מקרא וביקורת

אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס"כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס"ד – ספר דברים) כפי‬ ‫הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים‪ ,‬או שס"ד קדום לס"כ כפי התפישה הרווחת‬ ‫במחקר מאז וולהאוזן‪.‬‬ ‫אחת הטענות העיקריות של קויפמן להקדמת זמן חיבורו של ס"כ‪ ,‬עוד לפני תקופת חזקיהו‪ .‬היא הטענה בדבר‬ ‫התעלמותו של ס"כ מהמהפכה של ס"ד – "אחדות הפולחן"‪ .‬בעוד ס"ד דורש לרכז את הפולחן במקום אחד –‬ ‫"במקום אשר יבחר יהוה"‪ ,‬בס"כ אין דרישה שכזו וישנה לכאורה התעלמות מריכוז הפולחן‪.‬‬ ‫ראה דבריו (כרך א' עמ' ‪201‬): "בס"כ אין השפעה של ס"ד‪ ,‬אבל גם בס"ד אין השפעה של ס"כ‪ .‬מצד זה אין‬ ‫הכרע‪ ,‬איזה מהם קודם‪ .‬אולם ההכרע בא מצד אחר‪ :‬מצד ידיעותינו על השפעתו ההיסטורית של רעיון אחדות‬ ‫הפולחן‪ .‬אין ספק בדבר‪ ,‬שמימי חזקיהו התחילה התורה על דבר אחדות הפולחן כובשת את הלבבות‪ .‬בימי יאשיהו‬ ‫הוצאו כל המסקנות מתורה זו‪ .‬והיהדות לא נשתחררה עוד מעול שלטונה‪ .‬היא מושלת בכנסיה היהודית ש...

אחד העניינים הקשים בסיפור מכירת יוסף הוא ערבוב התפקידים של האחים‪ ,‬הישמעאלים והמדָינים‪ .‬כמעט כל אחד‬ ‫ממפרשי המקרא מפרש באופן אחר‪ ,‬והצד השווה שבכל הפירושים הוא שאינם נמלטים מדחוקים וקשיים גדולים ביותר‪.‬‬ ‫נציג את הבעיות‪:‬‬ ‫א) ראובן מציל את יוסף ומציע לא להרגו‪ ,‬אלא לזרקו לבור: " וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ.  וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר וְיָד אַל תִּשְׁלְחוּ בוֹ לְמַעַן הַצִּיל אֹתוֹ מִיָּדָם לַהֲשִׁיבוֹ אֶל אָבִיו"  (בר' לז‪,‬כא‪-‬כב)‪. אבל למרות שהשלכת יוסף לבור באה כתחליף לרציחתו‪ ,‬יהודה מדבר שוב על כך שהם‬ ‫הולכים להרוג אותו ומתנגד לכך‪ ,‬ כביכול לא דיבר ראובן ולא הוחלט כבר לזרקו אל הבור‪ ,‬ומציע למכור את יוסף‬ ‫לישמעאלים: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ וְכִסִּינוּ אֶת דָּמוֹ .  לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים וְיָדֵנוּ אַל תְּהִי בוֹ כִּי אָחִינוּ בְשָׂרֵנוּ הוּא וַיִּשְׁמְעוּ אֶחָיו...

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

‫יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה‪.‬‬ ‫האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?‬ ‫בסיום סיפור ברכת יצחק ליעקב ועשו‪ ,‬נאמר " וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.  וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.  וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה .  וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.  עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"  (בר' כז‪,‬מא‪-‬מה)‪.‬‬ ‫על פי קטע זה יעקב נאלץ "לברוח" ל"חרן"‪ ,‬מפני כעסו של עשו עקב גניבת הברכות ממנו בידי יעקב‪.‬‬ ‫אך מיד לאחר מכן נאמר כך: " וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַי...

סיפור הפיכת סדום ועמורה הוא בעיקרון סיפור שהטקסט שלו משוייך בעקרון למקור אחד ויחיד – מקור י' [ספר‬ ‫יהוה]‪ .‬עם זאת הבחינו במחקר בחריגה מסקרנת המשוייכת לכאורה למקור אחר‪.‬‬ ‫הרצף של סיפור סדום ועמורה נקטע עם הפסוק " וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה בַּהֲפֹךְ אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר יָשַׁב בָּהֵן לוֹט"  (בר' יט‪,‬כט)‪.‬‬ ‫פסוק זה חריג משתי סיבות עיקריות‪:‬‬ ‫א‪ .‬שליחת לוט לברוח מסדום נזכרת בהרחבה כבר קודם לכן (שם‪,‬יב‪-‬כג)‪.‬‬ ב‪ .‬בניגוד לסיפור הרציף המזכיר את האל תמיד כ"יהוה" (יג‪ ,‬יד‪ ,‬טז‪ ,‬כד‪ ,‬כו)‪ ,‬פסוק זה חורג מכך ומשתמש דווקא‬ ‫בשם "אלהים"‪.‬‬ ‫מכך הסיקו במחקר שפסוק זה מקורו כפי הנראה מהרובד הכוהני בתורה‪ ,‬בניגוד לכלל פרשת סדום ועמורה‬ ‫המשוייכת למקור י' כאמור‪.‬‬ ‫וכך נראית החריגות (בר' יט)‪:‬‬ ‫" א  וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט ישֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָ...

אברהם נתבשר פעמיים על לידת יצחק בשני סיפורים שונים‪ ,‬האם שני הסיפורים יודעים זה על זה?‬ ‫נאמר " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ.  וּבֵרַכְתִּי אֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ.  וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד.  וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל הָאֱלֹהִים לוּ יִשְׁמָעֵאל יִחְיֶה לְפָנֶיךָ.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתּוֹ לִבְרִית עוֹלָם לְזַרְעוֹ אַחֲרָיו. [...]  וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת"  (בר' יז‪,‬טו‪-‬כא)‪.‬‬ ‫האל מבשר לאברהם ששרה תלד לו בן‪ ,‬אברהם צוחק על כך‪ ,‬והאל חוזר על הבשורה ואומר לו לקרוא לבנו יצחק‪,‬‬ ‫ומבשר ששרה תלד בדיוק בעוד שנה – "למועד ...

במקרא מובאים שני סיפורים שונים אודות גירוש הגר שפחת שרה‪ ,‬הראשון (בר' טז) מספר על גירוש הגר לבדה‪,‬‬ ‫ואילו השני (בר' כא) מספר על גירוש הגר יחד עם ישמעאל בנה‪.‬‬ ‫האם מדובר בשתי גרסאות של סיפור אחד‪ ,‬או בשני סיפורים שונים כפי שנראה בקריאה ראשונה?‬ ‫ישנן מספר נקודות החוזרות בשני התיאורים‪:‬‬ ‫א) הגר מגורשת‪/‬בורחת בגלל כעסה של שרה גבירתה‪.‬‬ ב) כעסה של שרה בגלל ההריון עם ישמעאל או בגלל ישמעאל עצמו‪.‬‬ ג) הגר מגורשת‪/‬בורחת למדבר‪.‬‬ ד) מלאך מדבר עם הגר‪.‬‬ ה) התגלות המלאך קורית ליד באר‪.‬‬ ו) הגר מתברכת שמבנה יצא גוי גדול‪.‬‬ ‫למרות הנקודות הדומות שבשני התיאורים‪ ,‬ישנן כמה הבדלים סגנוניים ביניהם‪:‬‬ ‫א) בתיאור הראשון הגר מוגדרת "שפחה" (בר' טז‪,‬א וב וג וה וו וח)‪ ,‬בתיאור השני הגר מוגדרת "אמה" (בר' כא‪,‬י*‬ ‫ויב ויג)‪.‬‬ ‫ב) בתיאור הראשון נזכר שם בנה של הגר "ישמעאל" (בר' טז‪,‬יא וטו וטז)‪ ,‬בתיאור השני אין שם לבן הגר (בר' ‫כא‪,‬ט וי ויא ויב ויג ויד וטז ויז ויח ויט וכ)‪. ‫ג) בתיאור הראשון משתמש הכותב רק בכינוי "יהוה" (בר...

‫אחת הפרשיות המפורסמות בחקר המקרא לייצוג הרעיון של פרשה המורכבת ממקורות שונים‪ ,‬היא פרשת המבול‪.‬‬ ‫בפוסט זה אציג את העמדה המקובלת במחקר לפרשה זו‪.‬‬ ‫כבר בראשית המחקר הביקורתי של המחקר‪ ,‬שמו לב חוקרים לקיומן של כפילויות וסתירות בפרשת המבול‪.‬‬ ‫כפילויות‬ ‫‪ .1‬החטא ועונשו‬ ‫א) " וַיַּרְא יְהֹוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם.  וַיִּנָּחֶם יְהֹוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ.  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם"  (בר' ו‪,‬ה‪-‬ז)‪.‬‬ ‫ב) " וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס.  וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ.  וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ" ‬ ‫(שם‪,‬יא‪...