מקרא וביקורת

‫ישנה כפילות בתיאור עבודת הלויים‪:‬‬ ‫נאמר " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"  (במ' ג‪,‬ז‪-‬ח)‪.‬‬ ‫ההבדל היחיד בין הראשון לפסוק השני הוא שבפסוק הראשון כתוב "משמרתו" ובפסוק השני כתוב "את כל כלי אהל‬ ‫מועד" (וכן "בני ישראל" במקום "כל העדה")‪ .‬זה מעורר חשד שיש כאן כפילות של שילוב שני נוסחים מקבילים‪.‬‬ ‫עם זאת מתרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי המבטל את הכפילות‪ ,‬משהו כמו‪:‬‬ " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל   לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן ". ‫אך ייתכן שזה תיקון של הסופר לפתור את בעיית הכפילות ולא נוסח מקורי‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 17/05/2020]

נאמר " וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"  (דב' יב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה בעיה עם הניסוח בפסוק‪ ,‬שכן 'גדיעה' מתאימה יותר לדבר מחובר כמו עצי האשרים ולא לפסלים שאינם‬ מחוברים בדווקא‪ .‬בפרט שלכאורה עצם גדיעת האשרה מבטלת את מהותה (כעץ חי)‪ ,‬בעוד גדיעת פסל אינה מבטלת אותו‬ ‫אלא רק מאפשרת להניחו במקום אחר‪.‬‬ ‫ואמנם בפסוק אחר הנוסח הוא הפוך: " כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ "  (דב' ז‪,‬ה)‪.‬‬ ‫יצויין שמתרגום‪-‬השבעים כאן עולה נוסח עברי הפוך‪" :‬ואשריהם תגדעון ופסילי אלהיהם תשרפון באש"‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/08/2020]

נאמר " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם.  כִּי חַי יְהֹוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם.  וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.   וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ"  (שמ"א יד‪,‬לח‪-‬מא)‪.‬‬ ‫מה הפשר "הבה תמים"? הלא שאול מחפש את החוטא‪ ,‬לא את התמים?‬ ‫והנה‪ ,‬מתברר שמתרגום השבעים עולה נוסח עברי שכזה‪:‬‬ ‫"ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל למה לא ענית את עבדך היום‪ ,‬אם יש בי או ביונתן בני העון הזה אלהי‬ ‫ישראל הבה אורים ואם ישנו העון הזה בעמך ישראל הבה תומים"‪.‬‬ ‫נוסח הרבה יותר מובן‪ ,‬בו שאול מציע לאל להשתמש באורים והתומים כדי למצוא את החוטא‪ .‬האורים יסמנו אם‬ ‫שאול או יונתן בנו הם החוטאים ואילו ...

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת‪" :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?"‪ .‬שאלה זו‬ ‫הינה בעצם ציטוט של פסוק בס' דברים (ו‪,‬כ)‪.‬‬ ‫ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה‪ ,‬שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו "אשר צוה‬ ‫יהוה אלהינו אתכם "‪ . אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק?‬ ‫והנה בשני מקומות בספרות חז"ל משתקפת לכאורה גירסה מעט שונה של הפסוק‪:‬‬ ‫ראו "חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?" (מכילתא דרבי ישמעאל סוף פ' בא)‪.‬‬ ‫כמו כן ראו "בן חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?' (תלמוד ירושלמי פסחים‬ ‫פ"י ה"ד)‪.‬‬ בשני המקורות החז"ליים הפסוק מס' דברים מצוטט בגירסה של "אותנו" במקום "אתכם"‪ .‬גירסה דומה מצויה בכמה וכמה‬ ‫עדי נוסח עתיקים של ההגדה (ר' 'הגדה שלמה' במקום)‪.‬‬ ‫האם משתקפת בחז"ל אכן גירסה שונה בפסוק מכפי שהוא לפנינו‪ ,‬או שמדובר בשינוי בידי חז"ל בציטוט לשם...

נאמר " וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֵשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו"  (שמ"א כב‪,‬ו)‪.‬‬ ‫ישנה בעיה בפסוק‪ ,‬שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות‪ .‬כבר חז"ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית‪ .‬אבל‬ ‫מה עם הפשט?‬ ‫הבעיה של אזכור גבעה ורמה יחדיו נשאלה כאמור כבר בתלמוד‪ ,‬אך נענתה רק בדרך הדרוש‪" :‬היינו דכתיב ושאול יושב‬ ‫בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה? אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה‬ ‫תפלתו של שמואל הרמתי" (תלמוד בבלי‪ ,‬תענית ה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫אבל ייתכן שההסבר פשוט‪ ,‬שכן מתרגום השבעים עולה נוסח עברי הגורס "ב ב מה" בב'! כלומר‪ ,‬ששאול ישב תחת‬ ‫האשל ב ב מה שהיתה בגבעה‪ ,‬לא בעיר רמה‪.‬‬ ציין ידידי "ירוק11" לכך שאותיות ב' ור' דומות למדי בכתב העברי העתיק, וייתכן שהוא הגורם לטעות בנוסח-המסורה. [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 01/03/2020]

‫נראה שבקטע אודות לידתו של "אי כבוד"‪ ,‬נכדו של עלי הכהן‪ ,‬ישנה כפילות מוטעית‪.‬‬ ‫נאמר " וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ.  וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ.  וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי כָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.   וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים "  (שמ"א ד‪,‬יט‪-‬כב)‪.‬‬ ‫לא סביר שהנוסח שלפנינו הוא המקורי‪ ,‬זו כפילות מיותרת בפרט כששתי האמירות צמודות אחת לשניה‪.‬‬ ‫והנה מנוסח תרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי שונה‪ ,‬נוסח הפותר את בעיית הכפילות‪:‬‬ And his daughter-in-law the wife of Phinees was with child, about to bring forth‬‬;  ‫‪and she heard the tidings, that the ark of God was taken, and that her father-in‬‬‫‪law and her hu...

‫נאמר " הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ"  (עמוס ג‪,‬ט)‪.‬‬ ‫איזכורה של העיר‪-‬מדינה אשדוד בפסוק זה היא דיי תמוהה‪ ,‬מה להשוואת ארמונות באשדוד הקטנה מול ארמונותיה של‬ ‫מצרים? ומה לאשדוד עם ממלכת שומרון (ולא עם יהודה אויבתה)? ומדוע שדווקא אשדוד תיאסף על שומרון בדומה‬ ‫למצרים?‬ ‫והנה מתרגום‪-‬השבעים עולה‪ ,‬כי הגירסה שעמדה כפי הנראה לעיני המתרגם היתה " באשור " ולא "באשדוד"!‬ ‫חילוף האותיות בין "אשור" ל"אשדוד" הינו בהחלט סביר‪.‬‬ ‫איזכורה של "אשור" בפסוק זה מתקבל על הדעת הרבה יותר‪ ,‬בהיותה אשור האימפריה השניה לצד (יריבתה)‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫אשור נזכרת במקרא פעמים רבות בהקבלה למצרים‪ ,‬כמו מספר פעמים בס’ הושע‪ ,‬לדוגמה " וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ"  (ז‪,‬יא)‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 19/01/202...

בס' יחזקאל נאמר כך‪" :‬כה‪-‬אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר‪-‬בן‪-‬בקר תמים וחטאת‬ ‫את‪-‬המקדש‪ :‬ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל‪-‬מזוזת הבית ואל‪-‬ארבע פנות העזרה למזבח ועל‪-‬מזוזת–שער החצר‬ ‫הפנימית‪ :‬וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את‪-‬הבית" (יחז' מה‪,‬יח‪-‬כ)‪.‬‬ ‫לכאורה תמוה הנאמר "וכן תעשה בשבעה בחדש"‪ ,‬קשה להבין מה הטעם בטקס שמצוין פעמיים בשנה בלבד‬ ‫ובהפרש של ימים בודדים זה מזה. (‪‬אגב, גם הצורה "בשבעה ב חדש" ולא "בשבעה ל חדש"‪ ,‬נדירה מאוד במקרא)‪.‬‬ ‫המעניין הוא שבתרגום השבעים עולה הגירסה הזו‪" :‬וכן תעשה בשביעי באחד לחדש "‪.‬‬ ‫לפי גירסה זו מדובר אכן על טקס שנעשה פעמיים בשנה‪ ,‬אבל לא בהפרש של מספר ימים‪ ,‬אלא כל חצי שנה‪ .‬פעם‬ ‫אחת בראשון לחודש הראשון‪ ,‬ופעם שניה בראשון לחודש השביעי‪.‬‬ ‫מתוך גירסה זו עולה גם לכאורה התעלמות של יחזקאל מ"יום הזכרון" שחל בראשון לחודש השביעי‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 23/05/2021]

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט‪,‬‬ ‫כפרשנות בדרך כלל‪ ,‬אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫אברהם קריב בספרו שבעת עמודי התנ"ך (עמ’ ‪287‬) בפרק "המקרא מפרש את עצמו"‪ ,‬מביא דוגמאות למה שנראה‬ ‫כהערות גליון וביאורים שנכתבו תחילה בצד העמוד שלאחר מכן נשתרבבו פנימה‪ .‬תהליך שמוכר היטב מספרים עתיקים‬ ‫כגון התלמוד‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪ ,‬נאמר " וַיַּכְרֵת יְהֹוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד"  (ישע' ט,יג)‪ ,‬ובפסוק הבא נאמר " זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב"  (שם‪,‬יד)‪ .‬פסוק זה הוא ללא ספק ביאור של הכתוב הקודם‪ ,‬ולא נכתב על ידי הנביא‬ ‫עצמו‪ ,‬גם הסגנון שלו שונה מדברי הנבואה (מזכיר אולי את סגנונן של מגילות הפשר מהמגילות הגנוזות)‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת, " הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ"  (דב' ב‪,‬לא)‪ ,‬המלה "לרשת" נראית תקועה כאן ללא שום צורך‪ .‬מספיק "החל רש‬ ‫את ארצו"‪ ,‬או "החל ...

נאמר " מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ "  (בר' ז‪,‬ב). ‪מה לבהמה ול"איש ואשתו"? מה הנוסח המקורי‬? ‫והנה בכל המקורות חוץ מנוסח‪-‬המסורה הנוסח בשניהם הוא "זכר ונקבה"‪ .‬כך בנוסח השומרוני ותרגום‪-‬השבעים‬ ‫וגם בשאר התרגומים‪ ,‬כולל אונקלוס והמכונה "תרגום יונתן"‪.‬‬ ‫אך האם למרות כל המקורות האחרים‪ ,‬עדיין ייתכן שהנוסח המקורי היה "איש ואשתו"?‬ ‫דומני שכן‪ ,‬בבעיה דומה לכאורה אנו נתקלים בציווי הקמת המשכן במקור הכהני‪ ,‬שם נאמר " חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ "  (שמ' כו‪,‬ג) זה חוזר על עצמו פעמים נוספות (שם‪,‬ה‪,‬‬ ‫ו‪ ,‬יז)‪ .‬מה לשתי יריעות ולאשה ואחותה?‬ ‫המעניין הוא‪ ,‬שבתיאור ביצוע הקמת המשכן‪ ,‬במקור סה"ק ‪ ,‬הנוסח הוחלף: " וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת " ...

 ‫נאמר " וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם.  וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ .  וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי.  וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי.  וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו"  (בר' לז‪,‬ד‪-‬ח)‪.‬‬ ‫המילים "ויוסיפו עוד שנא אתו" חוזרות בקטע פעמיים‪ ,‬אך הפעם הראשונה נראית תמוהה לכאורה‪ .‬שכן פחות‬ ‫מתאימות מילים אלו טרם סופר תוכן החלום אלא לאחריו‪ ,‬ואכן מילים אלו נזכרות גם לאחר תוכן החלום‪.‬‬ ‫עצם הכפילות גם היא תמוהה קצת‪ ,‬אבל עיקר הנקודה היא מיקום המשפט‪.‬‬ ‫בקטע העוקב‪ ,‬ניתן לראות גם שמשפט דומה אכן גם ממוקם רק לאחר סיפור החלום‪:‬‬ ‫ראה " וַיַּחֲלֹם עוֹד ...

נאמר  " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"  ( במ ' ג , ז - ח ). תוכן שני הפסוקים זהה למדי . ההבדל היחיד בין פסוק ז לפסוק ח הוא שבפסוק ז כתוב " משמרתו ", ובפסוק ח כתוב  " את כל כלי אהל מועד ", וכן " בני ישראל " במקום " כל העדה ". עובדה זו יש בה כדי לעורר חשד שיש כאן   כפילות של שני נוסחים שהובאו בזה אחר זה . מעניין לציין שבתרגום השבעים , ואולי כבר בנוסח עברי שעמד בפני המתרגם , כבר ישנו נסיון לפשר בין שני הנוסחים וליצור נוסח אחד הרמוני . הנוסח שעולה הוא משהו שכזה : " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל   לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן". [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/05/2021]

‫ידוע וברור הדבר שהדמות האנושית הראשונה לפי המסורת המקראית היא דמות בשם "אדם"‪ .‬בפוסט זה אראה ‫סימנים ברורים למדי שהיתה מסורת מקראית חלופית לסדר הדורות הראשונים‪ ,‬בה הדמות הראשונה אינה "אדם" ‫אלא דמות בשם "אנוש". ‬ממסורת זו נוצר ונותר המונח 'בני אנוש' ל'בני אדם'‪.‬‬ ‫אודות קין בנו של אדם נאמר " וַיֵּדַע קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ [...]  וַיִּוָּלֵד לַחֲנוֹךְ אֶת עִירָד וְעִירָד יָלַד אֶת מְחוּיָאֵל וּמְחִיָּיאֵל יָלַד אֶת מְתוּשָׁאֵל וּמְתוּשָׁאֵל יָלַד אֶת לָמֶךְ "  (בר’ ד‪ ,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫והנה אודות שת בן אדם נאמר " וַיְחִי שֵׁת חָמֵשׁ שָׁנִים וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת אֱנוֹשׁ .  [...]   וַיְחִי אֱנוֹשׁ תִּשְׁעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת קֵינָן . [...]  וַיְחִי קֵינָן שִׁבְעִים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת מַהֲלַלְאֵל . [...]  וַיְחִי מַהֲלַלְאֵל חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת יָרֶד . [...]  וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִּׁים שָׁנָה וּמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת חֲנוֹךְ . [...]  וַיְח...

לאורך פרשת הבריאה (בר’ א) חוזרים שני היגדים "ויהי כן" ו"וירא אלהים כי טוב" בצורות שונות. היגדים אלו חוזרים בכל אחד מימי הבריאה מלבד היום השני של הבריאה, בו ההיגד "ויהי כן" מופיע במקום מיד לאחר אמירת האל כבשאר הימים לפני הבריאה עצמה, לפני ה"ויעש אלהים", כאן הוא מופיע רק לאחר הבריאה עצמה, ואילו ההיגד "וירא אלהים כי טוב" חסר לגמרי ביום השני, המדרש כבר התקשה בחסרון זה (ראו בראשית רבה ו,ו). ו  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: ז  וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן : ח  וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: ברור למדי שמיקומן של המילים "ויהי כן" בסוף הקטע אינו מתאים, אלא לסוף ה"מאמר", כמו במקרים אחרים. בפרשת ה בריאה: " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה וַיְ...