רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית איסורי אכילה

‫האם פרשת המאכלות האסורות (ויק’ יא) עברה‬ ‫עיבוד מאוחר?‬

תמונה
‫דיני המאכלים האסורים והמותרים חוזרים בתורה פעמיים‪ ,‬כשהפרשה בויק' יא ארוכה ומפורטת יותר מזו שבדב'‬ ‫יד‪ .‬בפוסט זה נראה שהפרשה בדב' יד מסתמכת על גירסה דומה של ויק' יא‪ ,‬אך גירסה זו היתה קצרה יותר‪ ,‬טרם‬ ‫העיבוד של אסכולת הקדושה (סה"ק) לפרשה‪.‬‬ ‫ברור למדי שהפרשה בדב' יד היא עיבוד מקוצר של פרשה כוהנית‪ ,‬שכן לשונה של פרשה זו היא כוהנית בעיקרה‬ ‫והכותב מקצר לרוב את הטקסט שלפניו‪.‬‬ ‫לדוגמה ( הרחבה‪ ,‬ שינוי לשון )‪:‬‬ ‫" אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם .  וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם.  וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם.  מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם "  (ויק' יא‪,‬ד‪-...

‫ספר הקדושה – מה זה?‬

בתוך המקור הכוהני (ס"כ) נמצא קובץ פרקים ייחודי‪ ,‬שהחוקרים זיהו אותו כקובץ עצמאי בעל מאפיינים משלו –‬ ‫והכוונה היא לויק' פרקים יז‪-‬כו‪. ‫החוקרים כינו קובץ זה בשם "ספר הקדושה" (סה"ק) ואת מחבריו "אסכולת הקדושה"‪ ,‬על שם אחד ממאפייניו ‫הבולטים של קובץ זה – הדרישה להתקדשותם של ישראל והכהנים‪ ,‬והדגשת קדושתו של אלוהי ישראל – נקודות ‫הייחודיות לחיבור זה‪. תת‪-‬רובד זה מעבד פעמים רבות את הרובד הכוהני הקודם לו‪.‬‬ ‫להלן מספר מאפיינים סגנוניים ייחודיים ל"ספר הקדושה"‪:1‬‬ ‫א) המצוות מכונות "חוקים ומשפטים" – "את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו" (ויק' יח‪,‬ד)‪" ,‬ושמרתם‬ ‫את חקתי ואת משפטי " (שם‪,‬ה)‪" ,‬ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי " (שם‪,‬כו)‪" ,‬ושמרתם את כל חקתי ואת ‫כל משפטי " (יט‪,‬לז; כ‪,‬כב)‪" ,‬ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו" (כה‪,‬יח)‪" ,‬ואם בחקתי תמאסו ואם ‫את משפטי תגעל נפשכם" (כו‪,‬טו)‪" ,‬ במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם" (שם‪,‬מג)‪" ,‬אלה החקים והמשפטים ‫...

איסור בישול "גדי בחלב אמו" וחג הסוכות

איסור בישול גדי בחלב אמו נזכר בתורה שלוש פעמים , פעמיים בהקשר פולחני - " רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ"   ) שמ' כג , יט ; לד , כו ,( ופעם שלישית בהקשר של איסורי אכילה והנאה - " לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דב' יד,כא). מה עומד מאחורי האיסור הזה ? ולמה בספר-הברית   בס ' שמות הוא מובא בהקשר פולחני ? הלא לכאורה מסתבר יותר  להביאו בענין איסורי אכילה כבס ' דברים . מצד שני אם האיסור הוא " לבשל ," משמע שהוא יותר קשור לפולחן מאשר לאיסורי אכילה , ומקומו בדיני פולחן  כבס ' שמות . כשמעיינים באיסור בפסוקים בס ' הברית בס ' שמות , ניתן לשים לב לנקודה מעניינת . קודמים את איסור " גדי בחלב  אמו " שני ציווים אחרים פולחניים : הראשון הוא ציווי ...