מקרא וביקורת

באהל‪-‬מועד עומדת הפרוכת בין קודש‪-‬הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד‪ .‬עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן‬ ‫ותיאור הקמתה בפועל‪ ,‬מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של‬ ‫קודש‪-‬הקודשים עצמו‪.‬‬ ‫נאמר " וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"  (שמ' כו‪,‬לג‪-‬לה)‪.‬‬ ‫לפי קטע זה‪ ,‬הנמצא בין פסוקי ציווי הקמת המשכן‪ ,‬סדר הקמת המשכן בשלב הפרוכת וארון העדות הוא כך‪:‬‬ א‪ .‬תחילה מעמידים את הפרוכת במקומה – כשמטרתה להבדיל בין קודש‪-‬הקודשים לקודש‪.‬‬ ב‪ .‬לאחר מכן מכניסים את ארון העדות ללא הכפורת לקה"ק‪.‬‬ ג‪ .‬לאחר הכנסת הארון לקה"ק מעמידים מעליו את הכפורת‪.‬‬ ד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מעמידי...

סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים‪ ,‬פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ' כה‪-‬לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ' ‫לה‪-‬מ)‪ .‬פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם שתיהן‪ ,‬הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע‪ ,‬נכתבו בידי כותב אחד?‬ ‫הדעה הרווחת במחקר היא שאכן כל אחת מהן נכתבה בידי כותבים אחרים‪ .‬ניתן להצביע על כמה נקודות‪ ,‬שמחזקות‬ ‫את אפשרות זו‪ ,‬כשמחבר פרשת הביצוע משתמש בפרשת הציווי ומתאים את הדברים להשקפותיו ותפישותיו‪.‬‬ ‫א) בולטת בראש ובראשונה העובדה‪ ,‬שבניגוד לפרשת הצווי‪ ,‬שם מזבח הקטורת והכיור נזכרים במקום חריג (שמ' ‫ל) ולא יחד עם שאר כלי המשכן (שמ' כה)‪ ,‬בפרשת הביצוע הם נזכרים יחד עם שאר הכלים (שמ' לז‪-‬לח)‪.‬‬ ‫מאחר שראינו (ראו כאן ) שכפי הנראה מזבח הקטורת בפרשת הציווי הינו תוספת של התפתחות מאוחרת בפולחן‬ ‫הקטורת‪ ,‬מה שמסביר את מיקומו החריג בפרשת הציווי‪ ,‬מיקומו ה'נכון' בפרשת הביצוע מצביע על כך שכותב‬ ‫פרשת הביצוע אינו כותב פרשת הציווי‪.‬‬ ‫ב) יש להבחין גם בהבדלים סגנוניים ביניהם‪:‬‬ ‫בולטת במיוחד ההחלפה העקבית ש...

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫בטקס הכיפורים נאמר " בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה [...]  וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה.  וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"  (ויק' טז‪,‬ג‪-‬ה)‪.‬‬ ‫לעומת זאת בפרשת קרבנות המועדים נאמר " וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.  וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.  עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.  שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם"  (במ' כט‪,‬ח‪-‬יא)‪.‬‬ ‫בטקס הכיפורים הפר לחטאת והאיל לעולה הינם קרבנות פרטיים של הכהן‪ ,‬ואינם קשורים לענייננו‪ .‬אבל הקרבנות‬ ‫הציבורי...

‫פוסט זה עוסק בחריגותו של "מזבח הזהב" מכלל כלי המשכן‪ ,‬ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש"מזבח‬ ‫הזהב" הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי‪.‬‬ ‫בפרשיות הציווי על הקמת המשכן וכליו סדר הדברים הם כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬כלי המשכן‪ :‬ארון העדות‪ ,‬שולחן‪ ,‬מנורה (שמ' כה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבנה המשכן‪ :‬יריעות‪ ,‬קרשים‪ ,‬פרוכת (שמ' כו)‪.‬‬ ‫‪ .3‬המזבח (החיצוני)‪ ,‬חצר המשכן‪ ,‬שמן זית למאור (שמ' כז)‪.‬‬ ‫‪ .4‬בגדי הכהונה‪ :‬אפוד‪ ,‬חושן‪ ,‬מעיל‪ ,‬ציץ‪ ,‬כתונת‪ ,‬מכנסים (שמ' כח)‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציווי על שבעת ימי המילואים‪ ,‬על הקרבנות שבהם וכו’‪ ,‬עולת התמיד (שמ' כט)‪.‬‬ ‫‪ .6‬ מזבח הזהב ‪ ,‬תרומת מחצית השקל‪ ,‬כיור‪ ,‬שמן המשחה‪ ,‬קטורת (שמ' ל)‪.‬‬ ‫מיקום איזכור ציווי הקמת מזבח הזהב בולט בחריגותו‪ ,1‬בעוד מזבח הנחושת מובן שאינו נזכר בין הכלים‪ ,‬בהיותו‬ ‫עומד בחצר המשכן ולא בתוך המשכן עצמו‪ ,‬מזבח הזהב הלא עומד בתוך המשכן יחד עם שאר כלי המשכן‪ ,‬מדוע‬ ‫איפוא אינו נזכר עמהם?‬ ‫בציווי על הכלים יש לכל כלי תיאור קצר של מטרתו‪ .‬בפרשת השול...