‫איש ואשתו או זכר ונקבה‬

נאמר "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" (בר' ז‪,‬ב). ‪מה לבהמה ול"איש ואשתו"? מה הנוסח המקורי‬?

‫והנה בכל המקורות חוץ מנוסח‪-‬המסורה הנוסח בשניהם הוא "זכר ונקבה"‪ .‬כך בנוסח השומרוני ותרגום‪-‬השבעים‬ ‫וגם בשאר התרגומים‪ ,‬כולל אונקלוס והמכונה "תרגום יונתן"‪.‬‬

‫אך האם למרות כל המקורות האחרים‪ ,‬עדיין ייתכן שהנוסח המקורי היה "איש ואשתו"?‬

‫דומני שכן‪ ,‬בבעיה דומה לכאורה אנו נתקלים בציווי הקמת המשכן במקור הכהני‪ ,‬שם נאמר "חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת תִּהְיֶיןָ חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חֹבְרֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ" (שמ' כו‪,‬ג) זה חוזר על עצמו פעמים נוספות (שם‪,‬ה‪,‬‬ ‫ו‪ ,‬יז)‪ .‬מה לשתי יריעות ולאשה ואחותה?‬

‫המעניין הוא‪ ,‬שבתיאור ביצוע הקמת המשכן‪ ,‬במקור סה"ק‪ ,‬הנוסח הוחלף: "וַיְחַבֵּר אֶת חֲמֵשׁ הַיְרִיעֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְחָמֵשׁ יְרִיעֹת חִבַּר אַחַת אֶל אֶחָת" (שמ' לו‪,‬י)‪ ,‬וכך גם בשאר אזכורי "אשה אל אחותה" שבציווי הוחלפו בביצוע ‫ב"אחת אל אחת" (שם,יב, יג, כב)‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שכבר סה"ק (ראו עוד כאן) חיפש ביטוי חלופי להתייחסות ה"אנושית" למה שאינו אנושי במקור הכוהני – יריעות‪ .‬קושי ‫שהפריע גם לעדי הנוסח מחוץ לנוסח‪-‬המסורה גם במקרה הזה (שגם הוא מהמקור הכוהני)‪ ,‬שהתווסף לקושי שהיה ‫להם מכך שבפרשתנו מופיע גם הביטוי "זכר ונקבה" (ז‪,‬ג ועוד)‪.‬‬

‫אגב‪ ,‬הנוסח השומרוני וחלק מהתרגומים שינו גם שם בציווי על הקמת המשכן (שמ' כו‪,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬ו‪ ,‬יז) את כל איזכורי ‫"אשה אל אחותה" ב"אחת אל אחת"‪.‬‬

[פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 18/10/2020, עם תיקוני ניסוח]

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

‫האם הר חרמון הוא “הר האלהים”?‬

‫חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?‬

‫מתי חוברה פרשת ברכת משה לשבטי ישראל?‬