מקרא וביקורת

נאמר " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ.  וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ"  (ויק' כ‪,‬יט‪-‬כ)‪.‬‬ ‫ישנן שתי פרשיות עריות בתורה (ויק' יח וויק' כ) כשלכל אחת מהן הסגנון שלה והייחודיות שלה (ראו כאן )‪ .‬בפרשה‬ ‫הראשונה (ויק' יח) איסורי העריות מנוסחים בלשון לאו‪" :‬ערות פלונית לא תגלה" וכדומה‪ .‬בפרשה השניה (ויק' כ)‬ ‫האיסורים כתובים בלשון של עונש‪" :‬ואיש אשר ישכב עם פלונית ונכרתה הנפש ההיא" וכדומה‪.‬‬ ‫כל הפרשה ב'קדושים' מנוסחת בלשון עונש "ואיש אשר יקח"‪ ,‬על רקע זה בולט בזרותו הפסוק " וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה עֲוֹנָם יִשָּׂאוּ  (ויק' כ‪,‬יט)‪ ,‬בפרט שהפסוק הבא אחריו חוזר בכפילות על הדברים אבל‬ בתבנית המוכרת של פרשה זו – " וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ" ...