רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית משה

‫מה מטרת רשימת תולדות משה ואהרן?‬

‫בשמ' ו מובאת רשימת יוחסין‪ ,‬רשימה זו מוזרה מכמה בחינות‪ ,‬הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה‪.‬‬ ‫הרשימה פותחת בכותרת: " אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.  וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן"  (שמ' ו‪,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ "בית אבותם" של מי? לכאורה של עם ישראל‪ ,‬לכן פתח ברשימת היוחסין של ראובן ושמעון‪.‬‬ ‫מצד שני בחתימת הרשימה נאמר " וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם "  (שם‪,‬כה)‪ .‬כלומר‪ ,‬זו אמורה להיות רשימת ראשי אבות הלויים ולא של כל שבטי‬ ‫ישראל‪ ,‬אם כך מדוע נזכרו משפחות ראובן ושמעון בפתיחת הרשימה?‬ ‫לפי מיקומה של הרשימה נראה שהרשימה אמורה להתמקד ביוחסיהם של משה ואהרן: " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְ...

‫אלמוות כמבדיל בין אלהים לאדם‬

 ‫בפוסט אציג את התפישה המקראית לפיה לאחר האכילה מעץ הדעת‪ ,‬המוות הוא המבדיל העיקרי בין אל לאדם‪.‬‬ ‫בפרשת חטא עץ‪-‬הדעת נאמר " וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל.  וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן .  וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן .  כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע "  (בר' ג‪,‬ב‪-‬ה)‪.‬‬ ‫מקטע זה עולה לכאורה שההבדל בין אלהים לאדם‪ ,‬מתבטא בשני דברים‪ :‬א'‪ ,‬ידיעת טוב ורע‪ .‬ב'‪ ,‬מוות‪.‬‬ ‫הדבר ברור יותר מקטע בהמשך הפרשה: " וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם "  (בר' ג‪,‬כב)‪.‬‬ ‫כאן מודגש יותר החשש של האלהים שלאחר שהבידול הראשון "ידיעת טוב ורע" התבטל‪ ,‬יבטל האדם את הבידול ‫השני ה"מוות" ע...

‫מדוע לא נכנס משה לארץ?‬

הסיפור הידוע מדוע לא נתן האל למשה להכנס לארץ כנען‪ ,‬הוא בגלל שהוא ואהרן אחיו המרו את פי האל‪ ,‬כשהיכו‬ ‫את הסלע להוציא ממנו מים‪ .‬זה אכן התיאור בס' במדבר‪ ,‬אבל בס' דברים אנו מקבלים תמונה אחרת לגמרי‪ ,‬לפיה‬ ‫לא משה הוא החוטא אלא העם!‬ ‫זה התיאור המוכר מס' במדבר‪:‬‬ ‫" וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר.  קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם.  וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ.  וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם.  וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם.   וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא...

‫מתי חוברה פרשת ברכת משה לשבטי ישראל?‬

תמונה
‫סדר השבטים בברכות משה הוא כך‪ :‬ראובן – יהודה – לוי – בנימין – יוסף (אפרים ומנשה) – זבולון ויששכר – גד‬ ‫– דן – נפתלי – אשר‪.‬‬ ‫סדר זה תמוה‪ ,‬שכן לא כך סדר לידתם בס' בראשית‪ ,‬וגם החלוקה אינה לפי האמהות‪ ,‬וגם שבט שמעון חסר ‫ברשימה‪.‬ חוקרים העלו בעבר את הסברה שסדר השבטים כאן‪ ,‬הוא לפי נחלות השבטים בארץ‪. ‬ראה איור‬ ‫(מויקיפדיה)‪:‬‬ האיור מתאר את הנחלות ע"פ החלוקה של ס' יהושע‪ ,‬כשסדר הברכות לשבטים דומה בעיקרון למפה זו ומתחיל‬ ‫מדרום‪.‬‬ ‫תחילה נזכר "ראובן" היושב ממזרח לים‪-‬המלח‪ ,‬ולאחריו "יהודה" היושב במקביל בצידו המערבי של ים‪-‬המלח‪.‬‬ ‫לאחר מכן נזכר "לוי" (על מיקומו נדבר בהמשך)‪ ,‬ולאחריו "בנימין" היושב מצידו הצפוני של יהודה‪‫. אחריו נזכרו שבטי "יוסף" – "אפרים" ו"מנשה"‪ ,‬היושבים מצידו הצפוני של בנימין ומזרחה‪.‬‬ ‫צפונה לשבטי יוסף יושבים "יששכר" ו"זבולון"‪ ,‬הנזכרים בסדר הברכות שניהם מיד לאחר יוסף‪.‬‬ מיקומו של "גד" בסדר הברכות חריג‪ ,‬שכן נחלתו מזרחה לבנימין‪ ,‬וה...

‫חזרה מקשרת ומאמר המוסגר במקרא‬

‫במקרא אנו מוצאים פעמים רבות תופעה הקיימת אף בדיבורנו בימינו אנו‪ ,‬תופעת "החזרה המקשרת", ‬בה ישנו‬ ‫משפט או קטע משפט החוזר על עצמו‪ ,‬כשביניהם תוכן הסוטה מרציפות העניין או משלימו‪ ,‬או במילים אחרות –‬ ‫"מאמר המוסגר"‪.‬‬ ‫חוקרים אף הצביעו על כך שלא פעם אותו "מאמר מוסגר" אינו אלא תוספת מאוחרת לטקסט‪ ,‬שהעורך הוסיפו‬ ‫כ"מאמר המוסגר" באמצעות "חזרה מקשרת" לרציפות הענין‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לתופעה זו‪:‬‬ ‫בפתיחת פרשת המועדות נאמר " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.   אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם "  (ויק' כג‪,‬א‪-‬ד)‪.‬‬ שני הפסוקים המודגשים כופלים אחד את השני‪ ,‬האם אחד מהם הוא מיותר?‬ ...

‫לאן נעלמה חצי מברכת משה לשבט יהודה?‬

‫בברכת משה מופיעה ברכת משה לשבט יהודה כך: " וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָֹה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה"  (דב' לג‪,‬ז)‪ .‬תמוה קצת שברכה קצרה זו היא הברכה של שבט מרכזי כמו יהודה‪ .‬האם ייתכן ‫וחלק מברכתו של שבט יהודה נפל בטעות בחלקו של שבט אחר בפרשה?‬ ‫אם נקרא את ברכת משה ליהודה וללוי נבחין שישנו פסוק חריג בברכת שבט לוי‪:‬‬ ז)  וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע יְהוָֹה קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה: ח)  וּלְלֵוִי אָמַר תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה תְּרִיבֵהוּ עַל מֵי מְרִיבָה: ט)  הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו וְאֶת אֶחָיו לֹא הִכִּיר וְאֶת בָּנָו לֹא יָדָע כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ: י)  יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ וְכָלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ: יא)   בָּרֵךְ יְהוָֹה חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּ...

מתי כתב משה את התורה?

תמונה
לאורך ספר דברים מכונה נאומו של משה בספר תמיד – "התורה" (דב' א,ה; ד,ח ומד; יז,יח ויט; כז,ג וח). אך משום מה מפרק כח – פרשת הברכות והקללות – ואילך (דב' כח,נח וסא; כט,יט וכ וכו; ל,י) "התורה" נזכרת כמי שכתובה כבר על ספר ומכונה " ספר התורה" – כינוי שלא נזכר קודם לכן: "אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה" (נח), "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (סא) ועוד. מדוע השינוי הזה לפתע? מתי הפכה "התורה" של משה לכתובה על ספר? בפרט שכתיבת התורה בידי משה נזכרת רק מאוחר יותר: "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת" (לא,ט), "וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם" (שם,כד). עיון בקטע המתחיל בסיפור כתיבת התורה בידי משה ומסירתה ללויים, יכולה אולי לתת לנו כיוון לפתרון: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה-הַזֹּאת עַל-סֵפֶר עַד תֻּמָּם: וַיְצַו מֹשֶׁ...