מקרא וביקורת

‫בפרשת 'משפט הכהנים' בספר דברים ישנו חצי משפט הנראה כמשובש במעט‪ ,‬שנסתבכו בו הפרשנים להסבירו –‬ ‫"לבד ממכריו על האבות"‪ .‬בפוסט זה אציג הסבר סביר ומתקבל על הדעת שאמרו בענין‪.‬‬ ‫נאמר " וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה.  וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָֹה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָֹה.  חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת"  ‫(דב' יח‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר בס"ד‪ ,‬לוי הרוצה לכהן במקדש‪ ,‬יכול להצטרף לאלו המשרתים שם‪ .‬כשהוא מקבל כמו כולם חלק שוה‬ ‫במתנות הכהונה שהוזכרו קודם לכן (שם‪,‬ג‪-‬ה) – "חלק כחלק" (ראו בהרחבה כאן )‪ .‬הפסוק ממשיך ואומר שאף‬ ‫שמתחלקים המשרתים במקדש שוה בשוה בכל‪ ,‬דבר אחר יוצא מכלל זה – "לבד ממכריו על האבות"‪.‬‬ ‫בדבר זה הסתבכו הפרשנים בפירוש מילים אלו – "לבד ממכריו על האבות"‪ .‬ראיתי שיש הרוצים לפרש את‬ ‫הדברים‪ ,‬ע"פ הנאמר בסיפור ש...

לאורך כל ס' דברים החלוקה המעמדית בין כהונה ללויה אינה קיימת, כלומר אין הבדלה בין לויים "בני אהרן" שהם הכהנים, לבין לויים שאינם "בני אהרן" ולכן אינם כהנים אלא 'לויים'. ס"ד אף משתמש בדרך כלל במונח "הכהנים הלויים", מונח שמציג את הלויים והכהנים כזהות וישות אחת. ראה "לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל [...] וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח [...] כִּי בוֹ בָּחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה" (דברים יח,א-ה). יש כאן זיהוי מוחלט בין הלוויים והכהנים, עד שהכהנים מוצגים כשבט בפני עצמו – "מכל שבטיך". בהמשך לפסוקים אלו ובאותו הקשר, נאמר "וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה: וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהוָה: חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מ...

ב'ספר הברית' נאמר אודות אכילת בשר בהמה שנטרפה: "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו" (שמ' כב,ל). ס"ד מרחיב את האיסור לכל בשר נבילה: "לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה לה' אלהיך" (דב' יד,כא). לעומת סה"ב וס"ד, מעיון בס"כ עולה, כי אסכולה זו סבורה שאין איסור על העם לאכול נבלה וטרפה, איסור כזה חל על הכהנים בלבד! ראה "וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב. והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב" (ויק' יא,לט-מ). כוונת הפסוק היא שבהמות האסורות באכילה – עליהם כבר נאמר "מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם" (שם,ח), אבל "מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה" אין איסור נגיעה כבבהמות האסורות באכילה, ובכל זאת עצם הנגיעה והאכילה מטמאת – "הנוגע בנבלתה" ו"האוכל מנבלתה" נטמא. משמעות הפסוק בפשטות היא, שאין איסור אכילה של נבלת בהמה המותרת באכילה. כך מ...

בס' יהושע (כא) ובדבה"י (א' ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע"י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה. להלן סיכום קצר של הרשימה: 1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו' כא,ד; דבה"א ו,מב-מה). 2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו' כא,ה; דבה"א ו,מו). 3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו' כא,ו; דבה"א ו,מז). 4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו' כא,ז; דבה"א ו,מח). ישנן כמה בעיות ברשימה זו: א) ע"פ הרשימה בני אהרן הכהנים קיבלו 56% מערי בני קהת, למרות שבימי יהושע לא מנו "בני אהרן הכהנים" יותר מכמה עשרות במקרה הטוב, בעוד בני קהת מנו כמה אלפים, כנראה כ-10,000 (ראה במ' ג,כח; כו,סב). ב) ישבו לכאורה לא מעט לויים בערי הכהנים. כמו משפחת "החברוני" מבני קהת שנקראו כך כנראה ע"ש ישיבתם בחברון (במ' ג,כז) או להיפך, ואולי גם "הלבני" מבני גרשון ע"ש העיר לבנה (במ' ג,כא). ג) "גב...