מקרא וביקורת

העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת‪-‬יהודה‪ ,‬או כמו שהמקרא מכנה‬ ‫שפה זו בשם "יהודית" (מל"ב יח‪,‬כו וכח; ישע' לו‪,‬יא ויג; דהי"ב לב‪,‬יח‪ .‬וראה נח' יג‪,‬כד)‪ .‬כבר מהכינוי המקראי‬ ‫ניתן להבין שכנראה בממלכת‪-‬ישראל לא דיברו "יהודית"‪ ,‬אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה‬ ‫את הדיאלקט הישראלי כאן בשם "ישראלית")‪.‬‬ ‫למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי‪ ,‬אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת‪-‬ישראל‪ ,‬וקצת מתוך המקרא‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) מתוך השוואתם של " חרסי שומרון " מישראל עם " חרסי לכיש " מיהודה‪ ,‬ניתן ללמוד שבישראלית‬ ‫הכתיב למילה " יָיִן"  היא " יֵּן" ‪ .‬היו"ד השניה במילה "יין" ביהודית היא עיצורית‪ ,‬אך בישראלית מופיעה‬ ‫המילה ללא היו"ד העיצורית השניה‪ .‬כך גם עולה מ" לוח גזר " גם לגבי מילה נוספת במבנה דומה – " קֵּץ"  ‫בישראלית במקום " קָיִץ"  ביהודית (וראו להלן)‪.‬‬...

הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל‪,‬‬ ‫ההוא מספר יואל‪ ,‬מתרי‪-‬עשר‪ ,‬תיארוכים בטווח של כ‪ 500-‬שנה‪ ,‬מימי יהורם מלך יהודה במאה ה‪ 9-‬לפנה"ס ועד‬ ‫תלמי בסוף המאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪ .‬ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר‪ ,‬לפיה יואל היה נביא שפעל בימי‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כנראה בראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫הטווח הרחב שנתנו רבים וטובים לתיארוך ספר יואל‪ ,‬נובע מכך שאין בספר ציונים מפורשים לאירועים היסטוריים‬ ‫מהם נוכל ללמוד בצורה ישירה על זמנו של יואל‪ .‬למרות זאת ניתן למצוא מספר רמזים היכולים לכוון אותנו‬ ‫לתקופה הכי מתאימה – התקופה שאחרי חנוכת בית‪-‬המקדש השני (‪ 515‬לפנה"ס) ולפני עלייתו של עזרא הסופר‬ ‫המהפכני (‪ 458‬לפנה"ס)‪ ,‬ולהבנתי לא לפני ראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס כדלהלן‪.‬‬ ‫בספר אנו יכולים למצוא מספר רמזים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ישנם פסוקים מהם נשמע שהחורבן והגלות אינם כה רחוקים והטראומה עדיין זכורה היטב‪ .‬ראו " וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי ...

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

ס' יונה מספר אודות דמות בשם "יונה בן אמתי" (א‪,‬א)‪ ,‬דמות של נביא בשם זה שניבא בימי ירבעם השני‪ ,‬נזכרת ‫בס' מלכים (מל"ב יד‪,‬כה)‪.‬‬ בשאלת תיארוך חיבורו של הספר דנו רבים וטובים‪ ,‬אחת הטענות המרכזיות לתיארוך הספר לימי בית‪-‬שני‪ ,‬היא ‫לשונו המאוחרת של הספר‪.‬‬ ‫במחקר מקובל לחלק את העברית המקראית לשלוש תקופות‪:‬‬ ‫‪ .1‬התקופה הקדומה – שסימניה נותרו בעיקר בשירה‪ ,‬בתורה ובנביאים ראשונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקופה הקלאסית – היא העברית של התורה‪ ,‬נביאים ראשונים והנביאים הקלאסיים של נביאים אחרונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקופה המאוחרת – היא העברית של ימי בית‪-‬שני‪ ,‬שאת סימניה מתחילים לראות בתקופת הביניים (ספר‬ ‫יחזקאל)‪.‬‬ ביטויים ומילים בספר אפייניות לספרי תקופת בית‪-‬שני וחז"ל‪:‬‬ ‫א) " מגדולם ועד קטנם " (ג‪,‬ה)‪ ,‬הקדמת הגדול לקטן = דברי הימים (ב' לד‪,‬ל)‪ ,‬אסתר (א‪,‬ה וכ)‪.‬‬ לעומת זאת בספרות של ימי בי"ר מקדימים את הקטן לגדול‪ ,‬כמו "מקטן ועד גדול" (בר' יט‪,‬יא; שמ"א ה‪,‬ט; ל‪,‬ב;‬ מל"ב כג‪,‬ב; כה‪,‬כו; ירמ' ו‪,‬יג; ח‪,‬י; לא‪,‬...

סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים‪ ,‬פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ' כה‪-‬לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ' ‫לה‪-‬מ)‪ .‬פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם שתיהן‪ ,‬הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע‪ ,‬נכתבו בידי כותב אחד?‬ ‫הדעה הרווחת במחקר היא שאכן כל אחת מהן נכתבה בידי כותבים אחרים‪ .‬ניתן להצביע על כמה נקודות‪ ,‬שמחזקות‬ ‫את אפשרות זו‪ ,‬כשמחבר פרשת הביצוע משתמש בפרשת הציווי ומתאים את הדברים להשקפותיו ותפישותיו‪.‬‬ ‫א) בולטת בראש ובראשונה העובדה‪ ,‬שבניגוד לפרשת הצווי‪ ,‬שם מזבח הקטורת והכיור נזכרים במקום חריג (שמ' ‫ל) ולא יחד עם שאר כלי המשכן (שמ' כה)‪ ,‬בפרשת הביצוע הם נזכרים יחד עם שאר הכלים (שמ' לז‪-‬לח)‪.‬‬ ‫מאחר שראינו (ראו כאן ) שכפי הנראה מזבח הקטורת בפרשת הציווי הינו תוספת של התפתחות מאוחרת בפולחן‬ ‫הקטורת‪ ,‬מה שמסביר את מיקומו החריג בפרשת הציווי‪ ,‬מיקומו ה'נכון' בפרשת הביצוע מצביע על כך שכותב‬ ‫פרשת הביצוע אינו כותב פרשת הציווי‪.‬‬ ‫ב) יש להבחין גם בהבדלים סגנוניים ביניהם‪:‬‬ ‫בולטת במיוחד ההחלפה העקבית ש...