מקרא וביקורת

אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס"כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס"ד – ספר דברים) כפי‬ ‫הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים‪ ,‬או שס"ד קדום לס"כ כפי התפישה הרווחת‬ ‫במחקר מאז וולהאוזן‪.‬‬ ‫אחת הטענות העיקריות של קויפמן להקדמת זמן חיבורו של ס"כ‪ ,‬עוד לפני תקופת חזקיהו‪ .‬היא הטענה בדבר‬ ‫התעלמותו של ס"כ מהמהפכה של ס"ד – "אחדות הפולחן"‪ .‬בעוד ס"ד דורש לרכז את הפולחן במקום אחד –‬ ‫"במקום אשר יבחר יהוה"‪ ,‬בס"כ אין דרישה שכזו וישנה לכאורה התעלמות מריכוז הפולחן‪.‬‬ ‫ראה דבריו (כרך א' עמ' ‪201‬): "בס"כ אין השפעה של ס"ד‪ ,‬אבל גם בס"ד אין השפעה של ס"כ‪ .‬מצד זה אין‬ ‫הכרע‪ ,‬איזה מהם קודם‪ .‬אולם ההכרע בא מצד אחר‪ :‬מצד ידיעותינו על השפעתו ההיסטורית של רעיון אחדות‬ ‫הפולחן‪ .‬אין ספק בדבר‪ ,‬שמימי חזקיהו התחילה התורה על דבר אחדות הפולחן כובשת את הלבבות‪ .‬בימי יאשיהו‬ ‫הוצאו כל המסקנות מתורה זו‪ .‬והיהדות לא נשתחררה עוד מעול שלטונה‪ .‬היא מושלת בכנסיה היהודית ש...

‫בס' במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬משה נענה‬ ‫בסופו של דבר לדרישתם‪ ,‬בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען‪.‬‬ ‫כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה‪ ,‬איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה?‬ ‫לפי ס' במדבר חצי שבט המנשה אינו בכלל התנאי‪ ,‬הוא נזכר רק בהמשך הפרשה וללא קשר לתנאי‪.‬‬ ‫ראה בקצרה: " וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. [...]   וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. [...]   וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [...]  לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. [...]  וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל משֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. [...]   וַעֲבָדֶיךָ יַּעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהוָֹה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר. [...]...

נאמר " וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"  (יהו' כד‪,‬יב)‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם‪ ,‬מה שסותר את האמור בתורה‬ ‫(במ’ כא‪,‬כא‪-‬לה; דב’ ב’‪,‬כד – ג‪,‬ח)‪ ,‬וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם"  (יהו' כד‪,‬ח)‪. ‫אז מה הולך פה?‬ ‫פתרון פשוט שהציעו חוקרים רבים‪ ,‬הוא שהמילים בפסוק יב "שני מלכי האמורי" אינן במקומן‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שראינו‪,‬‬ ‫ההתמודדות מול האמורי נזכר כבר בפסוק ח וכמי שאירע בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬ואילו פסוק זה דן באירועים‬ ‫שאירעו בתוך כנען עצמה‪ . ‬לדבריהם מילים אלו מקומן בפסוק ח!‬ " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם [ שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי ] וָאֶתּ...

‫ ‫בפרשת המרגלים נזכר יהושע בן נון ברשימת המרגלים כא חד מהם: " לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן"  (במ' יג‪ ,‬ח)‪.‬‬ והנה בתיאור חזרתם של המרגלים אל העם והעימות בין המרגלים נאמר בתחילה כך: " וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ.   וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"  (במ' יג‪,‬ל‪-‬לא)‪.‬‬ ‫כאן נזכר כלב בלבד כעומד מול שאר המרגלים‪ ,‬כשיהושע בן נון אינו נזכר‪.‬‬ ‫כך גם בהמשך הדברים‪ ,‬נאמר שכל המרגלים ימותו‪ ,‬ורק כלב נזכר כמי שיחיה ויכנס לארץ כנען: " כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי.  אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ.   וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַ...

‫בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז‬ ‫הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו‪ .‬בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה‬ ‫המלך‪ ,‬זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש‪ .‬ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא‬ ‫תקין גם אם נעשה בהיתר‪.‬‬ ‫בספר מלכים בתיאור מעשיהם של מלכי יהודה ישנה ביקורת קבועה על כך שהעם מקריב בבמות, גם על המלכים שעשו הישר בעיני האל‪:‬‬ ‫בימי אסא – " וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו.  וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.  וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.   וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו"  (מל"א טו‪,‬יא‪-‬יד)‪.‬‬ ‫בימי יהושפט בנו – " וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה. ...

‫בפוסט זה אציג את טענתי‪ ,‬שעורך התורה השתמש ברשימת המסעות במדבר ופיזר את תחנותיה בין הסיפורים‬ ‫בתורה‪.‬‬ ‫נאמר " וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה .  וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן"  (שמ' יד‪,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ מהיכן בני ישראל "יוצאים" עתה? היציאה ממצרים הלא היתה כבר קודם לכן?‬ ‫תופעה ידועה במקרא היא ‘החזרה המקשרת’‪ ,‬בה פעמים בהן נתחב קטע משני או מאוחר בטקסט‪ ,‬חוזר הכותב או‬ העורך‪ ,‬לאחר התחיבה‪ ,‬ומקשר חזרה להיכן שעצר לפני התחיבה‪.‬‬ ‫כך גם במקרה הזה‪ :‬תחילה נאמר " וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"  ואז באה התחיבה " וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה"  ‫ולאחריה חוזר העורך לרדיפת מצרים – " וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם" ‪.‬‬ ‫מהיכן באה התחיבה הזו? מרשימת המסעות!‬ ‫" וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בּ...