רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית אלילות

‫הערה: גדיעת האשרים ושריפת הפסלים‬

נאמר " וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"  (דב' יב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה בעיה עם הניסוח בפסוק‪ ,‬שכן 'גדיעה' מתאימה יותר לדבר מחובר כמו עצי האשרים ולא לפסלים שאינם‬ מחוברים בדווקא‪ .‬בפרט שלכאורה עצם גדיעת האשרה מבטלת את מהותה (כעץ חי)‪ ,‬בעוד גדיעת פסל אינה מבטלת אותו‬ ‫אלא רק מאפשרת להניחו במקום אחר‪.‬‬ ‫ואמנם בפסוק אחר הנוסח הוא הפוך: " כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ "  (דב' ז‪,‬ה)‪.‬‬ ‫יצויין שמתרגום‪-‬השבעים כאן עולה נוסח עברי הפוך‪" :‬ואשריהם תגדעון ופסילי אלהיהם תשרפון באש"‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/08/2020]

‫האל בית‪-‬אל‬

תמונה
‫לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה‪ ,‬היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו‪ .‬הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות‪ ,‬שחלקן קיבלו מקום‬ ‫ביצירת המקרא‪ .‬המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי‪ ,‬אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של‬ ‫הישראלים לשעבר‪.‬‬ ‫דוגמה מעניינת בהקשר זה‪ ,‬קשור לפולחן הישראלי בבית‪-‬אל‪.‬‬ ‫אנו מוצאים בירמיהו הקבלה בין האל הידוע של מואב "כמוש" לבין אל ישראלי לא‪-‬ידוע לכאורה בשם "בית‪-‬אל"‪.‬‬ ‫נאמר " וּבֹשׁ מוֹאָב מִ כְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִ בֵּית אֵל מִבְטֶחָם"  (ירמ' מח‪,‬יג)‪" .‬כמוש" הוא שם של אל‪ ,‬לא‬ ‫של מקום‪ ,‬וכך גם "בית אל" במקרה זה הוא שם של אל‪ ,‬בו שמו ישראל את "מבטחם"‪.‬‬ ‫ירמיהו למעשה מספר לנו בעקיפין‪ ,‬שבממלכת ישראל האל הראשי או אחד הראשיים שבאליהם‪ ,‬נקרא בשם‬ "ביתאל"‪.‬‬ בדומה ישנו לכאורה אזכור נוסף לאל בשם זה‪ ,‬כבר בדברי הנביא הושע הישראלי: " כָּכָה עָשָׂה1 לָכֶם בֵּית אֵל מִפ...

‫שלמה המלך – חיובי או שלילי? שתי תפישות‬ ‫במקרא‬

תמונה
הרושם המקובל והבולט ליחס כלפי שלמה המלך‪ ,‬הוא היותו מלך חיובי‪ ,‬בונה המקדש‪ ,‬חכם וצדיק‪ ,‬גם יוחסו לו‬ ‫(שלא בצדק) כמה מספרי המקרא‪ ,‬כמו שיר‪-‬השירים‪ ,‬משלי וקהלת‪.‬‬ ‫לעומת רושם זה ישנם גם פסוקים המציגים את שלמה בצורה שלילית‪ ,‬כמלך חוטא – עובד אלילים‪ ,‬כך כבר‬ ‫בתיאור ימיו‪:‬‬ ‫" וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.   מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה.  וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ .  וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.   וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים.  וַיַּעַשׂ שְׁ...

‫האם רפורמת יאשיהו בוצעה בהשפעת ספר‬ ‫דברים?‬ או בוצעה טרם מציאת הספר?

‫ידועה במחקר המקרא טענתו של דה וטה‪ ,‬המזהה את "ספר התורה" שנמצא בשנה ה‪ 18-‬למלך יאשיהו (מל"ב ‫כב‪,‬ח) עם ס' דברים (ס"ד)‪ .‬ולפיה רפורמת הפולחן של יאשיהו‪ ,‬שבוצעה לאחר מציאת הספר‪ ,‬שבמרכזה הריסת ‫הבמות וריכוז הפולחן במקדש בירושלים (מל"ב כג‪,‬ד‪-‬כ)‪ ,‬בוצעה בהשפעה ישירה ממשנתו של ס"ד המדבר שוב ‫ושוב על "המקום אשר יבחר יהוה"‪.‬ ‫אף שתיאוריה זו התקבעה במחקר המקרא כנקודת ציון מרכזית לתיארוך התורה למקורותיה‪ ,‬גם כיום ישנם חוקרים ‫המתנגדים לתיאוריה זו וסבורים שהרפורמה בוצעה ללא קשר ישיר למציאת ספר התורה‪.‬‬ ‫אותם חוקרים מציגים את הטענות הבאות‪:‬‬ ‫א) אף שלפי תיאורו של ס' מלכים עולה לכאורה שרפורמת יאשיהו נבעה ממציאת "ספר התורה"‪ ,‬לפי התיאור בס' ‫דבה"י הרפורמה בוצעה בשנת ‪ 12‬ליאשיהו (דבה"ב לד‪,‬ג)‪ 6 ,‬שנים לפני מציאת "ספר התורה" בשנה ה‪ 18-‬למלך ‫(שם‪,‬ח)‪ .‬לפי תיאור זה הסיבה המרכזית לזיהוי "ספר התורה" עם ס"ד אינה קיימת‪ ,‬למרות שאפשרי שהרפורמה ‫גרמה לצורך בכתיבת ספר תעמולתי לחיזוקה של הרפ...

איסור בישול "גדי בחלב אמו" וחג הסוכות

איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים , פעמיים בהקשר פולחני - " רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"   ) שמ' כג , יט ; לד , כו ,( ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה - " לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דב' יד,כא). מה עומד מאחורי האיסור הזה ? ולמה בספר-הברית   בס ' שמות הוא מובא בהקשר פולחני ? הלא לכאורה מסתבר יותר  להביאו בענין איסורי אכילה כבס ' דברים . מצד שני אם האיסור הוא " לבשל ," משמע שהוא יותר קשור לפולחן מאשר לאיסורי אכילה , ומקומו בדיני פולחן  כבס ' שמות . כשמעיינים באיסור בפסוקים בס ' הברית בס ' שמות , ניתן לשים לב לנקודה מעניינת . קודמים את איסור " גדי בחלב  אמו " שני ציווים אחרים פולחניים : הראשון הוא ציווי ...