מקרא וביקורת

‫ס' דניאל מיוחס במקרא לדניאל‪ ,‬המתואר כדמות שחיה מימי יהויקים מלך יהודה ונבוכדנאצר מלך בבל עד ימי‬ ‫התקופה הפרסית של ימי כורש הגדול‪.‬‬ ‫בפוסט זה נראה‪ ,‬שהכותב לא הכיר את התקופה הבבלית ואת התקופה הפרסית‪ ,‬מה שמלמד שהכותב חי בתקופה‬ ‫מאוחרת יותר כפי הנראה (וכפי שהרחבתי על כך בעבר )‪.‬‬ ‫להלן מספר תאריכים רלוונטיים לענייננו ע"פ תעודות בבליות (עולם התנ"ך‪ ,‬דניאל עזרא נחמיה‪ ,‬עמ' ‪118‬‬): ‫נבוכדנאצר עולה למלוכה בבבל – ‪ 604‬לפנה"ס‬ ‫נבוכדנאצר מגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל וממליך את צדקיהו – ‪ 598‬לפנה"ס‬ ‫חורבן ירושלים והמקדש – ‪ 586‬לפנה"ס‬ ‫כורש עולה למלוכה בפרס כואסל של אסטיאגס מלך מדי – ‪ 559‬לפנה"ס‬ ‫כורש מורד וכובש את מדי – ‪ 550‬לפנה"ס‬ ‫כורש כובש את בבל – ‪ 539‬לפנה"ס‬ ‫הצהרת כורש – ‪ 538‬לפנה"ס‬ ‫מחבר ס' דניאל טוען שבשנת ‪ 1‬לדריוש המדי מלאו ‪ 70‬שנה ל"חורבות ירושלים": " בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.  בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲ...

המעיין היטב בקרי וכתיב במקרא‪ ,‬ישים לב כי ככל הנראה רוב השינויים משקפים שינויים בצורות הכתיב של השפה‬ ‫העברית והארמית (או סתם טעויות כתיב)‪.‬‬ ‫ומעניין בהקשר זה אחד מהקרי וכתיב בשיה”ש‪ ,‬המשקף צורת כתיב קדומה לנקבה נוכחת: " קוּמִי ( לכי ) [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ"  (שיה"ש ב‪,‬יג)‪.‬‬ ‫צורת כתיב קדומה זו רווחת הרבה במקרא‪ ,‬להלן מספר דוגמאות קטן‪:‬‬ מַה יֶּשׁ ( לכי ) [לָךְ] בַּבָּיִת"  (מל"ב ד‪,‬ב)‪.‬‬ ‫" ( ואתי ) [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי  (שופ' יז‪,‬ב)‪.‬‬ " אֹכֶלֶת אָדָם ( אתי ) [אָתְּ] וּמְשַׁכֶּלֶת (גּוַֹיִךְ) [גּוֹיַיִךְ] הָיִית"  (יחז' לו‪,‬יג)‪.‬‬ ‫" מַדּוּעַ ( אתי הלכתי ) [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם"  (מל"ב ד‪,‬כג)‪.‬‬ ‫מה שנוגע לעניינו הוא‪ ,‬שאף שצורת כתיב קדומה זו משתקפת מעשרות מקומות במקרא‪ .‬הספרים הכי מאוחרים‬ ‫שבאה אצלם צורה זו‪ ,‬הם איכה ויחזקאל‪ .‬בספרים המאוחרים יותר‪ ,‬כל ספרי בית‪-‬שני‪ ,‬אין זכר לצורה קדומה זו‪.‬‬ ‫מה שאומר שאם הקרי וכתיב הנ"ל בשיה"ש אינו סתם...

‫בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל"מלכות עולם" לדוד וזרעו‪ ,‬קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא‪.‬‬ ‫בס' שמואל באה הבטחה לדוד מפי נתן הנביא לדוד‪:‬‬ ‫" כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ.  הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם .  אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם .  וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִירֹתִי מִלְּפָנֶיךָ.  וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם "  (שמ"ב ז‪,‬יב‪-‬טז)‪.‬‬ ‫בפסוקים אלו באה הבטחה שמלכות בית דוד תתקיים לעולם‪ ,‬כשהנביא מדגיש שמלך חוטא ייענש אך לא תכרת‬ ‫מלכותו כמו שאול‪ ,‬ושושלת בית דוד תמשיך ותמלוך לעולם‪.‬‬ ‫לעומת זאת בס' מלכים נאמר כך‪:‬‬ ‫" וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ ...

ס' זכריה מיוחס לזכריה הנביא‪ ,‬שחי בתחילת תקופת שיבת‪-‬ציון‪ ,‬כנזכר בפסוק הפתיחה לספר: " בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא לֵאמֹר"  (זכר' א‪,‬א)‪.‬‬ ‫והנה בשנת ‪ ,1785‬טען הארכבישוף האנגלי ניוקום‪ ,‬שרוב החצי השני של ס' זכריה (פרקים ט‪-‬יד)‪ ,‬אינו משל‬ ‫זכריה הנביא בן זמנו של חגי הנביא‪ ,‬אלא מנביא אחר!‬ ‫בפוסט זה אביא את ההוכחות לטיעון זה‪ ,‬ואביא את ההשערה מי הוא הנביא הזה ובאיזו תקופה חי‪.‬‬ ‫הסיבות שהביאו את כל החוקרים כמעט‪ ,‬להסכים שפרקים ט‪-‬יד בזכריה הינם ממקור אחר‪ ,‬הינן אלו‪:‬‬ ‫א) נבואות מתוארכות רק בחצי הראשון של הספר (א‪,‬א וז; ז‪,‬א)‪.‬‬ ב) השמות הבולטים של תקופתו של זכריה‪ ,‬נזכרים רק בחלק הראשון של הספר‪ :‬זכריה הנביא (א‪,‬א וז; ז‪,‬א וח)‪,‬‬ יהושע בן יהוצדק (ג‪,‬א וג וו וח וט; ו‪,‬יא)‪ ,‬זרובבל (ד‪,‬ו וז וט וי)‪.‬‬ ‫ג) בחלק הראשון המקביל‪/‬הניגוד ל"יהודה"‪ ,‬הוא "ישראל" (ב‪,‬ב; ח‪,‬יג) או "ירושלים" (א‪,‬יב; ח‪,‬טו)‪ .‬בעו...

הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל‪,‬‬ ‫ההוא מספר יואל‪ ,‬מתרי‪-‬עשר‪ ,‬תיארוכים בטווח של כ‪ 500-‬שנה‪ ,‬מימי יהורם מלך יהודה במאה ה‪ 9-‬לפנה"ס ועד‬ ‫תלמי בסוף המאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪ .‬ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר‪ ,‬לפיה יואל היה נביא שפעל בימי‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כנראה בראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫הטווח הרחב שנתנו רבים וטובים לתיארוך ספר יואל‪ ,‬נובע מכך שאין בספר ציונים מפורשים לאירועים היסטוריים‬ ‫מהם נוכל ללמוד בצורה ישירה על זמנו של יואל‪ .‬למרות זאת ניתן למצוא מספר רמזים היכולים לכוון אותנו‬ ‫לתקופה הכי מתאימה – התקופה שאחרי חנוכת בית‪-‬המקדש השני (‪ 515‬לפנה"ס) ולפני עלייתו של עזרא הסופר‬ ‫המהפכני (‪ 458‬לפנה"ס)‪ ,‬ולהבנתי לא לפני ראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס כדלהלן‪.‬‬ ‫בספר אנו יכולים למצוא מספר רמזים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ישנם פסוקים מהם נשמע שהחורבן והגלות אינם כה רחוקים והטראומה עדיין זכורה היטב‪ .‬ראו " וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי ...

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

‫בפוסט זה אציג את הטענה‪ ,‬לפיה תפילת שלמה לא נכתבה בידי שלמה המלך אלא בידי גולי גלות יהויכין בבבל‪,‬‬ ‫כ‪ 400-‬שנה לאחר מכן‪.‬‬ ‫לאחרונה יצא ספרו המרתק של פרופ' יאיר הופמן "התאנים הטובות"‪ ,‬על גלות יהויכין ומורשתה‪ .‬גלות יהויכין חלה‬ ‫בשנת 597 ‬לפנה"ס‪ ,‬אז הוגלה יהויכין בידי נבוכדנאצר מלך בבל לבבל‪ ,‬בגלות זו הוגלתה גם האליטה השלטונית‬ ‫והכוהנית‪ .‬רובם התיישבו בשתי ערים‪ :‬בבל ותל‪-‬אביב‪ ,‬הרחוקות זו מזו‪ .‬יחזקאל ישב בת"א (יחז' ג‪ ,‬טו)‪ ,‬אבל שאר‬ ‫השרים והכהנים ישבו דווקא בבבל‪.‬‬ ‫הנקודה העיקרית בספרו של הופמן‪ ,‬היא להראות שניתן להצביע על מספר קטעים במקרא שנכתבו בידי גולי גלות‬ ‫יהויכין בבבל ובת"א טרם חרבה ירושלים בגלות צדקיהו‪.‬‬ ‫נקודה בולטת בקטעים אלו היא השינוי התיאולוגי שגלותם גרמה להם‪ ,‬כשנאלצו להתמודד עם המציאות בה הם –‬ ‫האליטה‪ ,‬הם אלו שגלו‪ ,‬בעוד רוב העם נותר בנחלתו והמקדש עומד על מכונו‪.‬‬ ‫אחד הקטעים המעניינים והמיוחדים בענין זה הוא "תפילת שלמה" (מל"א ח‪ ,‬יד‪-‬נג) המיוחסת במקרא לשלמה‪ ,‬כמי‬ ‫שנאמרה בידי שלמה המ...

‫אחד הנושאים המרתקים בביקורת המקרא הוא נושא תיארוך ספרי המקרא ובראשם ספר התורה והנה מעיון בתורה‬ ‫עולה כי הכותבים כלל לא העלו על דעתם להציג את התורה (את ה"חומש") כמי שנכתבה בימיו ובידו של משה‪.‬‬ דוגמה מפורסמת מבין הראיות למסקנה זו היא רשימת מלכי אדום בתורה‪.‬‬ ‫רשימת מלכי אדום פותחת בפסוק: " וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"  (בר' ‫לו‪,‬לא)‪.‬‬ ‫תחילה בולט לעין האיזכור של קיום המלוכה בישראל‪ ,‬הכותב כבר יודע שישנה מלוכה בישראל‪ .‬אך גם אם נקודה‬ זו היה ניתן להסביר כביכול כ”נבואה לעתיד”‪ ,‬לא כך לגבי ניסוח הפסוק כולו‪ .‬שכן הפסוק מתאר את המלכים שהוא‬ ‫הולך לפרטם ברשימה כמי שכבר "מלכו" בעבר "בארץ אדום"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בעת כתיבת הדברים כבר היתה מלוכה‪ ,‬והרשימה באה לספר על מלכי אדום שמלכו באדום בעבר‪ ,‬לפני‬ ‫המלוכה בישראל‪.‬‬ ‫כוונת הכותב כנראה לספר על מלכי אדום שמלכו בה לפני שדוד המלך הסיר את המלוכה מאדום והעמיד בה‬ נציבים‪ .‬ראו " וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם ...

‫ידועה במחקר המקרא טענתו של דה וטה‪ ,‬המזהה את "ספר התורה" שנמצא בשנה ה‪ 18-‬למלך יאשיהו (מל"ב ‫כב‪,‬ח) עם ס' דברים (ס"ד)‪ .‬ולפיה רפורמת הפולחן של יאשיהו‪ ,‬שבוצעה לאחר מציאת הספר‪ ,‬שבמרכזה הריסת ‫הבמות וריכוז הפולחן במקדש בירושלים (מל"ב כג‪,‬ד‪-‬כ)‪ ,‬בוצעה בהשפעה ישירה ממשנתו של ס"ד המדבר שוב ‫ושוב על "המקום אשר יבחר יהוה"‪.‬ ‫אף שתיאוריה זו התקבעה במחקר המקרא כנקודת ציון מרכזית לתיארוך התורה למקורותיה‪ ,‬גם כיום ישנם חוקרים ‫המתנגדים לתיאוריה זו וסבורים שהרפורמה בוצעה ללא קשר ישיר למציאת ספר התורה‪.‬‬ ‫אותם חוקרים מציגים את הטענות הבאות‪:‬‬ ‫א) אף שלפי תיאורו של ס' מלכים עולה לכאורה שרפורמת יאשיהו נבעה ממציאת "ספר התורה"‪ ,‬לפי התיאור בס' ‫דבה"י הרפורמה בוצעה בשנת ‪ 12‬ליאשיהו (דבה"ב לד‪,‬ג)‪ 6 ,‬שנים לפני מציאת "ספר התורה" בשנה ה‪ 18-‬למלך ‫(שם‪,‬ח)‪ .‬לפי תיאור זה הסיבה המרכזית לזיהוי "ספר התורה" עם ס"ד אינה קיימת‪ ,‬למרות שאפשרי שהרפורמה ‫גרמה לצורך בכתיבת ספר תעמולתי לחיזוקה של הרפ...

ס' יונה מספר אודות דמות בשם "יונה בן אמתי" (א‪,‬א)‪ ,‬דמות של נביא בשם זה שניבא בימי ירבעם השני‪ ,‬נזכרת ‫בס' מלכים (מל"ב יד‪,‬כה)‪.‬‬ בשאלת תיארוך חיבורו של הספר דנו רבים וטובים‪ ,‬אחת הטענות המרכזיות לתיארוך הספר לימי בית‪-‬שני‪ ,‬היא ‫לשונו המאוחרת של הספר‪.‬‬ ‫במחקר מקובל לחלק את העברית המקראית לשלוש תקופות‪:‬‬ ‫‪ .1‬התקופה הקדומה – שסימניה נותרו בעיקר בשירה‪ ,‬בתורה ובנביאים ראשונים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התקופה הקלאסית – היא העברית של התורה‪ ,‬נביאים ראשונים והנביאים הקלאסיים של נביאים אחרונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬התקופה המאוחרת – היא העברית של ימי בית‪-‬שני‪ ,‬שאת סימניה מתחילים לראות בתקופת הביניים (ספר‬ ‫יחזקאל)‪.‬‬ ביטויים ומילים בספר אפייניות לספרי תקופת בית‪-‬שני וחז"ל‪:‬‬ ‫א) " מגדולם ועד קטנם " (ג‪,‬ה)‪ ,‬הקדמת הגדול לקטן = דברי הימים (ב' לד‪,‬ל)‪ ,‬אסתר (א‪,‬ה וכ)‪.‬‬ לעומת זאת בספרות של ימי בי"ר מקדימים את הקטן לגדול‪ ,‬כמו "מקטן ועד גדול" (בר' יט‪,‬יא; שמ"א ה‪,‬ט; ל‪,‬ב;‬ מל"ב כג‪,‬ב; כה‪,‬כו; ירמ' ו‪,‬יג; ח‪,‬י; לא‪,‬...