‫מתי מחטאים במקדש יחזקאל את המקדש?‬

בס' יחזקאל נאמר כך‪" :‬כה‪-‬אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר‪-‬בן‪-‬בקר תמים וחטאת‬ ‫את‪-‬המקדש‪ :‬ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל‪-‬מזוזת הבית ואל‪-‬ארבע פנות העזרה למזבח ועל‪-‬מזוזת–שער החצר‬ ‫הפנימית‪ :‬וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את‪-‬הבית" (יחז' מה‪,‬יח‪-‬כ)‪.‬‬

‫לכאורה תמוה הנאמר "וכן תעשה בשבעה בחדש"‪ ,‬קשה להבין מה הטעם בטקס שמצוין פעמיים בשנה בלבד‬ ‫ובהפרש של ימים בודדים זה מזה. (‪‬אגב, גם הצורה "בשבעה בחדש" ולא "בשבעה לחדש"‪ ,‬נדירה מאוד במקרא)‪.‬‬

‫המעניין הוא שבתרגום השבעים עולה הגירסה הזו‪" :‬וכן תעשה בשביעי באחד לחדש"‪.‬‬
‫לפי גירסה זו מדובר אכן על טקס שנעשה פעמיים בשנה‪ ,‬אבל לא בהפרש של מספר ימים‪ ,‬אלא כל חצי שנה‪ .‬פעם‬ ‫אחת בראשון לחודש הראשון‪ ,‬ופעם שניה בראשון לחודש השביעי‪.‬‬
‫מתוך גירסה זו עולה גם לכאורה התעלמות של יחזקאל מ"יום הזכרון" שחל בראשון לחודש השביעי‪.‬‬

[פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 23/05/2021]

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

‫האם הר חרמון הוא “הר האלהים”?‬

תמונה
האם הר חרמון הוא "הר האלוהים"? ייתכן בהחלט שכן‪ ,‬כך עולה לכאורה מהמקרא‪.‬‬ ‫מקובל בקרב החוקרים שבמזמור ס"ח בתהלים ישנם לפחות כמה קטעים עתיקים ביותר‪ ,‬אולי אף בתקופת‬ ‫השופטים‪.‬‬ ‫במזמור זה ישנם פסוקים המדברים אודות הר בבשן: " הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן .  לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח"  (תהל' סח‪,‬טז‪-‬יז‪ .‬ר' שם‪,‬כג)‪.‬‬ ‫בפשטות פסוקים אלו מדברים על הר בבשן שהאל בחר לשכון עליו‪ .‬חוקרים רבים שיערו שהכוונה היא ל"הר‬ ‫חרמון"‪ ,‬שהוא גם ההר הכי גבוה באיזור הבשן‪ ,‬ויש לו כמה פסגות מה שמסביר את האמור "הר גבננים"‪"/‬הרים‬ ‫גבננים"‪.‬‬ אבל בעיקר הפסוק שבא מיד לפני פסוקים אלו אומר כך: " בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן"  (שם‪,‬טו)‪.‬‬ מרציפות הדברים נראה שיש קשר בין פסוק זה לבא אחריו‪ ,‬ואם כך סביר שהכוונה היא ל"חרמון" הידוע בשלג‬ ‫שעליו‪.‬‬ ‫שמו של ההר "חרמון" מעיד על קדו...
המשך לקרוא

‫חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?‬

תמונה
במקור הכוהני מצויין שלאחר שבעת ימי חג הסוכות נחגג חג נוסף ביום השמיני – 'שמיני עצרת'‪ ,‬חג זה לא נזכר‬ ‫בספר דברים‪ .‬ עובדה זו מעוררת חשד שחג זה הינו המצאה מאוחרת‪ ,‬האם ניתן להוכיח זאת?‬ ‫בפוסט זה אוכיח ש'שמיני עצרת' לא נחגג ולא הוכר בתקופת הבית הראשון!‬ ‫נאמר " חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: [...]   שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָֹה"  (דב' טז‪,‬יג‪-‬טו)‪.‬‬ על‪-‬פי הנאמר בספר דברים חג הסוכות נמשך שבעה ימים ותו לא‪ .‬לעומת זאת ברובד הכוהני בתורה אנו מוצאים‬ ‫יום נוסף – שמיני‪ ,‬הנספח לחג‪:‬‬ ‫" בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוָֹה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ.  שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיהוָֹה בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָֹה עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ"  (ויק' כג‪...
המשך לקרוא

‫מתי חוברה פרשת ברכת משה לשבטי ישראל?‬

תמונה
‫סדר השבטים בברכות משה הוא כך‪ :‬ראובן – יהודה – לוי – בנימין – יוסף (אפרים ומנשה) – זבולון ויששכר – גד‬ ‫– דן – נפתלי – אשר‪.‬‬ ‫סדר זה תמוה‪ ,‬שכן לא כך סדר לידתם בס' בראשית‪ ,‬וגם החלוקה אינה לפי האמהות‪ ,‬וגם שבט שמעון חסר ‫ברשימה‪.‬ חוקרים העלו בעבר את הסברה שסדר השבטים כאן‪ ,‬הוא לפי נחלות השבטים בארץ‪. ‬ראה איור‬ ‫(מויקיפדיה)‪:‬‬ האיור מתאר את הנחלות ע"פ החלוקה של ס' יהושע‪ ,‬כשסדר הברכות לשבטים דומה בעיקרון למפה זו ומתחיל‬ ‫מדרום‪.‬‬ ‫תחילה נזכר "ראובן" היושב ממזרח לים‪-‬המלח‪ ,‬ולאחריו "יהודה" היושב במקביל בצידו המערבי של ים‪-‬המלח‪.‬‬ ‫לאחר מכן נזכר "לוי" (על מיקומו נדבר בהמשך)‪ ,‬ולאחריו "בנימין" היושב מצידו הצפוני של יהודה‪‫. אחריו נזכרו שבטי "יוסף" – "אפרים" ו"מנשה"‪ ,‬היושבים מצידו הצפוני של בנימין ומזרחה‪.‬‬ ‫צפונה לשבטי יוסף יושבים "יששכר" ו"זבולון"‪ ,‬הנזכרים בסדר הברכות שניהם מיד לאחר יוסף‪.‬‬ מיקומו של "גד" בסדר הברכות חריג‪ ,‬שכן נחלתו מזרחה לבנימין‪ ,‬וה...
המשך לקרוא