מקרא וביקורת

אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס"כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס"ד – ספר דברים) כפי‬ ‫הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים‪ ,‬או שס"ד קדום לס"כ כפי התפישה הרווחת‬ ‫במחקר מאז וולהאוזן‪.‬‬ ‫אחת הטענות העיקריות של קויפמן להקדמת זמן חיבורו של ס"כ‪ ,‬עוד לפני תקופת חזקיהו‪ .‬היא הטענה בדבר‬ ‫התעלמותו של ס"כ מהמהפכה של ס"ד – "אחדות הפולחן"‪ .‬בעוד ס"ד דורש לרכז את הפולחן במקום אחד –‬ ‫"במקום אשר יבחר יהוה"‪ ,‬בס"כ אין דרישה שכזו וישנה לכאורה התעלמות מריכוז הפולחן‪.‬‬ ‫ראה דבריו (כרך א' עמ' ‪201‬): "בס"כ אין השפעה של ס"ד‪ ,‬אבל גם בס"ד אין השפעה של ס"כ‪ .‬מצד זה אין‬ ‫הכרע‪ ,‬איזה מהם קודם‪ .‬אולם ההכרע בא מצד אחר‪ :‬מצד ידיעותינו על השפעתו ההיסטורית של רעיון אחדות‬ ‫הפולחן‪ .‬אין ספק בדבר‪ ,‬שמימי חזקיהו התחילה התורה על דבר אחדות הפולחן כובשת את הלבבות‪ .‬בימי יאשיהו‬ ‫הוצאו כל המסקנות מתורה זו‪ .‬והיהדות לא נשתחררה עוד מעול שלטונה‪ .‬היא מושלת בכנסיה היהודית ש...

נאמר " אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן "  (שמ'‬ ‫לח‪,‬כא)‪ . ניסוח פסוק זה תמוה למדי‪ ,‬וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת‪ ,‬בשוגג או במזיד‪.‬‬ ‫המילים "עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן" תמוהות ביותר ואינן קשורות לכאן בשום קשר שהוא‪ .‬שהרי‬ ‫עבודת הלויים ביד איתמר (במ' ד‪,‬כח‪-‬לג) היתה נשיאת הקרשים והיריעות על ידי בני גרשון ומררי‪ .‬עבודה‬ ‫שהתורה מתחילה להתייחס אליה בכלל רק בחומש במדבר ואינה ענין לכאן כלל וכלל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פקודי המשכן מונים את הזהב העשוי למלאכה‪ ,‬ששימש גם לארון לשולחן למנורה ומזבח הזהב‪ ,‬כלים שהיו‬ ‫נישאים בידי בני קהת‪ ,‬שמשמרתם היתה ביד אלעזר ולא ביד איתמר (שם‪,‬טז)‪ .‬גם מזבח הנחושת מכברו וכליו נעשו‬ ‫מפקודי הנחושת ושייכים לבני קהת ולא לבני גרשון ומררי‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬בשלב זה של הקמת המשכן‪ ,‬הלויים כלל לא הוקדשו עדיין לעבודה במשכן! דבר זה קרה רק בשלב‬ ‫מאוחר יותר בסיפור: " הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ ל...

המזבח במשכן מכונה "מזבח הנחושת"‪ ,‬כך גם המזבח במקדש שלמה‪ .‬האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו‬ ‫מזבח?‬ ‫הפוסט אינו דן בהיסטוריות של "מזבח הנחושת"‪ ,‬אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו‪ .‬כלומר‪ ,‬האם המקרא‬ ‫מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?‬ ‫בתורה מתואר המזבח שהיה במשכן‪ ,‬כמזבח עשוי מעצי שיטים ומצופה נחושת (שמ' כז‪,‬א‪-‬ב)‪ ,‬למזבח היו שני בדים‬ ‫לנשיאתו (שם‪,‬ו‪-‬ז)‪ .‬התיאור הוא תיאור של מזבח נייד‪ ,‬העשוי מסגרת עץ וממולא בחנייתו באדמה (שם‪,‬ח)‪.‬‬ ‫בתיאור הקמת המקדש בידי שלמה‪ ,‬מסופר ששלמה ייצר את הכלים מחדש‪ ,‬ולא השתמש בכלי המשכן‪ .‬מלבד ארון‬ הברית שכן בא לידי שימוש חוזר במקדש שלמה‪ .‬בתיאור הקמת המקדש יש פירוט של הכלים שנעשו מחדש‪ ,‬אך‬ ‫נעדר ממנו המזבח החיצון, ‪‬מזבח העולה‪ ,‬הידוע גם כ"מזבח הנחושת"‪.‬‬ ‫" וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.  וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשּׂ...

באהל‪-‬מועד עומדת הפרוכת בין קודש‪-‬הקודשים לבין הקודש – שאר אהל מועד‪ .‬עיון בפרשות ציווי הקמת המשכן‬ ‫ותיאור הקמתה בפועל‪ ,‬מעלה סתירה בין שתי אסכולות ביחס לתפקידה של הפרוכת ולכאורה גם להגדרתו של‬ ‫קודש‪-‬הקודשים עצמו‪.‬‬ ‫נאמר " וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.  וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"  (שמ' כו‪,‬לג‪-‬לה)‪.‬‬ ‫לפי קטע זה‪ ,‬הנמצא בין פסוקי ציווי הקמת המשכן‪ ,‬סדר הקמת המשכן בשלב הפרוכת וארון העדות הוא כך‪:‬‬ א‪ .‬תחילה מעמידים את הפרוכת במקומה – כשמטרתה להבדיל בין קודש‪-‬הקודשים לקודש‪.‬‬ ב‪ .‬לאחר מכן מכניסים את ארון העדות ללא הכפורת לקה"ק‪.‬‬ ג‪ .‬לאחר הכנסת הארון לקה"ק מעמידים מעליו את הכפורת‪.‬‬ ד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬מעמידי...

סיפור הקמת המשכן מתחלק לשניים‪ ,‬פרשת ציווי הקמת המשכן (שמ' כה‪-‬לא) ופרשת ביצוע הקמת המשכן (שמ' ‫לה‪-‬מ)‪ .‬פרשת הביצוע חוזרת כמעט מילה במילה על פרשת הציווי באריכות גדולה‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם שתיהן‪ ,‬הן פרשת הציווי והן פרשת הביצוע‪ ,‬נכתבו בידי כותב אחד?‬ ‫הדעה הרווחת במחקר היא שאכן כל אחת מהן נכתבה בידי כותבים אחרים‪ .‬ניתן להצביע על כמה נקודות‪ ,‬שמחזקות‬ ‫את אפשרות זו‪ ,‬כשמחבר פרשת הביצוע משתמש בפרשת הציווי ומתאים את הדברים להשקפותיו ותפישותיו‪.‬‬ ‫א) בולטת בראש ובראשונה העובדה‪ ,‬שבניגוד לפרשת הצווי‪ ,‬שם מזבח הקטורת והכיור נזכרים במקום חריג (שמ' ‫ל) ולא יחד עם שאר כלי המשכן (שמ' כה)‪ ,‬בפרשת הביצוע הם נזכרים יחד עם שאר הכלים (שמ' לז‪-‬לח)‪.‬‬ ‫מאחר שראינו (ראו כאן ) שכפי הנראה מזבח הקטורת בפרשת הציווי הינו תוספת של התפתחות מאוחרת בפולחן‬ ‫הקטורת‪ ,‬מה שמסביר את מיקומו החריג בפרשת הציווי‪ ,‬מיקומו ה'נכון' בפרשת הביצוע מצביע על כך שכותב‬ ‫פרשת הביצוע אינו כותב פרשת הציווי‪.‬‬ ‫ב) יש להבחין גם בהבדלים סגנוניים ביניהם‪:‬‬ ‫בולטת במיוחד ההחלפה העקבית ש...

‫פוסט זה עוסק בחריגותו של "מזבח הזהב" מכלל כלי המשכן‪ ,‬ובמסקנה הנובעת מתוך התהיות בענין לכך ש"מזבח‬ ‫הזהב" הינו התפתחות מאוחרת באסכולה הכוהנית ותוספת מאוחרת בטקסט המקראי‪.‬‬ ‫בפרשיות הציווי על הקמת המשכן וכליו סדר הדברים הם כדלהלן‪:‬‬ ‫‪ .1‬כלי המשכן‪ :‬ארון העדות‪ ,‬שולחן‪ ,‬מנורה (שמ' כה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מבנה המשכן‪ :‬יריעות‪ ,‬קרשים‪ ,‬פרוכת (שמ' כו)‪.‬‬ ‫‪ .3‬המזבח (החיצוני)‪ ,‬חצר המשכן‪ ,‬שמן זית למאור (שמ' כז)‪.‬‬ ‫‪ .4‬בגדי הכהונה‪ :‬אפוד‪ ,‬חושן‪ ,‬מעיל‪ ,‬ציץ‪ ,‬כתונת‪ ,‬מכנסים (שמ' כח)‪.‬‬ ‫‪ .5‬ציווי על שבעת ימי המילואים‪ ,‬על הקרבנות שבהם וכו’‪ ,‬עולת התמיד (שמ' כט)‪.‬‬ ‫‪ .6‬ מזבח הזהב ‪ ,‬תרומת מחצית השקל‪ ,‬כיור‪ ,‬שמן המשחה‪ ,‬קטורת (שמ' ל)‪.‬‬ ‫מיקום איזכור ציווי הקמת מזבח הזהב בולט בחריגותו‪ ,1‬בעוד מזבח הנחושת מובן שאינו נזכר בין הכלים‪ ,‬בהיותו‬ ‫עומד בחצר המשכן ולא בתוך המשכן עצמו‪ ,‬מזבח הזהב הלא עומד בתוך המשכן יחד עם שאר כלי המשכן‪ ,‬מדוע‬ ‫איפוא אינו נזכר עמהם?‬ ‫בציווי על הכלים יש לכל כלי תיאור קצר של מטרתו‪ .‬בפרשת השול...

  נאמר "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ […] וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל: וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ: וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה " (במ' יא,טז-כו). בהמשך גם נאמר "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה […] וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם: וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם...