מקרא וביקורת

נאמר " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ.  וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ"  (ויק' כ‪,‬יט‪-‬כ)‪.‬‬ ‫ישנן שתי פרשיות עריות בתורה (ויק' יח וויק' כ) כשלכל אחת מהן הסגנון שלה והייחודיות שלה (ראו כאן )‪ .‬בפרשה‬ ‫הראשונה (ויק' יח) איסורי העריות מנוסחים בלשון לאו‪" :‬ערות פלונית לא תגלה" וכדומה‪ .‬בפרשה השניה (ויק' כ)‬ ‫האיסורים כתובים בלשון של עונש‪" :‬ואיש אשר ישכב עם פלונית ונכרתה הנפש ההיא" וכדומה‪.‬‬ ‫כל הפרשה ב'קדושים' מנוסחת בלשון עונש "ואיש אשר יקח"‪ ,‬על רקע זה בולט בזרותו הפסוק " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ  (ויק' כ‪,‬יט)‪ ,‬בפרט שהפסוק הבא אחריו חוזר בכפילות על הדברים אבל‬ בתבנית המוכרת של פרשה זו – " וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ" ...

בין שתי פרשיות העריות (ויק' יח וכ) יש דמיון רב ומאידך ישנם גם הבדלים רבים, שיש בהם להעיד אולי שמקור שני הפרקים ממקורות שונים. הדמיון שני הפרקים דנים בעברות דומות, ומכללן ב-12 עברות מסויימות: א) נתינתו זרעו למולך (יח,כא; כ,ב-ה), ב) ניאוף אשת איש (יח,כ; כ,י), ג) אשת אביו (יח,ח; כ,יא), ד) כלתו אשת בנו (יח,טו; כ,יב), ה) זכר (יח,כב; כ,יג), ו) אשה ובתה (יח,יז; כ,יד), ז) בהמה (יח,כג; כ,טו-טז), ח) אחותו (יח,ט ויא; כ,יז), ט) נדה (יח,יט; כ,יח), י) אחות אביו או אמו (יח,יב-יג; כ,יט), יא) דודתו (יח,יד; כ,כ), יב) אשת אחיו (יח,טז; כ,כא). יש גם דמיון בניסוחים: " וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם אֲנִי יְהוָה " (יח,ה), לעומת " וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי יְהוָה מְקַדִּשְׁכֶם" (כ,ח). "כִּי בְכָל אֵלֶּה נִטְמְאוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם " (יח,כד), לעומת "וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם " (כ,כג). גם באפיון החטאים: העברה למולך ...