה זה‬ ‫הגיע?‬

‫בפרשת הברכות והקללות נאמר באחת הקללות: " יַכְּכָה יְהֹוָה בִּשְׁחִין רָע עַל הַבִּרְכַּיִם וְעַל הַשֹּׁקַיִם אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא מִכַּף רַגְלְךָ וְעַד קָדְקֳדֶךָ"  (דב' כח‪,‬לה)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה סתירה פנימית בפסוק‪ ,‬האם השחין יהיה "על הברכים ועל השוקים" או "מכף רגלך ועד קדקדך"?‬ ‫הסבר אפשרי אחד‪ ,‬הוא ש"מכף רגלך ועד קדקדך" אינו אלא גירסה חלופית ל"על הברכים ועל השוקים" שנכנסה‬ ‫לפסוק‪.‬‬ ‫הסבר אפשרי נוסף‪ ,‬שנראית לי נכונה יותר במקרה זה‪ ,‬היא שמדובר בטעות העתקה ש'נחתכה' מפסוק אחר‪.‬‬ ‫כוונתי לכך שישנה קללה נוספת על שחין בפרשה האומרת: " יַכְּכָה יְהֹוָה בִּשְׁחִין מִצְרַיִם (וּבַעְפֹלִים) [וּבַטְחֹרִים] וּבַגָּרָב וּבֶחָרֶס אֲשֶׁר לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא"  (שם‪,‬כז)‪.‬‬ ‫המעניין הוא שהפסוק מסתיים עם אותן מילים בדיוק – "אשר לא תוכל להרפא" – המקדימות אף את חצי המשפט‬ ‫המוקשה "מכף רגלך ועד קדקדך"!‬ ‫להערכתי‪ ,‬מקורו של חצי המשפט "מכף רגלך ועד קדקדך" הינו מסוף פסוק כז‪ ,‬לאחר המילים ...

‫פרשת הברכות והקללות וגלות יהויכין‬

בפרשת הברכות והקללות בספר דברים‪ ,‬ניכר כי בניגוד לפרשה המקבילה בספר ויקרא (כו)‪ ,‬כאן הגלות אינה אלא‬ ‫נספח לפרשה‪.‬‬ ‫האם איזכורי הגלות בפרשה זו הינם תוספות מאוחרות?‬ ‫בקטע העיקרי אודות הגלות בפרשת הברכות והקללות בספר דברים נאמר כך‪:‬‬ ‫" וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׂשׂ יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לְהֵיטִיב אֶתְכֶם וּלְהַרְבּוֹת אֶתְכֶם כֵּן יָשִׂישׂ יְהוָֹה עֲלֵיכֶם לְהַאֲבִיד אֶתְכֶם וּלְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם וְנִסַּחְתֶּם מֵעַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ.  וֶהֱפִיצְךָ יְהוָֹה בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן.  וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן יְהוָֹה לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ.  וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ.  בַּבֹּקֶר תֹּאמַר מִי יִתֵּן עֶרֶב וּבָעֶרֶב תֹּאמַר מִי יִתֵּן בֹּקֶר מִפַּחַד לְבָבְךָ אֲשֶׁר תִּפְחָד וּ...

‫כפילות מיותרת ועריכה רשלנית בפרשת העריות‬

נאמר " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ.  וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ"  (ויק' כ‪,‬יט‪-‬כ)‪.‬‬ ‫ישנן שתי פרשיות עריות בתורה (ויק' יח וויק' כ) כשלכל אחת מהן הסגנון שלה והייחודיות שלה (ראו כאן )‪ .‬בפרשה‬ ‫הראשונה (ויק' יח) איסורי העריות מנוסחים בלשון לאו‪" :‬ערות פלונית לא תגלה" וכדומה‪ .‬בפרשה השניה (ויק' כ)‬ ‫האיסורים כתובים בלשון של עונש‪" :‬ואיש אשר ישכב עם פלונית ונכרתה הנפש ההיא" וכדומה‪.‬‬ ‫כל הפרשה ב'קדושים' מנוסחת בלשון עונש "ואיש אשר יקח"‪ ,‬על רקע זה בולט בזרותו הפסוק " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ  (ויק' כ‪,‬יט)‪ ,‬בפרט שהפסוק הבא אחריו חוזר בכפילות על הדברים אבל‬ בתבנית המוכרת של פרשה זו – " וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ" ...

‫מתי אירעה פרשיית יהודה ותמר?‬

תמונה
בס' בראשית ישנה רשימה של צאצאי יעקב שירדו עמו למצרים – " וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו"  (בר’ מו‪,‬ח)‪ .‬ברשימה נזכרים בין היתר נכדיו של יהודה‪ ,‬חצרון וחמול‪ ,‬בני בנו פרץ: " וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל "  (שם,יב)‪.‬‬ ‫הזכרתם של חצרון וחמול כמי שירדו עם יעקב למצרים מעוררים קושי‪ ,‬שכן פרץ וזרח היו אז‪ ,‬לפי הסיפור‬ ‫המקראי‪ ,‬תינוקות רכים‪ .‬שכן על פי הסיפור על יהודה ובניו ותמר (בר' לח) הוא אירע רק לאחר שנמכר יוסף‬ ‫למצרים‪ ,‬ומאז עד ירידת יעקב למצרים עברו ‪ 20‬שנה‪ .‬ובכדי שיספיקו ער ואונן להינשא לתמר‪ ,‬וגם שהיא תמתין‬ ‫עד שיגדל שלה ויעבור זמן שלא ניתן לה להינשא לו‪ ,‬וגם שיבוא יהודה על כלתו תמר ותלד את פרץ וזרח‪ ,‬כל זה‬ ‫בתוך כ‪ 20-‬שנה הוא זמן דחוק מדי‪ ,‬ועוד לומר שהספיק פרץ ללדת שני בנים טרם ירידתו למצרים‪ ,‬זה כבר ממש‬ ‫לא יתכן בתוך ‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫אך למעשה‪ ,‬על סמך מה התבססה ההנחה שסיפור יהודה ובניו ת...

‫עיון‪ :‬האם אביה מלך יהודה התחתן עם אמא‬ ‫שלו? – טעות ותיקון כושל‬

‫נאמר " וּבִשְׁנַת עֶשְׂרִים לְיָרָבְעָם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה.  וְאַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִשָׁלוֹם "  (מל"א טו‪,‬ט‪-‬י)‪.‬‬ ‫רגע‪ ,‬אבל מעכה בת אבשלום הלא היתה סבתא שלו‪ ,‬אמא של אביו אבים (אביה)‪ ,‬לא אמא שלו!!!‬ ‫מספר פסוקים קודם לכן‪ ,‬אודות אביו של אסא – אבים‪ ,‬נאמר " וּבִשְׁנַת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ יָרָבְעָם בֶּן נְבָט מָלַךְ אֲבִיָּם עַל יְהוּדָה.  שָׁלֹשׁ שָׁנִים מָלַךְ בִּירוּשָׁלָם וְשֵׁם אִמּוֹ מַעֲכָה בַּת אֲבִישָׁלוֹם "  (שם‪,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫אז אולי זו טעות‪ ,‬ואמא של אסא לא היתה מעכה?‬ ‫הבעיה היא שבהמשך אודות אסא‪ ,‬מעכה נזכרת שוב כאמו‪ ,‬נאמר " וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן"  (שם‪,‬יג)‪.‬‬ ‫ברור הדבר שבאחד מהקטעים הללו שם אם המלך הוא טעות‪ ,‬שם אמו של אבים או שם אמו של אסא בנו‪.‬‬ ‫אך הבעיה מסתבכת עוד יותר‪ ,‬שכן בס' דברי הימים נאמ...

‫הערה‪ :‬איתמר‪ ,‬לויים ועריכה מאוחרת‬

נאמר " אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן "  (שמ'‬ ‫לח‪,‬כא)‪ . ניסוח פסוק זה תמוה למדי‪ ,‬וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת‪ ,‬בשוגג או במזיד‪.‬‬ ‫המילים "עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן" תמוהות ביותר ואינן קשורות לכאן בשום קשר שהוא‪ .‬שהרי‬ ‫עבודת הלויים ביד איתמר (במ' ד‪,‬כח‪-‬לג) היתה נשיאת הקרשים והיריעות על ידי בני גרשון ומררי‪ .‬עבודה‬ ‫שהתורה מתחילה להתייחס אליה בכלל רק בחומש במדבר ואינה ענין לכאן כלל וכלל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פקודי המשכן מונים את הזהב העשוי למלאכה‪ ,‬ששימש גם לארון לשולחן למנורה ומזבח הזהב‪ ,‬כלים שהיו‬ ‫נישאים בידי בני קהת‪ ,‬שמשמרתם היתה ביד אלעזר ולא ביד איתמר (שם‪,‬טז)‪ .‬גם מזבח הנחושת מכברו וכליו נעשו‬ ‫מפקודי הנחושת ושייכים לבני קהת ולא לבני גרשון ומררי‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬בשלב זה של הקמת המשכן‪ ,‬הלויים כלל לא הוקדשו עדיין לעבודה במשכן! דבר זה קרה רק בשלב‬ ‫מאוחר יותר בסיפור: " הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ ל...

‫המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים‬

מחבר ס' מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל"ספר דברי הימים‬ ‫למלכי ישראל" או ל"ספר דברי הימים למלכי יהודה" בהתאם‪ ,‬מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה‪.‬‬ ‫מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם‪.‬‬ ‫ס' מלכים מספר על כיבוש שומרון והגליית יושביה בידי אשור‪:‬‬ " וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.  וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.  וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"  (מל"ב יח‪,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫אך ישנו קטע אחר בספר עוד קודם לכן המספר על כך‪:‬‬ ‫" וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִ...