מקרא וביקורת

‫היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר‪ ,‬עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת‪ ,‬הפוכה‬ ‫אפילו‪.‬את היחס השלילי לשומרונים אנו רואים במקרא בעיקר בשני מקומות‪:‬‬ ‫א) נאמר " וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת (וּסְפַרְוַיִם) [וּמסְפַרְוַיִם] וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.  וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. [...]  וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה.  וַי...

הן בקרב הפרשנים המסורתיים והן במחקר ניתנו תיארוכים רבים ושונים לימי פעולתו של הנביא יואל בן פתואל‪,‬‬ ‫ההוא מספר יואל‪ ,‬מתרי‪-‬עשר‪ ,‬תיארוכים בטווח של כ‪ 500-‬שנה‪ ,‬מימי יהורם מלך יהודה במאה ה‪ 9-‬לפנה"ס ועד‬ ‫תלמי בסוף המאה ה‪ 4-‬לפנה"ס‪ .‬ברשומה זו אציג את הדעה השלטת כיום במחקר‪ ,‬לפיה יואל היה נביא שפעל בימי‬ ‫שיבת ציון‪ ,‬כנראה בראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס‪.‬‬ ‫הטווח הרחב שנתנו רבים וטובים לתיארוך ספר יואל‪ ,‬נובע מכך שאין בספר ציונים מפורשים לאירועים היסטוריים‬ ‫מהם נוכל ללמוד בצורה ישירה על זמנו של יואל‪ .‬למרות זאת ניתן למצוא מספר רמזים היכולים לכוון אותנו‬ ‫לתקופה הכי מתאימה – התקופה שאחרי חנוכת בית‪-‬המקדש השני (‪ 515‬לפנה"ס) ולפני עלייתו של עזרא הסופר‬ ‫המהפכני (‪ 458‬לפנה"ס)‪ ,‬ולהבנתי לא לפני ראשית המאה ה‪ 5-‬לפנה"ס כדלהלן‪.‬‬ ‫בספר אנו יכולים למצוא מספר רמזים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ישנם פסוקים מהם נשמע שהחורבן והגלות אינם כה רחוקים והטראומה עדיין זכורה היטב‪ .‬ראו " וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי ...

מפורסמת "הצהרת כורש" בה כורש מלך פרס התיר לגולי יהודה לחזור לארצם לבנות את המקדש‪ .‬הימצאותה של ‫כתובת מקבילה באכדית מאפשרת לבחון את אמיתותה של הצהרה זו‪.‬‬ ‫בפתיחת ס' עזרא (א‪,‬א‪-‬ד) מופיעה הצהרת‪-‬כורש הגדול (וגם חלקית בסוף דבה"ב לו‪,‬כב‪-‬כג)‪ ,‬האומרת כך‪:‬‬ " וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהֹוָה מִפִּי יִרְמְיָה הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וַיַּעֲבֶר קוֹל בְּכָל מַלְכוּתוֹ וְגַם בְּמִכְתָּב לֵאמֹר.  כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה.  מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָם.  וְכָל הַנִּשְׁאָר מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר הוּא גָר שָׁם יְנַשְּׂאוּהוּ אַנְשֵׁי מְקֹמוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב וּבִרְכוּשׁ וּבִבְהֵמָה עִם הַנְּדָבָה לְבֵית הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּש...

בס' יהושע (כא) ובדבה"י (א' ו) הובאה רשימה של 48 ערים שהופרשו בטקס בשילה ע"י יהושע ואלעזר הכהן מערי השבטים, וניתנו לשבט לוי לנחלה. להלן סיכום קצר של הרשימה: 1) בני אהרן הכהנים מבני קהת – 13 ערים מנחלות יהודה ושמעון ובנימין (יהו' כא,ד; דבה"א ו,מב-מה). 2) בני קהת הנותרים – 10 ערים מנחלות אפרים דן וחצי מנשה (יהו' כא,ה; דבה"א ו,מו). 3) בני גרשון – 13 ערים מנחלות יששכר אשר נפתלי וחצי מנשה (יהו' כא,ו; דבה"א ו,מז). 4) בני מררי – 12 ערים מנחלות ראובן גד וזבולון (יהו' כא,ז; דבה"א ו,מח). ישנן כמה בעיות ברשימה זו: א) ע"פ הרשימה בני אהרן הכהנים קיבלו 56% מערי בני קהת, למרות שבימי יהושע לא מנו "בני אהרן הכהנים" יותר מכמה עשרות במקרה הטוב, בעוד בני קהת מנו כמה אלפים, כנראה כ-10,000 (ראה במ' ג,כח; כו,סב). ב) ישבו לכאורה לא מעט לויים בערי הכהנים. כמו משפחת "החברוני" מבני קהת שנקראו כך כנראה ע"ש ישיבתם בחברון (במ' ג,כז) או להיפך, ואולי גם "הלבני" מבני גרשון ע"ש העיר לבנה (במ' ג,כא). ג) "גב...