מקרא וביקורת

מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה‪.‬‬ ‫בספר‪-‬הברית נאמר " וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"  (שמ' כג‪,‬י‪-‬יא)‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הנאמר בסה"ב‪ ,‬מטרת נטישת השדות בשנת השמיטה‪ ,‬לסיבה סוציאלית – שיאכלו העניים בחופשיות‪.‬‬ ‫לעומת זאת בספר‪-‬הקדושה נאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.  וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ ...

אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס"כ)‪ ,‬היא לגבי "חוק התנופה"‪ .‬אם הכהן מניף רק את "חזה התנופה"‪ ,‬או‬ ‫שמניף אף את "שוק התרומה"‪.‬‬ ‫ראו הנאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהֹוָה יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.  יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה .  וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.   וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.  הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.  כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"  (ויק' ז‪,‬כט‪-‬לד)‪.‬‬ ‫ע"פ קטע זה‪ ,‬ישנן שתי מתנות נפרדות לכהן מזבח השלמי...

‫בשמ' ו מובאת רשימת יוחסין‪ ,‬רשימה זו מוזרה מכמה בחינות‪ ,‬הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה‪.‬‬ ‫הרשימה פותחת בכותרת: " אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.  וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן"  (שמ' ו‪,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ "בית אבותם" של מי? לכאורה של עם ישראל‪ ,‬לכן פתח ברשימת היוחסין של ראובן ושמעון‪.‬‬ ‫מצד שני בחתימת הרשימה נאמר " וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם "  (שם‪,‬כה)‪ .‬כלומר‪ ,‬זו אמורה להיות רשימת ראשי אבות הלויים ולא של כל שבטי‬ ‫ישראל‪ ,‬אם כך מדוע נזכרו משפחות ראובן ושמעון בפתיחת הרשימה?‬ ‫לפי מיקומה של הרשימה נראה שהרשימה אמורה להתמקד ביוחסיהם של משה ואהרן: " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְ...

נאמר " וְכִי יָמוּת מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִיא לָכֶם לְאָכְלָה הַנֹּגֵעַ בְּנִבְלָתָהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב"  (ויק' יא‪,‬לט)‪ ,‬דהיינו נבלת‬ ‫בהמה טהורה מטמאת במגע‪.‬‬ ‫אך האמנם?!‬ ‫נאמר " אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא אוֹ בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם"  (ויק' ה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫למה נבלת בהמה טהורה אינה נזכרת בפסוק אם גם היא מטמאת בנגיעה בה?‬ ‫האם ישנה כאן סתירה אם נבלת בהמה המותרת באכילה מטמאת או לא?‬ ‫אם עצם ההיטמאות היא האיסור זה מובן‪ ,‬כי הרי אסור לגעת בנבלת בהמה טמאה " מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם"  (ויק' יא‪,‬ח)‪ ,‬אבל אין איסור נגיעה בנבלת בהמה טהורה אף שהנגיעה עצמה מטמאת כנ"ל‪.‬‬ ‫אך יש פסוק אחר ממנו עולה לכאורה הסתי רה הזו: " וְנֶפֶשׁ כִּי תִגַּע בְּכָל טָמֵא בְּטֻמְאַת אָדָם אוֹ בִּבְהֵמָה טְמֵאָה אוֹ בְּכָל שֶׁקֶץ טָמֵא וְאָכַל מִבְּשַׂר זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַיהוָֹה ו...

נאמר " מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ "  (בר' ז‪,‬ב). ‪מה לבהמה ול"איש ואשתו"? מה הנוסח המקורי‬? ‫והנה בכל המקורות חוץ מנוסח‪-‬המסורה הנוסח בשניהם הוא "זכר ונקבה"‪ .‬כך בנוסח השומרוני ותרגום‪-‬השבעים‬ ‫וגם בשאר התרגומים‪ ,‬כולל אונקלוס והמכונה "תרגום יונתן"‪.‬‬ ‫אך האם למרות כל המקורות האחרים‪ ,‬עדיין ייתכן שהנוסח המקורי היה "איש ואשתו"?‬ ‫דומני שכן‪ ,‬בבעיה דומה לכאורה אנו נתקלים בציווי הקמת המשכן במקור הכהני‪ ,‬שם נאמר " חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ "  (שמ' כו‪,‬ג) זה חוזר על עצמו פעמים נוספות (שם‪,‬ה‪,‬‬ ‫ו‪ ,‬יז)‪ .‬מה לשתי יריעות ולאשה ואחותה?‬ ‫המעניין הוא‪ ,‬שבתיאור ביצוע הקמת המשכן‪ ,‬במקור סה"ק ‪ ,‬הנוסח הוחלף: " וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת " ...

 ‫בס' מלכים מסופר שיהואש מלך יהודה בימי יהוידע הכהן דאג לתחזוקה של המקדש‪ ,‬ולשם כך תיקן שהכהנים יקחו‬ ‫את כספי הנדבות של העם לעצמם‪ ,‬ובתמורה לכך עליהם לשפץ את המקדש‪.‬‬ ‫ראה " וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית יְהֹוָה כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהֹוָה.  יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק"  (מל"ב יב‪,‬ה‪-‬ו)‪.‬‬ ‫בפועל מה שאירע‪ ,‬הוא שהכהנים פעלו בשחיתות‪ ,‬ולקחו את הכסף מהעם‪ ,‬אבל לא דאגו לשיפוץ ולתחזוקת‬ ‫המקדש‪ .‬אז ציוה יהואש שלא יקחו עוד הכהנים את כספי הנדבות לעצמם‪ ,‬אלא לתת את הכסף ישר עבור שיפוץ‬ ‫המקדש‪.‬‬ ‫ראה " וַיְהִי בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לֹא חִזְּקוּ הַכֹּהֲנִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת.  וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַב...

בפוסט זה אצביע על הסתירות שישנן בחוקי התורה ביחס לעבד העברי‪ ,‬סתירות המראות התפתחות חיובית ביחס‬ ‫לעבדות‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬לעבד והאמה העבריים‪ .‬ממצב של עבד לכל דבר המשתחרר אחרי זמן קצוב ללא זכויות עד‬ ‫למצב של ביטול מעשי של עבדות עברית‪.‬‬ ‫האם דין האמה העבריה שווה לעבד עברי‪ ,‬לענין יציאה לחירות?‬ ‫בס' הברית נאמר " כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם.  אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ.  אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ.  וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי.  וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.  וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים "  (שמ' כא‪,‬ב‪-‬ז)‪.‬‬ ‫לפי ...

‫דיני המאכלים האסורים והמותרים חוזרים בתורה פעמיים‪ ,‬כשהפרשה בויק' יא ארוכה ומפורטת יותר מזו שבדב'‬ ‫יד‪ .‬בפוסט זה נראה שהפרשה בדב' יד מסתמכת על גירסה דומה של ויק' יא‪ ,‬אך גירסה זו היתה קצרה יותר‪ ,‬טרם‬ ‫העיבוד של אסכולת הקדושה (סה"ק) לפרשה‪.‬‬ ‫ברור למדי שהפרשה בדב' יד היא עיבוד מקוצר של פרשה כוהנית‪ ,‬שכן לשונה של פרשה זו היא כוהנית בעיקרה‬ ‫והכותב מקצר לרוב את הטקסט שלפניו‪.‬‬ ‫לדוגמה ( הרחבה‪ ,‬ שינוי לשון )‪:‬‬ ‫" אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם.  וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם.  מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם "  (ויק' יא‪,‬ד‪-...

בתוך המקור הכוהני (ס"כ) נמצא קובץ פרקים ייחודי‪ ,‬שהחוקרים זיהו אותו כקובץ עצמאי בעל מאפיינים משלו –‬ ‫והכוונה היא לויק' פרקים יז‪-‬כו‪. ‫החוקרים כינו קובץ זה בשם "ספר הקדושה" (סה"ק) ואת מחבריו "אסכולת הקדושה"‪ ,‬על שם אחד ממאפייניו ‫הבולטים של קובץ זה – הדרישה להתקדשותם של ישראל והכהנים‪ ,‬והדגשת קדושתו של אלוהי ישראל – נקודות ‫הייחודיות לחיבור זה‪. תת‪-‬רובד זה מעבד פעמים רבות את הרובד הכוהני הקודם לו‪.‬‬ ‫להלן מספר מאפיינים סגנוניים ייחודיים ל"ספר הקדושה"‪:1‬‬ ‫א) המצוות מכונות "חוקים ומשפטים" – "את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו" (ויק' יח‪,‬ד)‪" ,‬ושמרתם‬ ‫את חקתי ואת משפטי " (שם‪,‬ה)‪" ,‬ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי " (שם‪,‬כו)‪" ,‬ושמרתם את כל חקתי ואת ‫כל משפטי " (יט‪,‬לז; כ‪,‬כב)‪" ,‬ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו" (כה‪,‬יח)‪" ,‬ואם בחקתי תמאסו ואם ‫את משפטי תגעל נפשכם" (כו‪,‬טו)‪" ,‬ במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם" (שם‪,‬מג)‪" ,‬אלה החקים והמשפטים ‫...

באהל‪-‬מועד עומדת הפרוכת בין קודש‪-‬הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד‪ .‬עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן‬ ‫ותיאור הקמתה בפועל‪ ,‬מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של‬ ‫קודש‪-‬הקודשים עצמו‪.‬‬ ‫נאמר " וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"  (שמ' כו‪,‬לג‪-‬לה)‪.‬‬ ‫לפי קטע זה‪ ,‬הנמצא בין פסוקי ציווי הקמת המשכן‪ ,‬סדר הקמת המשכן בשלב הפרוכת וארון העדות הוא כך‪:‬‬ א‪ .‬תחילה מעמידים את הפרוכת במקומה – כשמטרתה להבדיל בין קודש‪-‬הקודשים לקודש‪.‬‬ ב‪ .‬לאחר מכן מכניסים את ארון העדות ללא הכפורת לקה"ק‪.‬‬ ג‪ .‬לאחר הכנסת הארון לקה"ק מעמידים מעליו את הכפורת‪.‬‬ ד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מעמידי...