‫רשימת מלכי אדום – הוכחה לאיחור כתיבת‬ ‫התורה‬

‫אחד הנושאים המרתקים בביקורת המקרא הוא נושא תיארוך ספרי המקרא ובראשם ספר התורה והנה מעיון בתורה‬ ‫עולה כי הכותבים כלל לא העלו על דעתם להציג את התורה (את ה"חומש") כמי שנכתבה בימיו ובידו של משה‪.‬‬ דוגמה מפורסמת מבין הראיות למסקנה זו היא רשימת מלכי אדום בתורה‪.‬‬

‫רשימת מלכי אדום פותחת בפסוק: "וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (בר' ‫לו‪,‬לא)‪.‬‬

‫תחילה בולט לעין האיזכור של קיום המלוכה בישראל‪ ,‬הכותב כבר יודע שישנה מלוכה בישראל‪ .‬אך גם אם נקודה‬ זו היה ניתן להסביר כביכול כ”נבואה לעתיד”‪ ,‬לא כך לגבי ניסוח הפסוק כולו‪ .‬שכן הפסוק מתאר את המלכים שהוא‬ ‫הולך לפרטם ברשימה כמי שכבר "מלכו" בעבר "בארץ אדום"‪.‬‬

‫כלומר‪ ,‬בעת כתיבת הדברים כבר היתה מלוכה‪ ,‬והרשימה באה לספר על מלכי אדום שמלכו באדום בעבר‪ ,‬לפני‬ ‫המלוכה בישראל‪.‬‬

‫כוונת הכותב כנראה לספר על מלכי אדום שמלכו בה לפני שדוד המלך הסיר את המלוכה מאדום והעמיד בה‬ נציבים‪ .‬ראו "וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע יְהֹוָה אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ" (שמ"ב ח‪,‬יד)‪ .‬אודות ימי שלמה מסופר שאחד מזרע המלוכה ניסה למרוד בשלמה: "וַיָּקֶם יְהֹוָה שָׂטָן לִשְׁלֹמֹה אֵת הֲדַד הָאֲדֹמִי מִזֶּרַע הַמֶּלֶךְ הוּא בֶּאֱדוֹם" (מל"א יא‪,‬יד) – השם "הדד" נזכר ברשימת מלכי אדום (בר' לו‪,‬לה‪-‬לו)‪,‬‬ ‫ולפי גירסת דברי‪-‬הימים שמו של המלך האחרון באדום גם היה "הדד" (דבה"א א‪,‬נ‪-‬נא)‪.‬‬

הרי אדום. מבט מהר תמנע
צילום: דניאל דוקטופסקי

‫המצב של העדר מלוכה באדום מתואר כמי שהמשיך עוד בימי יהושפט מלך יהודה: "וּמֶלֶךְ אֵין בֶּאֱדוֹם נִצָּב מֶלֶךְ"‬ ‫(מל"א כב‪,‬מח), אך בימי יהורם בנו כבר מרדו אדום ביהודה והמליכו על עצמם מלך: "בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (מל"ב ח‪,‬כ)‪.‬‬

‫נמצא איפוא‪ ,‬שסביר להניח שרשימת מלכי אדום נכתבה מתי שהוא לאחר ימי דוד‪ ,‬לפני החזרת המלוכה לאדום‬ ‫בימי יהורם בן יהושפט‪ ,‬אם כי אין לפסול שייתכן ונכתבה לאחר החזרת המלוכה לאדום אף שכבר היה אז לכאורה‬ ‫פחות עניין ברשימה‪.‬‬

הפרשן אבן‪-‬עזרא מביא דעה המתארכת רשימה זו בימי יהושפט: "‪‬ויצחקי אמר בספרו‪ ,‬כי בימי יהושפט נכתבה זאת‬ ‫הפרשה‪,‬ ופירש הדורות כרצונו‪ .‬הכי קרא שמו יצחק‪ ,‬כל השומע יצחק לו‪ .‬כי אמר כי הדד הוא הדד האדומי‪ ,‬ואמר‬ ‫כי מהיטבאל אחות תחפנחס‪ .‬וחלילה חלילה שהדבר כמו שדבר על ימי יהושפט‪ ,‬וספרו ראוי להשרף" (בר' לו‪,‬לא)‪,‬‬ ‫בהמשך דבריו הוא מנסה לדחות את שאלת איזכור המלוכה וכותב: "‪‬והאמת שפירוש לפני מלך מלך על משה מלך‬ ‫ישראל‪ ,‬וכן כתוב 'ויהי בישורון מלך' (דב' לג‪,‬ה)"‪‫.

כמובן שלא ניתן לקבל ש"מלך בישראל" הכוונה היא למשה שלא מתואר ולא מוגדר כמלך בשום מקום במקרא‪,‬‬ ‫כשגם הפסוק "ויהי בישורון מלך" אין שום הכרח להבינו כמדבר על משה‪ ,‬ו"ערבך ערבא צריך" (ערבך‪ ,‬ערב‬ ‫צריך)‪.‬‬

[פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 15/12/2019]