מקרא וביקורת

המזבח במשכן מכונה "מזבח הנחושת"‪ ,‬כך גם המזבח במקדש שלמה‪ .‬האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו‬ ‫מזבח?‬ ‫הפוסט אינו דן בהיסטוריות של "מזבח הנחושת"‪ ,‬אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו‪ .‬כלומר‪ ,‬האם המקרא‬ ‫מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?‬ ‫בתורה מתואר המזבח שהיה במשכן‪ ,‬כמזבח עשוי מעצי שיטים ומצופה נחושת (שמ' כז‪,‬א‪-‬ב)‪ ,‬למזבח היו שני בדים‬ ‫לנשיאתו (שם‪,‬ו‪-‬ז)‪ .‬התיאור הוא תיאור של מזבח נייד‪ ,‬העשוי מסגרת עץ וממולא בחנייתו באדמה (שם‪,‬ח)‪.‬‬ ‫בתיאור הקמת המקדש בידי שלמה‪ ,‬מסופר ששלמה ייצר את הכלים מחדש‪ ,‬ולא השתמש בכלי המשכן‪ .‬מלבד ארון‬ הברית שכן בא לידי שימוש חוזר במקדש שלמה‪ .‬בתיאור הקמת המקדש יש פירוט של הכלים שנעשו מחדש‪ ,‬אך‬ ‫נעדר ממנו המזבח החיצון, ‪‬מזבח העולה‪ ,‬הידוע גם כ"מזבח הנחושת"‪.‬‬ ‫" וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.  וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשּׂ...

‫בס' שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל‪ ,‬ראה לדוגמה " כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"  (שמ"א ט‪,‬טז)‪ ,‬ובהמשך " וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהֹוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד"  (שם י‪,‬א)‪.‬‬ ‫אך נדמה שזה לא כל כך פשוט‪ ,‬שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫בס' מלכים מובאת תפילתו של שלמה לאחר הקמת המקדש בירושלים‪ ,‬ושם נאמר " מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"  (מל"א ח‪,‬טז)‪.‬‬ ‫והנה מחבר דבה"י מעתיק את הפסוק מילה במילה‪ ,‬אך באמצעו ישנה תוספת: " מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִ...

‫בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל"מלכות עולם" לדוד וזרעו‪ ,‬קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא‪.‬‬ ‫בס' שמואל באה הבטחה לדוד מפי נתן הנביא לדוד‪:‬‬ ‫" כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ.  הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם .  אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם .  וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִירֹתִי מִלְּפָנֶיךָ.  וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם "  (שמ"ב ז‪,‬יב‪-‬טז)‪.‬‬ ‫בפסוקים אלו באה הבטחה שמלכות בית דוד תתקיים לעולם‪ ,‬כשהנביא מדגיש שמלך חוטא ייענש אך לא תכרת‬ ‫מלכותו כמו שאול‪ ,‬ושושלת בית דוד תמשיך ותמלוך לעולם‪.‬‬ ‫לעומת זאת בס' מלכים נאמר כך‪:‬‬ ‫" וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ ...

במקרא אנו מוצאים שהאל אומר לדוד המלך שלא הוא יבנה את המקדש אלא בנו‪ ,‬שלמה‪ .‬האמנם? האם ייתכן‬ ‫שבכלל האל רצה למנוע בכלל את הקמת המקדש?‬ ‫הפעם אני מביא דברים מעניינים שכתב ידידי "ירוק‪:"11‬‬ ‫ישנו דו שיח מפורסם (שמ"ב ז) בין דוד המלך‪ ,‬שרצה לבנות בית לאל‪ ,‬לאחר שהניח לו האל מכל אויביו‪ .‬ובין נתן‬ ‫הנביא שנשלח אליו בנבואה שלא יעשה כך‪ .‬רבים מאיתנו יכולים מן הסתם לצטט מן הזכרון את הסיבה‪ :‬התפקיד‬ ‫יועד לבנו שלמה שהוא יבנה את בית המקדש‪ .‬ולא דוד‪.‬‬ " וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַיהֹוָה הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו.  וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים ישֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה.  וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי יְהֹוָה עִמָּךְ.  וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל נָתָן לֵאמֹר.  לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר יְהֹוָה הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי.  כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּ...

נאמר " וַיְהִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.  וְאֵלֶּה הַשָּׂרִים אֲשֶׁר לוֹ עֲזַרְיָהוּ בֶן צָדוֹק הַכֹּהֵן .  אֱלִיחֹרֶף וַאֲחִיָּה בְּנֵי שִׁישָׁא סֹפְרִים יְהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד הַמַּזְכִּיר.  וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע עַל הַצָּבָא וְצָדוֹק וְאֶבְיָתָר כֹּהֲנִים .  וַעֲזַרְיָהוּ בֶן נָתָן עַל הַנִּצָּבִים וְזָבוּד בֶּן נָתָן כֹּהֵן רֵעֶה הַמֶּלֶךְ.  וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס"  (מל"א ד‪,‬א‪-‬ו)‪.‬‬ ‫ישנן שתי בעיות עם המילים "וצדוק ואביתר כהנים"‪:‬‬ ‫א) שכן אביתר הלא הודח מיד לאחר המלכתו של שלמה (מל"א ב‪,‬כו)‪.‬‬ ‫ב) הרי עזריהו בן צדוק – השר הראשון ברשימה – הוא "הכהן"‪.‬‬ מה שמוביל למחשבה שיש להשמיט את המילים הללו "וצדוק ואביתר כהנים"‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬ברשימת שרי דוד גם נזכרו צדוק ואביתר ככהנים ובאותו הלשון‪ ,‬כך שייתכן ומילים אלה הועתקו משם‬ ‫איכשהו‪.‬‬ ‫ראו " וְיוֹאָב אֶל כָּל הַצָּבָא יִשְׂרָאֵל וּבְנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע עַל הַכְּרֵתִי וְעַל הַפְּלֵתִי.  וַאֲדֹרָם עַל הַמַּ...

‫בספר מלכים אנו רואים ביקורת חוזרת ונשנית אצל מלכי יהודה שאפשרו את ההקרבה בבמות ולא פעלו לריכוז‬ ‫הפולחן בבית המקדש בירושלים כפי שעשו חזקיהו ויאשיהו‪ .‬בפוסט זה נראה שישנה ביקורת שכזו גם על שלמה‬ ‫המלך‪ ,‬זה שבסופו של דבר הקים את בית המקדש‪ .‬ונראה שלתפישת המחבר עצם ההקרבה בבמות היא מצב לא‬ ‫תקין גם אם נעשה בהיתר‪.‬‬ ‫בספר מלכים בתיאור מעשיהם של מלכי יהודה ישנה ביקורת קבועה על כך שהעם מקריב בבמות, גם על המלכים שעשו הישר בעיני האל‪:‬‬ ‫בימי אסא – " וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו.  וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת כָּל הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו.  וְגַם אֶת מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לַאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן.   וְהַבָּמוֹת לֹא סָרוּ רַק לְבַב אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם יְהֹוָה כָּל יָמָיו"  (מל"א טו‪,‬יא‪-‬יד)‪.‬‬ ‫בימי יהושפט בנו – " וַיֵּלֶךְ בְּכָל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה. ...

‫בצוואתו של דוד לשלמה בנו ניתן להבחין ברובד עריכתי של המחבר המוסיף קטעים לטקסט המקורי אותו העתיק ממקור‬ ‫קדום יותר‪.‬‬ ‫נאמר " וַיִּקְרְבוּ יְמֵי דָוִד לָמוּת וַיְצַו אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ לֵאמֹר.  אָנֹכִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ וְחָזַקְתָּ וְהָיִיתָ לְאִישׁ.   וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו לִשְׁמֹר חֻקֹּתָיו מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְעֵדְוֹתָיו כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה לְמַעַן תַּשְׂכִּיל אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה וְאֵת כָּל אֲשֶׁר תִּפְנֶה שָׁם.  לְמַעַן יָקִים יְהֹוָה אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל.  וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵּם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו...

‫במקרא אנו מוצאים פעמים רבות תופעה הקיימת אף בדיבורנו בימינו אנו‪ ,‬תופעת "החזרה המקשרת", ‬בה ישנו‬ ‫משפט או קטע משפט החוזר על עצמו‪ ,‬כשביניהם תוכן הסוטה מרציפות העניין או משלימו‪ ,‬או במילים אחרות –‬ ‫"מאמר המוסגר"‪.‬‬ ‫חוקרים אף הצביעו על כך שלא פעם אותו "מאמר מוסגר" אינו אלא תוספת מאוחרת לטקסט‪ ,‬שהעורך הוסיפו‬ ‫כ"מאמר המוסגר" באמצעות "חזרה מקשרת" לרציפות הענין‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות לתופעה זו‪:‬‬ ‫בפתיחת פרשת המועדות נאמר " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיהֹוָה בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.   אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהֹוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם "  (ויק' כג‪,‬א‪-‬ד)‪.‬‬ שני הפסוקים המודגשים כופלים אחד את השני‪ ,‬האם אחד מהם הוא מיותר?‬ ...

במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – 'שמיני עצרת'‪ ,‬חג זה לא נזכר‬ ‫בספר דברים‪ .‬ עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת‪ ,‬האם ניתן להוכיח זאת?‬ ‫בפוסט זה אוכיח ש'שמיני עצרת' לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!‬ ‫נאמר " חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: [...]   שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה"  (דב' טז‪,‬יג‪-‬טו)‪.‬‬ על‪-‬פי הנאמר בספר דברים חג הסוכות נמשך שבעה ימים ותו לא‪ .‬לעומת זאת ברובד הכוהני בתורה אנו מוצאים‬ ‫יום נוסף – שמיני‪ ,‬הנספח לחג‪:‬‬ ‫" בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָֹה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.  שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"  (ויק' כג‪...

הרושם המקובל והבולט ליחס כלפי שלמה המלך‪ ,‬הוא היותו מלך חיובי‪ ,‬בונה המקדש‪ ,‬חכם וצדיק‪ ,‬גם יוחסו לו‬ ‫(שלא בצדק) כמה מספרי המקרא‪ ,‬כמו שיר‪-‬השירים‪ ,‬משלי וקהלת‪.‬‬ ‫לעומת רושם זה ישנם גם פסוקים המציגים את שלמה בצורה שלילית‪ ,‬כמלך חוטא – עובד אלילים‪ ,‬כך כבר‬ ‫בתיאור ימיו‪:‬‬ ‫" וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת רַבּוֹת וְאֶת בַּת פַּרְעֹה מוֹאֲבִיּוֹת עַמֳּנִיּוֹת אֲדֹמִיֹּת צֵדְנִיֹּת חִתִּיֹּת.   מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה.  וַיְהִי לוֹ נָשִׁים שָׂרוֹת שְׁבַע מֵאוֹת וּפִלַגְשִׁים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיַטּוּ נָשָׁיו אֶת לִבּוֹ .  וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא הָיָה לְבָבוֹ שָׁלֵם עִם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כִּלְבַב דָּוִיד אָבִיו.   וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה אַחֲרֵי עַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִים וְאַחֲרֵי מִלְכֹּם שִׁקֻּץ עַמֹּנִים.  וַיַּעַשׂ שְׁ...