רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית ס"כ - המקור הכוהני

‫האם המקור הכוהני מכיר בריכוז הפולחן?‬

תמונה
אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס"כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס"ד – ספר דברים) כפי‬ ‫הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים‪ ,‬או שס"ד קדום לס"כ כפי התפישה הרווחת‬ ‫במחקר מאז וולהאוזן‪.‬‬ ‫אחת הטענות העיקריות של קויפמן להקדמת זמן חיבורו של ס"כ‪ ,‬עוד לפני תקופת חזקיהו‪ .‬היא הטענה בדבר‬ ‫התעלמותו של ס"כ מהמהפכה של ס"ד – "אחדות הפולחן"‪ .‬בעוד ס"ד דורש לרכז את הפולחן במקום אחד –‬ ‫"במקום אשר יבחר יהוה"‪ ,‬בס"כ אין דרישה שכזו וישנה לכאורה התעלמות מריכוז הפולחן‪.‬‬ ‫ראה דבריו (כרך א' עמ' ‪201‬): "בס"כ אין השפעה של ס"ד‪ ,‬אבל גם בס"ד אין השפעה של ס"כ‪ .‬מצד זה אין‬ ‫הכרע‪ ,‬איזה מהם קודם‪ .‬אולם ההכרע בא מצד אחר‪ :‬מצד ידיעותינו על השפעתו ההיסטורית של רעיון אחדות‬ ‫הפולחן‪ .‬אין ספק בדבר‪ ,‬שמימי חזקיהו התחילה התורה על דבר אחדות הפולחן כובשת את הלבבות‪ .‬בימי יאשיהו‬ ‫הוצאו כל המסקנות מתורה זו‪ .‬והיהדות לא נשתחררה עוד מעול שלטונה‪ .‬היא מושלת בכנסיה היהודית ש...

האם מניפים גם את שוק התרומה? - שני רבדים מתוך המקור הכוהני

אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס"כ)‪ ,‬היא לגבי "חוק התנופה"‪ .‬אם הכהן מניף רק את "חזה התנופה"‪ ,‬או‬ ‫שמניף אף את "שוק התרומה"‪.‬‬ ‫ראו הנאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהֹוָה יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.  יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה .  וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.   וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.  הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.  כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"  (ויק' ז‪,‬כט‪-‬לד)‪.‬‬ ‫ע"פ קטע זה‪ ,‬ישנן שתי מתנות נפרדות לכהן מזבח השלמי...

‫האם היו למזבח העולה במקדש מדרגות?‬

בפרשת היתר הבמות בס' הברית‪ ,‬נזכר איסור לעלות במדרגות למזבח: " וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"  (שמ’ כ‪,‬כג)‪ .‬טעם האיסור‪ ,‬כי בעליה ב"מעלות" – מדרגות‪ ,‬יש גילוי ערוה‪ .‬שכן בזמניהם לא נהגו ללבוש‬ ‫לבוש תחתון‪ ,‬אלא רק בגד עליון כעין שמלה‪.‬‬ ‫האם ישנה סתירה לחוק זה ממקום אחר במקרא? ולמעשה האם למזבח במקדש דווקא כן היו מדרגות?‬ ‫בספר יחזקאל מתואר מבנה המזבח עם "מעלות" – מדרגות‪ .‬ראו " וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים"  (יחז' מג‪,‬יז)‪ .‬תיאור זה סותר‬ ‫לכאורה את החוק הנ"ל האוסר עלייה למזבח באמצעות מעלות – מדרגות‪.‬‬ ‫אך יש לשים לב שתיאור זה מהווה סתירה רק לפי הפרשנות החז"לית הרואה בחוק איסור העליה במעלות למזבח‪ ,‬איסור‬ ‫החל גם על המזבח של המשכן והמקדש‪.‬‬ ‫שכן המקור הכוהני (ס"כ) בתורה‪ ,‬פותר את בעיית גילוי הערוה הנוצרת בעליה ב"מעלות" למזבח‪ ,‬באמצעות חיוב לבישת‬ ‫בגד תחתון – מכנסיים‪ .‬ראו " וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְ...

‫קרח ועדתו‪ ,‬דתן ואבירם, הלויים‬ ‫והנשיאים - מי נגד מי?

בפתיח לפרשת מחלוקת קרח ועדתו אנו מתוודעים לכמה קבוצות אינטרסים שונות בסיפור: 1) ‪‬קרח הלוי, 2) ‬דתן‪,‬‬ ‫אבירם ואון בני ראובן, 3) ‪ 250‬נשיאי עדה‪.‬‬ ‫" וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"  (במ' טז‪,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫בהמשך אנו מגלים לפתע קבוצה דומיננטית נוספת בסיפור – הלויים! ראו " רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי"  (ז), " שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי"  (ח)‪.‬‬ ‫עיון בפרשה מראה לנו שלכל אחת מהקבוצות היו טענות שונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬דתן ואבירם המתנהלים בנפרד משאר הסיפור‪ .‬בעוד האחרים מתקהלים על משה ואהרן (ג)‪ ,‬הם אינם שם ומשה‬ ‫שולח לקרוא להם והם מסרבים לבוא למשה (יב)‪ .‬הטענות בפיהם הן כלפי הנהגתו משה בלבד – " כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (יג),  ועל כך מתרעם משה ומתגונן ואומר " לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מ...

‫סתירה‪ :‬האם נבלת בהמה טהורה מטמאת?‬

נאמר " וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב"  (ויק' יא‪,‬לט)‪ ,‬דהיינו נבלת‬ ‫בהמה טהורה מטמאת במגע‪.‬‬ ‫אך האמנם?!‬ ‫נאמר " אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם"  (ויק' ה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫למה נבלת בהמה טהורה אינה נזכרת בפסוק אם גם היא מטמאת בנגיעה בה?‬ ‫האם ישנה כאן סתירה אם נבלת בהמה המותרת באכילה מטמאת או לא?‬ ‫אם עצם ההיטמאות היא האיסור זה מובן‪ ,‬כי הרי אסור לגעת בנבלת בהמה טמאה " מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם"  (ויק' יא‪,‬ח)‪ ,‬אבל אין איסור נגיעה בנבלת בהמה טהורה אף שהנגיעה עצמה מטמאת כנ"ל‪.‬‬ ‫אך יש פסוק אחר ממנו עולה לכאורה הסתי רה הזו: " וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה ו...

‫עיון‪ :‬החלקים הכוהניים בספר יהושע‬

‫ס' יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי)‪ ,‬עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים‬ ‫ארוכים‪ .‬ ברשומה זו נבחן כמה מהם‪.‬‬ ‫אחד הקטעים הכוהניים הוא פרק יד‪ .‬ועתה נראה מספר דוגמאות להראות את השפעת הרובד הכוהני בתורה על‬ ‫המחבר של פרק זה‪ .‬דוגמאות שמצביעות על לשון דומה ותוכן דומה (המילים המודגשות הן הביטויים השווים‬ ‫במדויק בשני הספרים‪ ,‬או דומים ביותר)‪:‬‬ ‫א) " וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (יהו' יד‪,‬א)‪.‬‬ ‫= " אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.  וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ"  (במ' לד‪,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫וכן " וַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (במ' לב‪,‬כח)‪.‬‬ ‫ב) " בְּגוֹרַל נַ...

‫פרשת ערי המקלט – הריאליה של שילוב שני‬ ‫מקורות שונים‬

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

‫נשות עשיו – ממסורת אחת למסורות סותרות‬

תמונה
‫ישנן בתורה מסורות סותרות בשאלת זהותן של נשותיו של עשיו בנו של יצחק‪.‬‬ ‫מסורת אחת‪ ,‬במסגרת סיפור הברכות שנתן יצחק לבניו יעקב ועשיו ובריחת יעקב לפדן‪-‬ארם‪ ,‬כותבת כך‪:‬‬ ‫" וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.  וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה"  (בר' כו‪,‬לד‪-‬לה)‪ .‬כמו כן נאמר " וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.  וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה"  (שם כח‪,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ יעקב קונה את הבכורה מעשו בנזיד, ציור ממעגלו האמנותי של  מתיאס סטום ‫מסורת אחרת מציינת שמות שונים בהחלט‪ ,‬מסורת זו מובאת בפרשה שכותרתה "אלה תולדות עשו הוא אדום" ‫(בר' לו‪,‬א)‪:‬‬ ‫" עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.  וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָ...

‫האם יעקב ברח לחרן או הלך לשם בשליחות?‬

‫יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה‪.‬‬ ‫האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?‬ ‫בסיום סיפור ברכת יצחק ליעקב ועשו‪ ,‬נאמר " וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.  וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.  וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה .  וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.  עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"  (בר' כז‪,‬מא‪-‬מה)‪.‬‬ ‫על פי קטע זה יעקב נאלץ "לברוח" ל"חרן"‪ ,‬מפני כעסו של עשו עקב גניבת הברכות ממנו בידי יעקב‪.‬‬ ‫אך מיד לאחר מכן נאמר כך: " וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַי...