‫מתי נכתב ספר יונה?‬

ס' יונה מספר אודות דמות בשם "יונה בן אמתי" (א‪,‬א)‪ ,‬דמות של נביא בשם זה שניבא בימי ירבעם השני‪ ,‬נזכרת ‫בס' מלכים (מל"ב יד‪,‬כה)‪.‬‬
בשאלת תיארוך חיבורו של הספר דנו רבים וטובים‪ ,‬אחת הטענות המרכזיות לתיארוך הספר לימי בית‪-‬שני‪ ,‬היא ‫לשונו המאוחרת של הספר‪.‬‬

‫במחקר מקובל לחלק את העברית המקראית לשלוש תקופות‪:‬‬

‫‪ .1‬התקופה הקדומה – שסימניה נותרו בעיקר בשירה‪ ,‬בתורה ובנביאים ראשונים‪.‬‬

‫‪ .2‬התקופה הקלאסית – היא העברית של התורה‪ ,‬נביאים ראשונים והנביאים הקלאסיים של נביאים אחרונים‪.‬‬

‫‪ .3‬התקופה המאוחרת – היא העברית של ימי בית‪-‬שני‪ ,‬שאת סימניה מתחילים לראות בתקופת הביניים (ספר‬ ‫יחזקאל)‪.‬‬


ביטויים ומילים בספר אפייניות לספרי תקופת בית‪-‬שני וחז"ל‪:‬‬

‫א) "מגדולם ועד קטנם" (ג‪,‬ה)‪ ,‬הקדמת הגדול לקטן = דברי הימים (ב' לד‪,‬ל)‪ ,‬אסתר (א‪,‬ה וכ)‪.‬‬
לעומת זאת בספרות של ימי בי"ר מקדימים את הקטן לגדול‪ ,‬כמו "מקטן ועד גדול" (בר' יט‪,‬יא; שמ"א ה‪,‬ט; ל‪,‬ב;‬ מל"ב כג‪,‬ב; כה‪,‬כו; ירמ' ו‪,‬יג; ח‪,‬י; לא‪,‬לג; מב‪,‬א וח; מד‪,‬יב)‪.‬‬

‫ב) "חנון ורחום" (ד‪,‬ב)‪ ,‬הקדמת ה'חנון' ל'רחום' = נחמיה (ט‪,‬יז ולא)‪ ,‬דברי הימים (ב' ל‪,‬ט)‪ ,‬יואל (ב‪,‬יג)‪ ,‬תהלים‬ ‫(קיא‪,‬ד; קיב‪,‬ד; קטז‪,‬ה; קמה‪,‬ח)‪.‬‬
‫לעומת זאת בספרות בי”ר מקדימים את ה’רחום’ ל’חנון’ (שמ’ לד‪,‬ו; תהל’ פו‪,‬טו; קג‪,‬ח)‪.‬‬

‫ג) "הרבה משתים‪-‬עשרה" (ד‪,‬יא), '‬הרבה מ…' = דברי הימים (ב' כה‪,‬ט)‪.‬‬

‫ד) "משתים‪-‬עשרה רִבּוֹ" (ד‪,‬יא), '‬רבו‪/‬רבוא' במקום 'רבבה' = עזרא (ב‪,‬סד)‪ ,‬נחמיה (ז‪,‬סו וע ועא)‪ ,‬דברי הימים (א' ‫כט‪,‬ז)‪.‬‬

‫ה) "מַהֲלַךְ" (ג‪,‬ג וד)‪ ,‬במשמעות של 'דרך' = זכריה (ג‪,‬ז)‪ ,‬נחמיה (ב‪,‬ו)‪.‬‬

‫ו) "אלוהי השמים" (א‪,‬ט) = בראשית (כד‪,‬ג וז1), ‬עזרא (א‪,‬ב)‪ ,‬נחמיה (א‪,‬ד וה; ב‪,‬ד וכ; ה‪,‬יא ויב; ו‪,‬ט וי; ז‪,‬יב וכא‬ ‫וכג)‪ ,‬דברי הימים (ב' לו‪,‬כג)‪ ,‬דניאל (ב‪,‬יח ויט ולז ומד)‪ ,‬מכתבי יב‪.‬‬

‫ז) "ספינה" (א‪,‬ה) = משנה (ברכות ד‪,‬ו ועוד)‪.‬‬

‫ח) שורש 'מנה' במובן של 'זימון' (ב‪,‬א; ד‪,‬ו וז וח) = דניאל (א‪,‬י ויא)‪.‬‬

‫ט) "בשל" (א‪,‬ז ויב) = קהלת (ח‪,‬יז)‪.‬‬

‫י) "גורלות" (א‪,‬ז)‪ ,‬בל' רבים = ויקרא (טז‪,‬ח2), נחמיה (י‪,‬לה; יא‪,‬א)‪ ,‬דברי הימים (א' כד‪,‬ה ולא; כה‪,‬ח; כו‪,‬יג ויד)‪.‬‬

‫יא) "מלח" (א‪,‬ה) = יחזקאל (כז‪ ,‬ט וכז וכט)‪.‬‬

‫יב) "חובל" (א‪,‬ו) = יחזקאל (כז‪ ,‬ח וכז וכח וכט)‪.‬‬

‫יג) "למחרת" (ד‪,‬ז)‪ ,‬במקום "ממחרת" הקלאסי = דברי הימים (א' כט‪,‬כא)‪ ,‬משנה (סוכה ג‪,‬יג ועוד)‪.‬‬

‫יד) לשון 'גידול' ביחס לצומח (ד‪,‬י) = ישעיה ב (מד‪,‬יד)‪ ,‬יחזקאל (לא‪,‬ד)‪.‬‬

יונה והדג, איור מתוך ג'אמע א-תואריח', תחילת המאה ה-14

‫מילים מושפעות מארמית‪:‬‬

‫א) "משתים-עשרה רִבּוֹ(ד‪,‬יא) = דניאל (ז‪,‬י)‪.‬‬

‫ב) "יתעשת" (א‪,‬ו) = דניאל (ו‪,‬ד)‪.‬‬

‫ג) "ויאמר בנינוה מטעם המלך" (ג‪,‬ז)‪ ,‬במשמעות של 'צו' = עזרא (ד‪,‬כא)‪ ,‬דניאל (ג‪,‬י)‪.‬‬

‫ד) "באשר למי" (א‪,‬ח) = עזרא (ז‪,‬כג)‪ .‬ור’ דניאל (א‪,‬י)‪.‬‬

‫ה) שורש 'מנה' במובן של 'זימון' (ב‪,‬א; ד‪,‬ו וז וח) = עזרא (ז‪,‬כה)‪ ,‬דניאל (ב‪,‬כד ומט; ג‪,‬יב)‪.‬‬

‫ו) "בשל" (א‪,‬ז ויב) = כמו "בדיל" הארמי‪.‬‬

‫ז) "מַהֲלַךְ" (ג‪,‬ג וד) = בא בתרגומים הארמיים כתרגום למילה "דרך" (אונקלוס שמ' ח‪,‬כג ועוד)‪.‬‬

[הדברים פורסמו בעיקרם על‪-‬ידי בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – ‪7/12/2011‬‬]


‫‪ .1‬על דעה לתיארוכו המאוחר של בר’ כד ראה אלכסנדר רופא (מבוא לספרות המקרא‪ ,‬עמ' 190-188) ‪ ועכ"פ ‫עיקר השימוש בביטוי זה הוא מאוחר.‪

‫‪ .2‬על תיארוכו המאוחר של הרובד הכוהני בתורה על‪-‬פי ראיות בלשניות‪ ,‬אכתוב בפעם אחרת.‪

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

‫האם הר חרמון הוא “הר האלהים”?‬

‫חג שמיני עצרת – המצאה מאוחרת?‬

‫מתי חוברה פרשת ברכת משה לשבטי ישראל?‬