‫הערה‪ :‬האם נלחמו ישראל בסיחון ועוג מלכי‬ ‫האמורי או שהם ברחו מעצמם?‬

נאמר "וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ" (יהו' כד‪,‬יב)‪.‬‬

‫לכאורה‪ ,‬לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם‪ ,‬מה שסותר את האמור בתורה‬ ‫(במ’ כא‪,‬כא‪-‬לה; דב’ ב’‪,‬כד – ג‪,‬ח)‪ ,‬וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם" (יהו' כד‪,‬ח)‪.

‫אז מה הולך פה?‬

‫פתרון פשוט שהציעו חוקרים רבים‪ ,‬הוא שהמילים בפסוק יב "שני מלכי האמורי" אינן במקומן‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שראינו‪,‬‬ ‫ההתמודדות מול האמורי נזכר כבר בפסוק ח וכמי שאירע בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬ואילו פסוק זה דן באירועים‬ ‫שאירעו בתוך כנען עצמה‪ . ‬לדבריהם מילים אלו מקומן בפסוק ח!‬
"וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם [שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי] וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם".

‫כשמעיינים בכלל הפרשה שמים למבנה דומה של ניסוח‪ ,‬מה שמחזק הצעה זו‪:‬‬
‫"וַתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַתָּבֹאוּ אֶל יְרִיחוֹ וַיִּלָּחֲמוּ בָכֶם בַּעֲלֵי יְרִיחוֹ הָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם" (שם‪,‬יא)‪.‬‬

[פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 27/10/2019]

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

‫האם הר חרמון הוא “הר האלהים”?‬

‫חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?‬

‫מתי חוברה פרשת ברכת משה לשבטי ישראל?‬