מקרא וביקורת

‫ס' יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי)‪ ,‬עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים‬ ‫ארוכים‪ .‬ ברשומה זו נבחן כמה מהם‪.‬‬ ‫אחד הקטעים הכוהניים הוא פרק יד‪ .‬ועתה נראה מספר דוגמאות להראות את השפעת הרובד הכוהני בתורה על‬ ‫המחבר של פרק זה‪ .‬דוגמאות שמצביעות על לשון דומה ותוכן דומה (המילים המודגשות הן הביטויים השווים‬ ‫במדויק בשני הספרים‪ ,‬או דומים ביותר)‪:‬‬ ‫א) " וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (יהו' יד‪,‬א)‪.‬‬ ‫= " אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.  וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ"  (במ' לד‪,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫וכן " וַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (במ' לב‪,‬כח)‪.‬‬ ‫ב) " בְּגוֹרַל נַ...

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

ישנה סתירה לכאורה בין הרובד הכוהני והדויטרונומיסטי, בעניין מספר ערי-המקלט: ברובד הכוהני (סה"ק) נאמר "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן: וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם […] וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם: אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה" (במ' לה,י-יד). ע"פ פסוקים אלו לאחר כיבוש ארץ כנען, יש לקדש 3 ערי-מקלט בעבר הירדן המזרחי ו-3 בארץ כנען, סה"כ 6 ערי מקלט. מאידך ברובד הדויטרונומיסטי נאמר " שָׁלוֹשׁ עָרִים תַּבְדִּיל לָךְ בְּתוֹךְ אַרְצְךָ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ […] וְאִם יַרְחִיב יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ […] וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה" (דב' יט,ב-ט). כלומר הציווי הוא על 3 ערי מקלט בלבד, שמיקומן רק בארץ כנען – ...

בס' יהושע (כא) ובדבה"י (א' ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע"י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה. להלן סיכום קצר של הרשימה: 1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו' כא,ד; דבה"א ו,מב-מה). 2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו' כא,ה; דבה"א ו,מו). 3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו' כא,ו; דבה"א ו,מז). 4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו' כא,ז; דבה"א ו,מח). ישנן כמה בעיות ברשימה זו: א) ע"פ הרשימה בני אהרן הכהנים קיבלו 56% מערי בני קהת, למרות שבימי יהושע לא מנו "בני אהרן הכהנים" יותר מכמה עשרות במקרה הטוב, בעוד בני קהת מנו כמה אלפים, כנראה כ-10,000 (ראה במ' ג,כח; כו,סב). ב) ישבו לכאורה לא מעט לויים בערי הכהנים. כמו משפחת "החברוני" מבני קהת שנקראו כך כנראה ע"ש ישיבתם בחברון (במ' ג,כז) או להיפך, ואולי גם "הלבני" מבני גרשון ע"ש העיר לבנה (במ' ג,כא). ג) "גב...