מקרא וביקורת

אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס"כ)‪ ,‬היא לגבי "חוק התנופה"‪ .‬אם הכהן מניף רק את "חזה התנופה"‪ ,‬או‬ ‫שמניף אף את "שוק התרומה"‪.‬‬ ‫ראו הנאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהֹוָה יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.  יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה .  וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.   וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.  הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.  כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"  (ויק' ז‪,‬כט‪-‬לד)‪.‬‬ ‫ע"פ קטע זה‪ ,‬ישנן שתי מתנות נפרדות לכהן מזבח השלמי...

‫נאמר " וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל"  (יחז' מה‪,‬יז)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לדברי יחזקאל‪ ,‬הנשיא הוא המממן את הקרבנות הציבוריים‪.‬‬ ‫מי הוא הנשיא אצל יחזקאל?‬ ‫כשיחזקאל משתמש במונח "נשיא" הוא מתכוין כפי הנראה למלך‪ .‬כך יחזקאל מכנה גם את דוד: " וַאֲנִי יְהֹוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי"  (יחז' לד‪,‬כד)‪ .‬כך עולה גם מההקבלה הבאה: " וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם"  (לז‪,‬כד)‪ ,‬מול " וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם"  (שם‪,‬כה)‪.‬‬ ‫יחזקאל איפוא אומר שהמלך הוא זה שמממן את קרבנות הציבור‪ ,‬בדומה לנאמר " וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ לָעֹלוֹת לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲ...

‫בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז‬ ‫הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו‪ .‬בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה‬ ‫המלך‪ ,‬זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש‪ .‬ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא‬ ‫תקין גם אם נעשה בהיתר‪.‬‬ ‫בספר מלכים בתיאור מעשיהם של מלכי יהודה ישנה ביקורת קבועה על כך שהעם מקריב בבמות, גם על המלכים שעשו הישר בעיני האל‪:‬‬ ‫בימי אסא – " וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו.  וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.  וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.   וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו"  (מל"א טו‪,‬יא‪-‬יד)‪.‬‬ ‫בימי יהושפט בנו – " וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה. ...

ישנה לכאורה סתירה אילו קרבנות מקריבים ביום הכיפורים‪:‬‬ ‫בטקס הכיפורים נאמר " בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה [...]  וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה.  וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת אֲשֶׁר לוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ"  (ויק' טז‪,‬ג‪-‬ה)‪.‬‬ ‫לעומת זאת בפרשת קרבנות המועדים נאמר " וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַיהוָֹה רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם.  וּמִנְחָתָם סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים לַפָּר שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים לָאַיִל הָאֶחָד.  עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד לְשִׁבְעַת הַכְּבָשִׂים.  שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם"  (במ' כט‪,‬ח‪-‬יא)‪.‬‬ ‫בטקס הכיפורים הפר לחטאת והאיל לעולה הינם קרבנות פרטיים של הכהן‪ ,‬ואינם קשורים לענייננו‪ .‬אבל הקרבנות‬ ‫הציבורי...

  נאמר "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ […] וַיֶּאֱסֹף שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי הָעָם וַיַּעֲמֵד אֹתָם סְבִיבֹת הָאֹהֶל: וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן וַיְדַבֵּר אֵלָיו וַיָּאצֶל מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ: וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה " (במ' יא,טז-כו). בהמשך גם נאמר "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה […] וַיֹּאמֶר יְהוָה פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם: וַיֵּרֶד יְהוָה בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם...

בפוסט זה אציג השערה לפיה השלטון הבבלי , לאחר חורבן ירושלים והמקדש , איפשר המשך פולחן במקום  המקדש , אך האישור היה מצוצמם ואסר הקרבת קרבנות מן - החי . מצב חוקי זה נמשך עד להצהרת כורש . לאחר חורבן ירושלים והמקדש , מונה גדליהו בן אחיקם בידי הכובש הבבלי להיות מושל . לאחר זמן מה ) כמה ? זו  שאלה בפני עצמה ( אחד ממשפחת המלוכה של בית - דוד , ישמעאל בן נתניה , רצח את גדליהו ) ירמ ' מא , א - ג .( מיד לאחר ישנו תיאור מעניין על פולחן לכאורה במקדש  בירושלים . "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי לְהָמִית אֶת גְּדַלְיָהוּ וְאִישׁ לֹא יָדָע. וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים וּמִתְגֹּדְדִים  וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה בְּיָדָם לְהָבִיא בֵּית יְהֹוָה " (ירמ' מא,ד-ה) התיאור תמוה , שכן מדובר לאחר חורבן המקדש – " בית יהוה ," ואם כן היכן תכננו האנשים להקריב את מנחתם ? מתיאורם עולה לכאורה שהם היו מודעים לחורבן ירושלים והמקדש ...