מקרא וביקורת

מחבר ס' מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל"ספר דברי הימים‬ ‫למלכי ישראל" או ל"ספר דברי הימים למלכי יהודה" בהתאם‪ ,‬מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה‪.‬‬ ‫מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם‪.‬‬ ‫ס' מלכים מספר על כיבוש שומרון והגליית יושביה בידי אשור‪:‬‬ " וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.  וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.  וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"  (מל"ב יח‪,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫אך ישנו קטע אחר בספר עוד קודם לכן המספר על כך‪:‬‬ ‫" וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִ...

‫היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר‪ ,‬עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת‪ ,‬הפוכה‬ ‫אפילו‪.‬את היחס השלילי לשומרונים אנו רואים במקרא בעיקר בשני מקומות‪:‬‬ ‫א) נאמר " וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת (וּסְפַרְוַיִם) [וּמסְפַרְוַיִם] וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.  וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. [...]  וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה.  וַי...

נאמר " וַיְצַו משֶׁה אֶת הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר.  אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִּים בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן שִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וְיוֹסֵף וּבִנְיָמִן.  וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה בְּהַר עֵיבָל רְאוּבֵן גָּד וְאָשֵׁר וּזְבוּלֻן דָּן וְנַפְתָּלִי"  (דב' ‫כז‪,‬יא‪-‬יג)‪.‬‬ ‫מדוע חלוקת השבטים בין שני ההרים היא דווקא כזאת?‬ ‫שמתי לב לנקודה מעניינת‪ ,‬והיא שחלוקת השבטים בין ההרים מזכירה מציאות היסטורית מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬השבטים העומדים על הר הברכה הינם השבטים שנחלותיהם עומדות באיזורי הליבה של ממלכות ישראל‬ ‫ויהודה‪ ,‬ ואילו השבטים ה"מקוללים" העומדים על הר הקללה‪ ,‬הם אותם שבטים שנחלותיהם עמדו בעבר הירדן‬ ‫המזרחי ובצפון הארץ‪ , ‬רחוק מהמרכז‪.1‬‬ ‫נחלות שבטי ישראל (נוצר בידי Janz) ‫אבל האם היותם שבטים "מקוללים" משקף רק את היותם שבטי פריפריה או שמא היא משקפת קללה מסויימת?‬ ‫ייתכן וה"קללה" היא – גלות שבטי עבר הירדן ושבטי צפון ממלכת ישראל‪.‬‬ ‫ראו " בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל ...