מקרא וביקורת

‫מהתבוננות במקרא בסיפור "חטא העגל" בתורה‪ ,‬מיד קופצת לה פרשייה אחרת הדומה בפרטים רבים – הלא היא‬ ‫פרשיית עגלי הזהב שעשה ירבעם בן נבט מלך ישראל‪.‬‬ " וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"  (מל"א יב‪,‬כח)‪.‬‬ ‫ההשוואה הראשונה הקופצת מיד לעין‪ ,‬היא המשפט שאומר ירבעם‪" :‬הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ ‫מצרים"‪ .‬אותו משפט שאמרו העם בחטא העגל הראשון – " וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"  (שמ' לב‪,‬ד‪ ,‬ח) – משפט המתכתב לכאורה עם הדברה הראשונה: " אָנֹכִי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים"  (שמ' כ‪,‬ב; דב' ה‪,‬ו)‪.‬‬ ‫עיון בהשוואה זו מעלה שמסתבר שהפסוק בסיפור עגל אהרן מתכתב עם סיפור ירבעם‪ ,‬ולא להיפך‪ .‬שכן על העגל‬ ‫היחיד היה מתאים יותר לשון יחיד ' זה אלהיך ישראל אשר העלך מארץ מצרים' ולא "אלה" ו...

מדוע חגגו בממלכת ישראל הצפונית את “חג הסוכות” בחודש השמיני – מרחשון? והאם התורה מבקרת את ירבעם‬ ‫בן נבט על כך?‬ ‫נאמר " וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה [...]  וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית אֵל בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעַל עַל הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר"  (מל"א יב‪,‬לב‪-‬לג)‪.‬‬ ‫רבים פירשו שהכוונה היא שירבעם בן נבט עיבר את השנה וכך נדחף חג הסוכות מהחודש השביעי (תשרי) לחודש‬ ‫השמיני (מרחשון)‪.‬‬ ‫דומני שאין זה ההסבר הנכון‪ ,‬שכן עיבור השנה משמעותו שהחודש השביעי נתאחר בחודש ולא שהחג עבר לחודש‬ ‫השמיני‪ ,‬מה גם שעיבור השנה משפיע רק בטווח הקצר‪ ,‬ועיבור השנה הוא פרקטיקה לגיטימית‪ ,‬כך שלא סביר‬ ‫שעיבור שנה יוצג כחטא של ירבעם‪.‬‬ ‫סביר יותר שהכוונה היא שירבעם העביר את חג הסוכות – חג האסיף‪ ,‬מהחודש השביעי לחודש השמיני בקביעות‪,‬‬ ‫כך שמאז והלאה חגגו בממלכת ישראל את החג חודש לאחר שחגגו אותו בממל...