מקרא וביקורת

‫בס' במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬משה נענה‬ ‫בסופו של דבר לדרישתם‪ ,‬בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען‪.‬‬ ‫כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה‪ ,‬איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה?‬ ‫לפי ס' במדבר חצי שבט המנשה אינו בכלל התנאי‪ ,‬הוא נזכר רק בהמשך הפרשה וללא קשר לתנאי‪.‬‬ ‫ראה בקצרה: " וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. [...]   וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. [...]   וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [...]  לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. [...]  וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל משֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. [...]   וַעֲבָדֶיךָ יַּעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהוָֹה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר. [...]...

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

‫לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה‪ ,‬היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו‪ .‬הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות‪ ,‬שחלקן קיבלו מקום‬ ‫ביצירת המקרא‪ .‬המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי‪ ,‬אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של‬ ‫הישראלים לשעבר‪.‬‬ ‫דוגמה מעניינת בהקשר זה‪ ,‬קשור לפולחן הישראלי בבית‪-‬אל‪.‬‬ ‫אנו מוצאים בירמיהו הקבלה בין האל הידוע של מואב "כמוש" לבין אל ישראלי לא‪-‬ידוע לכאורה בשם "בית‪-‬אל"‪.‬‬ ‫נאמר " וּבֹשׁ מוֹאָב מִ כְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִ בֵּית אֵל מִבְטֶחָם"  (ירמ' מח‪,‬יג)‪" .‬כמוש" הוא שם של אל‪ ,‬לא‬ ‫של מקום‪ ,‬וכך גם "בית אל" במקרה זה הוא שם של אל‪ ,‬בו שמו ישראל את "מבטחם"‪.‬‬ ‫ירמיהו למעשה מספר לנו בעקיפין‪ ,‬שבממלכת ישראל האל הראשי או אחד הראשיים שבאליהם‪ ,‬נקרא בשם‬ "ביתאל"‪.‬‬ בדומה ישנו לכאורה אזכור נוסף לאל בשם זה‪ ,‬כבר בדברי הנביא הושע הישראלי: " כָּכָה עָשָׂה1 לָכֶם בֵּית אֵל מִפ...

במקרא אנו מוצאים שהאל אומר לדוד המלך שלא הוא יבנה את המקדש אלא בנו‪ ,‬שלמה‪ .‬האמנם? האם ייתכן‬ ‫שבכלל האל רצה למנוע בכלל את הקמת המקדש?‬ ‫הפעם אני מביא דברים מעניינים שכתב ידידי "ירוק‪:"11‬‬ ‫ישנו דו שיח מפורסם (שמ"ב ז) בין דוד המלך‪ ,‬שרצה לבנות בית לאל‪ ,‬לאחר שהניח לו האל מכל אויביו‪ .‬ובין נתן‬ ‫הנביא שנשלח אליו בנבואה שלא יעשה כך‪ .‬רבים מאיתנו יכולים מן הסתם לצטט מן הזכרון את הסיבה‪ :‬התפקיד‬ ‫יועד לבנו שלמה שהוא יבנה את בית המקדש‪ .‬ולא דוד‪.‬‬ " וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.  וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ.  וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר.  לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי.  כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּ...

‫פוסט זה יעסוק בעמדה המקובלת במחקר לפיה חציו השני של ספר ישעיה (פרק מ’ ואילך) אינו נבואות של הנביא‬ ‫ישעיהו בן אמוץ אלא של נביא אחר מתקופת הצהרת כורש וראשית תקופת שיבת ציון‪ .‬נביא זה מכונה במחקר‬ "ישעיהו השני"‪ .‬השאלה הנדונה היא מה הסיבות לייחוס המחצית השניה של ספר ישעיה לנביא אחר?‬ ‫תחילה נבחן את הדברים מהזווית ההיסטורית‪ .‬לכשנעיין היטב בס' ישעיהו‪ ,‬ניתן להבחין שמפרק מ' ואילך מיוצגת‬ ‫תקופה שונה ומאוחרת מזו המיוצגת בפרקים א‪-‬לט‪.‬‬ ‫תחילה אצטט קטע מדברי פרופ' שלום פאול‪" :‬ישעיהו בן אמוץ ניבא בימי בית‪-‬ראשון‪ ,‬במחצית השנייה של מאה ח' ‫לפסה"נ בעוד ממלכות ישראל ויהודה עומדות על תלן והעם חי בארצו (ישראל חרבה בימיו)‪ .‬בנבואותיו‬ ‫נזכרים עוזיהו (א‪ ,‬א; ו‪ ,‬א)‪ ,‬ אחז (ז‪ ,‬א‪ ,‬ג‪ ,‬י‪ ,‬יב; לח‪ ,‬ח) וחזקיהו (פרקים לו‪-‬לט) מלכי יהודה;  ורצין  פקח בן רמליהו מלך‬ ‫ישראל (ז‪ ,‬א; ז‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬ט; ח‪ ,‬ו)‪ ,‬ מלך ארם (ז‪ ,‬א‪ ,‬ד‪ ,‬ח; ח‪ ,‬ו; ט‪ ,‬י) – כולם היו בני אותה תקופה‪ .‬ממלכת אשור‬ ‫היא האויב הבלעדי (ז‪ ,‬יז‪ ,‬כ; ח‪ ,‬ד‪ ,‬ז; י‪ ,‬יב ...

פרשנים מסורתיים כבר שמו לב לעובדה שספר משלי אינו כולו מפי מחבר אחד‪ ,‬אלא הוא כולל בתוכו מספר קבצי‬ ‫משלים ופתגמים‪ .‬אחד מהם הוא הגר"א (רבי אליהו מווילנה – 'הגאון מווילנה')‪ ,‬הכותב‪:‬‬ ‫"גם אלה לחכמים – כי אנשי כנסת הגדולה שסדרו הנביאים וכתובים‪ ,‬סדרו בתהלים‪ ,‬שנאמר על פי דוד ברוח‬ ‫הקודש‪ ,‬גם כן שאר ענייני השבח וההודאה לאל יתברך אשר חוברו על ידי שאר אנשים ברוח הקודש‪ .‬ובראש‬ ‫הדברים כתבו שם המחבר‪ ,‬כמו 'מזמור לאסף'‪ ,‬ו'תפלה למשה' ודומיהם‪ .‬וכן במשלי אספו בו כל החכמות והמוסר‬ ‫הנוגע לעבודת ה' יתברך‪ ,‬ובסוף הספר קבעו 'דברי אגור' (ל‪,‬א) וגם 'דברי למואל' (לא‪,‬א)‪ .‬וזהו שאמר כאן 'גם אלה‬ ‫לחכמים'‪ ,‬ כלומר 'חכמים' חיברו זה ברוח הקודש‪ ,‬ולא שלמה ‪ .‬ולכן אמר אחר כך 'גם אלה משלי שלמה' (כה‪,‬א)‪,‬‬ ‫לפי שהפסיק בדברי שאר החכמים" (פירוש הגר"א‪ ,‬משלי כד‪,‬כג)‪.‬‬ ‫לדברי הגר"א‪ ,‬אנשי כנסת הגדולה הם אלו שסדרו את הנ"ך‪ ,‬והוסיפו לחיבורים הקדומים גם מדברי חכמים אחרים‪‫. כשהוא מזכיר בדברי...

בפוסט זה אציג את הטענה שמחבר ספר קהלת היה אדם דיי “כופר”‪ ,‬כשעורכים מאוחרים יותר “קידשו” את הספר‬ ‫באמצעות השתלת פסוקים שידגישו את חשיבות האמונה באל ובמשפטו‪.‬‬ ‫ספר קהלת מסתיים בקטע הבא: " וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד דַּעַת אֶת הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.  בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת לִמְצֹא דִּבְרֵי חֵפֶץ וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת.  דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד.  וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר.  סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם.  כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָּם אִם טוֹב וְאִם רָע"  ‫(יב‪,‬ט‪-‬יד)‪.‬‬ ‫על קטע זה יש להעיר‪ ,‬שהרי קטע זה שונה מכל שאר הספר‪ .‬שכן בניגוד לשאר הספר הכתוב בגוף ראשון (כגון‬ "ראיתי", "‬הייתי" וכדומה)‪ ,‬קטע זה נכתב בגוף שלישי‪‫. גם שני הפסוקים המסיימים את הק...