רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית מצבה

‫הערה: גדיעת האשרים ושריפת הפסלים‬

נאמר " וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"  (דב' יב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה בעיה עם הניסוח בפסוק‪ ,‬שכן 'גדיעה' מתאימה יותר לדבר מחובר כמו עצי האשרים ולא לפסלים שאינם‬ מחוברים בדווקא‪ .‬בפרט שלכאורה עצם גדיעת האשרה מבטלת את מהותה (כעץ חי)‪ ,‬בעוד גדיעת פסל אינה מבטלת אותו‬ ‫אלא רק מאפשרת להניחו במקום אחר‪.‬‬ ‫ואמנם בפסוק אחר הנוסח הוא הפוך: " כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ "  (דב' ז‪,‬ה)‪.‬‬ ‫יצויין שמתרגום‪-‬השבעים כאן עולה נוסח עברי הפוך‪" :‬ואשריהם תגדעון ופסילי אלהיהם תשרפון באש"‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/08/2020]

‫האל בית‪-‬אל‬

תמונה
‫לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה‪ ,‬היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו‪ .‬הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות‪ ,‬שחלקן קיבלו מקום‬ ‫ביצירת המקרא‪ .‬המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי‪ ,‬אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של‬ ‫הישראלים לשעבר‪.‬‬ ‫דוגמה מעניינת בהקשר זה‪ ,‬קשור לפולחן הישראלי בבית‪-‬אל‪.‬‬ ‫אנו מוצאים בירמיהו הקבלה בין האל הידוע של מואב "כמוש" לבין אל ישראלי לא‪-‬ידוע לכאורה בשם "בית‪-‬אל"‪.‬‬ ‫נאמר " וּבֹשׁ מוֹאָב מִ כְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִ בֵּית אֵל מִבְטֶחָם"  (ירמ' מח‪,‬יג)‪" .‬כמוש" הוא שם של אל‪ ,‬לא‬ ‫של מקום‪ ,‬וכך גם "בית אל" במקרה זה הוא שם של אל‪ ,‬בו שמו ישראל את "מבטחם"‪.‬‬ ‫ירמיהו למעשה מספר לנו בעקיפין‪ ,‬שבממלכת ישראל האל הראשי או אחד הראשיים שבאליהם‪ ,‬נקרא בשם‬ "ביתאל"‪.‬‬ בדומה ישנו לכאורה אזכור נוסף לאל בשם זה‪ ,‬כבר בדברי הנביא הושע הישראלי: " כָּכָה עָשָׂה1 לָכֶם בֵּית אֵל מִפ...