מקרא וביקורת

במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – 'שמיני עצרת'‪ ,‬חג זה לא נזכר‬ ‫בספר דברים‪ .‬ עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת‪ ,‬האם ניתן להוכיח זאת?‬ ‫בפוסט זה אוכיח ש'שמיני עצרת' לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!‬ ‫נאמר " חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: [...]   שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה"  (דב' טז‪,‬יג‪-‬טו)‪.‬‬ על‪-‬פי הנאמר בספר דברים חג הסוכות נמשך שבעה ימים ותו לא‪ .‬לעומת זאת ברובד הכוהני בתורה אנו מוצאים‬ ‫יום נוסף – שמיני‪ ,‬הנספח לחג‪:‬‬ ‫" בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָֹה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.  שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"  (ויק' כג‪...

‫מהתבוננות במקרא בסיפור "חטא העגל" בתורה‪ ,‬מיד קופצת לה פרשייה אחרת הדומה בפרטים רבים – הלא היא‬ ‫פרשיית עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט מלך ישראל‪.‬‬ " וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"  (מל"א יב‪,‬כח)‪.‬‬ ‫ההשוואה הראשונה הקופצת מיד לעין‪ ,‬היא המשפט שאומר ירבעם‪" :‬הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ ‫מצרים"‪ .‬אותו משפט שאמרו העם בחטא העגל הראשון – " וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"  (שמ' לב‪,‬ד‪ ,‬ח) – משפט המתכתב לכאורה עם הדברה הראשונה: " אָנֹכִי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"  (שמ' כ‪,‬ב; דב' ה‪,‬ו)‪.‬‬ ‫עיון בהשוואה זו מעלה שמסתבר שהפסוק בסיפור עגל אהרן מתכתב עם סיפור ירבעם‪ ,‬ולא להיפך‪ .‬שכן על העגל‬ ‫היחיד היה מתאים יותר לשון יחיד ' זה אלהיך ישראל אשר העלך מארץ מצרים' ולא "אלה" ו...

מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם‬ ‫בן נבט על כך?‬ ‫נאמר " וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה [...]  וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר"  (מל"א יב‪,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬ ‫רבים פירשו שהכוונה היא שירבעם בן נבט עיבר את השנה וכך נדחף חג הסוכות מהחודש השביעי (תשרי) לחודש‬ ‫השמיני (מרחשון)‪.‬‬ ‫דומני שאין זה ההסבר הנכון‪ ,‬שכן עיבור השנה משמעותו שהחודש השביעי נתאחר בחודש ולא שהחג עבר לחודש‬ ‫השמיני‪ ,‬מה גם שעיבור השנה משפיע רק בטווח הקצר‪ ,‬ועיבור השנה הוא פרקטיקה לגיטימית‪ ,‬כך שלא סביר‬ ‫שעיבור שנה יוצג כחטא של ירבעם‪.‬‬ ‫סביר יותר שהכוונה היא שירבעם העביר את חג הסוכות – חג האסיף‪ ,‬מהחודש השביעי לחודש השמיני בקביעות‪,‬‬ ‫כך שמאז והלאה חגגו בממלכת ישראל את החג חודש לאחר שחגגו אותו בממל...

איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים , פעמיים בהקשר פולחני - " רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"   ) שמ' כג , יט ; לד , כו ,( ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה - " לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דב' יד,כא). מה עומד מאחורי האיסור הזה ? ולמה בספר-הברית   בס ' שמות הוא מובא בהקשר פולחני ? הלא לכאורה מסתבר יותר  להביאו בענין איסורי אכילה כבס ' דברים . מצד שני אם האיסור הוא " לבשל ," משמע שהוא יותר קשור לפולחן מאשר לאיסורי אכילה , ומקומו בדיני פולחן  כבס ' שמות . כשמעיינים באיסור בפסוקים בס ' הברית בס ' שמות , ניתן לשים לב לנקודה מעניינת . קודמים את איסור " גדי בחלב  אמו " שני ציווים אחרים פולחניים : הראשון הוא ציווי ...