רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית חזרה מקשרת

‫מה מטרת רשימת תולדות משה ואהרן?‬

‫בשמ' ו מובאת רשימת יוחסין‪ ,‬רשימה זו מוזרה מכמה בחינות‪ ,‬הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה‪.‬‬ ‫הרשימה פותחת בכותרת: " אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.  וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן"  (שמ' ו‪,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ "בית אבותם" של מי? לכאורה של עם ישראל‪ ,‬לכן פתח ברשימת היוחסין של ראובן ושמעון‪.‬‬ ‫מצד שני בחתימת הרשימה נאמר " וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם "  (שם‪,‬כה)‪ .‬כלומר‪ ,‬זו אמורה להיות רשימת ראשי אבות הלויים ולא של כל שבטי‬ ‫ישראל‪ ,‬אם כך מדוע נזכרו משפחות ראובן ושמעון בפתיחת הרשימה?‬ ‫לפי מיקומה של הרשימה נראה שהרשימה אמורה להתמקד ביוחסיהם של משה ואהרן: " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְ...

‫מתי אירעה פרשיית יהודה ותמר?‬

תמונה
בס' בראשית ישנה רשימה של צאצאי יעקב שירדו עמו למצרים – " וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו"  (בר’ מו‪,‬ח)‪ .‬ברשימה נזכרים בין היתר נכדיו של יהודה‪ ,‬חצרון וחמול‪ ,‬בני בנו פרץ: " וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל "  (שם,יב)‪.‬‬ ‫הזכרתם של חצרון וחמול כמי שירדו עם יעקב למצרים מעוררים קושי‪ ,‬שכן פרץ וזרח היו אז‪ ,‬לפי הסיפור‬ ‫המקראי‪ ,‬תינוקות רכים‪ .‬שכן על פי הסיפור על יהודה ובניו ותמר (בר' לח) הוא אירע רק לאחר שנמכר יוסף‬ ‫למצרים‪ ,‬ומאז עד ירידת יעקב למצרים עברו ‪ 20‬שנה‪ .‬ובכדי שיספיקו ער ואונן להינשא לתמר‪ ,‬וגם שהיא תמתין‬ ‫עד שיגדל שלה ויעבור זמן שלא ניתן לה להינשא לו‪ ,‬וגם שיבוא יהודה על כלתו תמר ותלד את פרץ וזרח‪ ,‬כל זה‬ ‫בתוך כ‪ 20-‬שנה הוא זמן דחוק מדי‪ ,‬ועוד לומר שהספיק פרץ ללדת שני בנים טרם ירידתו למצרים‪ ,‬זה כבר ממש‬ ‫לא יתכן בתוך ‪ 20‬שנה‪.‬‬ ‫אך למעשה‪ ,‬על סמך מה התבססה ההנחה שסיפור יהודה ובניו ת...

‫המקור הישראלי בו השתמש מחבר ספר מלכים‬

מחבר ס' מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל"ספר דברי הימים‬ ‫למלכי ישראל" או ל"ספר דברי הימים למלכי יהודה" בהתאם‪ ,‬מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה‪.‬‬ ‫מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם‪.‬‬ ‫ס' מלכים מספר על כיבוש שומרון והגליית יושביה בידי אשור‪:‬‬ " וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.  וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.  וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"  (מל"ב יח‪,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫אך ישנו קטע אחר בספר עוד קודם לכן המספר על כך‪:‬‬ ‫" וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִ...

‫האם המקרא מתנגד למקדש שלמה?‬

במקרא אנו מוצאים שהאל אומר לדוד המלך שלא הוא יבנה את המקדש אלא בנו‪ ,‬שלמה‪ .‬האמנם? האם ייתכן‬ ‫שבכלל האל רצה למנוע בכלל את הקמת המקדש?‬ ‫הפעם אני מביא דברים מעניינים שכתב ידידי "ירוק‪:"11‬‬ ‫ישנו דו שיח מפורסם (שמ"ב ז) בין דוד המלך‪ ,‬שרצה לבנות בית לאל‪ ,‬לאחר שהניח לו האל מכל אויביו‪ .‬ובין נתן‬ ‫הנביא שנשלח אליו בנבואה שלא יעשה כך‪ .‬רבים מאיתנו יכולים מן הסתם לצטט מן הזכרון את הסיבה‪ :‬התפקיד‬ ‫יועד לבנו שלמה שהוא יבנה את בית המקדש‪ .‬ולא דוד‪.‬‬ " וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.  וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ.  וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר.  לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי.  כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּ...

‫עיון‪ :‬התיאור הראשון של כניסת נח לתיבה‪,‬‬ ‫מס”י ו‪/‬או מס”כ?‬

 ‫נאמר " וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל.  מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה.  שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ" ‬ ‫(בר' ז‪,‬ז‪-‬ט)‪.‬‬ ‫חוקרים רבים נסתבכו עם קטע זה לאיזה מן המקורות לשייכו‪ ,‬לס"י (או סי"א‪1‬), לס"כ או לשניהם‪.‬‬ ‫הסיבה העיקרית שגרמה לחוקרים לשייך עכ"פ חקר מקטע זה לס"כ‪ ,‬הוא פסוק ט' המדבר על כניסת בעלי החיים ‫"שניים שניים" בלא חילוק בין הבהמה הטהורה לזו שאינה טהורה‪.‬‬ ‫וכך ר"א פרידמן (מי כתב את התנ"ך‪ ,1995 ,‬עמ' ‪219‬) משייך את הפסוק הראשון (ז) לס"י‪ ,‬ואילו את שני‬ ‫הפסוקים הנוספים (ח‪-‬ט) לס"כ‪ .‬לעומתו‪ ,‬ב"י שורץ לדוג' (ש"י לשרה יפת‪ ,‬עמ' ‪144‬), משייך גם את רוב פסוק ח'‪,‬‬ ‫עד "וכל אשר רמש וכו'" גם כן לס"י‪.‬‬ ‫להבנתי‪ ,‬יש להניח שבמקורו...

‫כיבוש העי – שתי גרסאות‬

 ‫בספר יהושע (פרק ח') מתואר כיבוש העי‪ ,‬לאחר הכשלון הראשון‪ .‬הטקטיקה שנקטו יהושע ובני ישראל היתה הצבת אורב‬ ‫מאחורי העיר‪ ,‬ומשיכת אנשי העיר החוצה על ידי העמדת פני בורחים‪.‬‬ ‫חוקרים רבים הבחינו בכך שנראה שנכנסו בפרק שתי גירסאות של סיפור הפלוגה האורבת‪.‬‬ ‫גירסא א‪:‬‬ ‫" וַיָּקָם יְהוֹשֻׁעַ וְכָל עַם הַמִּלְחָמָה לַעֲלוֹת הָעָי וַיִּבְחַר יְהוֹשֻׁעַ שְׁלֹשִׁים אֶלֶף אִישׁ גִּבּוֹרֵי הַחַיִל וַיִּשְׁלָחֵם לָיְלָה.  וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר רְאוּ אַתֶּם אֹרְבִים לָעִיר מֵאַחֲרֵי הָעִיר אַל תַּרְחִיקוּ מִן הָעִיר מְאֹד וִהְיִיתֶם כֻּלְּכֶם נְכֹנִים.  וַאֲנִי וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתִּי נִקְרַב אֶל הָעִיר וְהָיָה כִּי יֵצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם.  וְיָצְאוּ אַחֲרֵינוּ עַד הַתִּיקֵנוּ אוֹתָם מִן הָעִיר כִּי יֹאמְרוּ נָסִים לְפָנֵינוּ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשֹׁנָה וְנַסְנוּ לִפְנֵיהֶם.  וְאַתֶּם תָּקֻמוּ מֵהָאוֹרֵב וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָעִיר וּנְתָנָהּ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּיֶדְכֶם.  וְהָיָה כְּתָפְשְׂכֶם אֶת הָעִיר תַּצִּיתוּ אֶת הָעִיר ...

‫חזרה מקשרת ומאמר המוסגר במקרא‬

‫במקרא אנו מוצאים פעמים רבות תופעה הקיימת אף בדיבורנו בימינו אנו‪ ,‬תופעת "החזרה המקשרת", ‬בה ישנו‬ ‫משפט או קטע משפט החוזר על עצמו‪ ,‬כשביניהם תוכן הסוטה מרציפות העניין או משלימו‪ ,‬או במילים אחרות –‬ ‫"מאמר המוסגר"‪.‬‬ ‫חוקרים אף הצביעו על כך שלא פעם אותו "מאמר מוסגר" אינו אלא תוספת מאוחרת לטקסט‪ ,‬שהעורך הוסיפו‬ ‫כ"מאמר המוסגר" באמצעות "חזרה מקשרת" לרציפות הענין‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לתופעה זו‪:‬‬ ‫בפתיחת פרשת המועדות נאמר " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.   אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם "  (ויק' כג‪,‬א‪-‬ד)‪.‬‬ שני הפסוקים המודגשים כופלים אחד את השני‪ ,‬האם אחד מהם הוא מיותר?‬ ...

‫האם פרשת המאכלות האסורות (ויק’ יא) עברה‬ ‫עיבוד מאוחר?‬

תמונה
‫דיני המאכלים האסורים והמותרים חוזרים בתורה פעמיים‪ ,‬כשהפרשה בויק' יא ארוכה ומפורטת יותר מזו שבדב'‬ ‫יד‪ .‬בפוסט זה נראה שהפרשה בדב' יד מסתמכת על גירסה דומה של ויק' יא‪ ,‬אך גירסה זו היתה קצרה יותר‪ ,‬טרם‬ ‫העיבוד של אסכולת הקדושה (סה"ק) לפרשה‪.‬‬ ‫ברור למדי שהפרשה בדב' יד היא עיבוד מקוצר של פרשה כוהנית‪ ,‬שכן לשונה של פרשה זו היא כוהנית בעיקרה‬ ‫והכותב מקצר לרוב את הטקסט שלפניו‪.‬‬ ‫לדוגמה ( הרחבה‪ ,‬ שינוי לשון )‪:‬‬ ‫" אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם.  וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם.  מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם "  (ויק' יא‪,‬ד‪-...