האמנם 70שנות גלות בבל?
מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך 70שנה .בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא נתקיימה ,אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו.
ולאחר גלות יהויכין ,בשנת 7לנבוכדנאצר ,ניבא ירמיהו שגלות בבל תסתיים במלאות 70שנה לשלטון בבל .ראה "כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה" (ירמ' כט,י).
נבוכדנאצר עלה למלוכה ,בשנת 604לפנה"ס .שבעים שנה מאוחר יותר – היא שנת 534לפנה"ס .אך למעשה שלטון בבל תם 5 שנים קודם לכן על-ידי כורש הגדול שכבש את בבל – בשנת 539לפנה"ס .כלומר התקופה הבבלית ארכה לכל היותר – 65 שנה.
התקופה בה היו היהודאים בגלות בבבל ,היא מגלות יהויכין בשנת 598לפנה"ס ,ומגלות צדקיהו בשנת 586 לפנה"ס ,עד להצהרת כורש בשנת 538לפנה"ס .כלומר היהודאים היו בגלות מגלות יהויכין רק 60שנה ,ומחורבן הבית וגלות צדקיהו 48 שנה בלבד.
כפי שכבר נראה ,נבואתו של ירמיהו קיבלה מספר פרשנויות שונות מפשטות דבריו ,כנראה עקב אי התגשמות דבריו כפשוטם . למרות שניתן בהחלט לפרש שירמיהו נקב במספר 70כמספר טיפולוגי ,ולא התכוון שבבל ישלטו 70שנה בדיוק ,כמו בדברי ישעיהו הנביא אודות צור: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְנִשְׁכַּחַת צֹר שִׁבְעִים שָׁנָה כִּימֵי מֶלֶךְ אֶחָד מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִהְיֶה לְצֹר כְּשִׁירַת הַזּוֹנָה. קְחִי כִנּוֹר סֹבִּי עִיר זוֹנָה נִשְׁכָּחָה הֵיטִיבִי נַגֵּן הַרְבִּי שִׁיר לְמַעַן תִּזָּכֵרִי. וְהָיָה מִקֵּץ שִׁבְעִים שָׁנָה יִפְקֹד יְהֹוָה אֶת צֹר וְשָׁבָה לְאֶתְנַנָּה וְזָנְתָה אֶת כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (ישע' כג,טו-יז).
לדברי ישעיהו" :שבעים שנה = כימי מלך אחד" .כלומר 70 ,שנה הוא מספר המבטא אורך מצוי של תקופת שלטון של ממלכה, כנראה ממלכה אימפריאלית .כך הביטוי לכאורה הובן בימי ישעיהו וירמיהו ,אבל בימי שיבת ציון ואילך כבר נשכחה הכוונה המקורית של הביטוי ולקחו את דברי ירמיהו כפשוטם – 70שנה ממש.
בשנת 2לדריוש הראשון (זכר' א,א) ,היא שנת 519לפנה"ס ,אומר זכריה הנביא "וַיַּעַן מַלְאַךְ יְהֹוָה וַיֹּאמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עַד מָתַי אַתָּה לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם וְאֵת עָרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר זָעַמְתָּה זֶה שִׁבְעִים שָׁנָה" (שם,יב).
בדברי זכריה אין אמנם התייחסות מפורשת לנבואת ירמיהו ,אולם מהדיבור על 70שנה ,משמע שישנה ציפייה שרחמי האל על יהודה וירושלים יתעוררו כעבור 70שנה.
בעת נבואה זו טרם עברו 70שנה ,אלא 67שנה מאז חורבן הבית .אבל כאמור הנביא אולי מדבר על תקופת זמן טיפולוגית של 70 שנה.
שנתיים מאוחר יותר ,בשנת 4לדריווש הראשון בחודש כסלו (זכר' ז,א) ,היא שנת 517לפנה"ס ,שאלו מראשי העם את הכהנים האם יצומו בחודש החמישי (אב) .ראה "וַיִּשְׁלַח בֵּית אֵל שַׁרְאֶצֶר וְרֶגֶם מֶלֶךְ וַאֲנָשָׁיו לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה. לֵאמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר לְבֵית יְהֹוָה צְבָאוֹת וְאֶל הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים" (שם,ב-ג).
אומר זכריה: "אֱמֹר אֶל כָּל עַם הָאָרֶץ וְאֶל הַכֹּהֲנִים לֵאמֹר כִּי צַמְתֶּם וְסָפוֹד בַּחֲמִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְזֶה שִׁבְעִים שָׁנָה הֲצוֹם צַמְתֻּנִי אָנִי" (שם,ה).
בעת נבואה זו עברו כבר 69שנה מאז חורבן הבית וגלות צדקיהו ,וזו כנראה הסיבה ששאלו אם לצום גם באותה שנה ,אז ימלאו 70שנה מחורבן הבית.
מכאן שכנראה פירש זכריה הנביא את נבואת ירמיהו על 70שנה ,כמדבר על התקופה מחורבן הבית ואילך ,ולא כמדבר על התקופה מעליית נבוכדנאצר למלוכה.
כ 150-שנה מאוחר יותר מימי זכריה ,בתחילת המאה ה 4-לפנה"ס ,מחבר דבה"י כבר מפרש את נבואת ירמיהו באופן אחר.
ראה "וַיֶּגֶל הַשְּׁאֵרִית מִן הַחֶרֶב אֶל בָּבֶל וַיִּהְיוּ לוֹ וּלְבָנָיו לַעֲבָדִים עַד מְלֹךְ מַלְכוּת פָּרָס. לְמַלֹּאות דְּבַר יְהֹוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ עַד רָצְתָה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה. וּבִשְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס לִכְלוֹת דְּבַר יְהֹוָה בְּפִי יִרְמְיָהוּ הֵעִיר יְהֹוָה אֶת רוּחַ כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס" (דבה"ב לו,כ-כב).
לפי דברי מחבר דבה"י ,מאז גלות צדקיהו וחורבן הבית עד להכרזת כורש ,עברו 70שנה ,וירמיהו ניבא על 70שנות גלות!
אך כפי שראינו לעיל ,פרשנות זו סותרת הן את העובדות הידועות לנו ,והן את נבואת ירמיהו כפשוטה .ירמיהו הלא מדבר על 70שנות מלכות של בבל (ירמ' כט,י) ,ולא על 70שנות חורבן וגלות.
מאוחר יותר במאה ה 2-לפנה"ס (ראו כאן) ,כותב מחבר ס' דניאל: "בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים. בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲנִי דָּנִיֵּאל בִּינֹתִי בַּסְּפָרִים מִסְפַּר הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל יִרְמִיָה הַנָּבִיא לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלַם שִׁבְעִים שָׁנָה. וָאֶתְּנָה אֶת פָּנַי אֶל אֲדֹנָי הָאֱלֹהִים לְבַקֵּשׁ תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים בְּצוֹם וְשַׂק וָאֵפֶר" (דני' ט,א-ג).
לדברי המחבר ,דניאל עומד בשנה הראשונה למלכות דריוש המדי ,ואומר שמלאו 70שנה לחורבן ירושלים.
על-פי דניאל ,לפני כורש הגדול ,מלך אחד בשם דריוש המדי (דני' ו,כט; יא,א-ב) ,מלך שאינו מוכר משום מקור היסטורי .אך בניגוד למחבר דבה"י הסבור ששבעים שנות גלות וחורבן תמו רק בהצהרת כורש ,מחבר דניאל המאוחר עוד יותר ,סבור ש70-שנות חורבן תמו עוד בימי דריוש המדי ,הקודם לדבריו לכורש.
מכיון שמחבר דניאל מקדים את תאריך תום ה 70-שנה ,בכמה שנים לכורש הגדול ,יוצא איפוא שנבואה זו לא נתקיימה ולכן הוא נאלץ למצוא הסבר אחר לנבואתו של ירמיהו.
וכך הוא מפרש ואומר "וַיָּבֶן וַיְדַבֵּר עִמִּי וַיֹּאמַר דָּנִיֵּאל עַתָּה יָצָאתִי לְהַשְׂכִּילְךָ בִינָה. בִּתְחִלַּת תַּחֲנוּנֶיךָ יָצָא דָבָר וַאֲנִי בָּאתִי לְהַגִּיד כִּי חֲמוּדוֹת אָתָּה וּבִין בַּדָּבָר וְהָבֵן בַּמַּרְאֶה. שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע (וּלְחָתֵם) [וּלְהָתֵם] חַטָּאוֹת וּלְכַפֵּר עָוֹן וּלְהָבִיא צֶדֶק עֹלָמִים וְלַחְתֹּם חָזוֹן וְנָבִיא וְלִמְשֹׁחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים" (דני' ט,כב-כד).
לדברי מחבר דניאל ,יש לפרש את נבואת ירמיהו ,כמדבר לא על 70שנה כפשוטו ,אלא על 70X7שנים = 490 שנה (ראה שם עוד איך מתחלקות השנים הללו) .סגנון פרשני מאוחר זה ,מוכר לנו מה"פשרים" שנמצאו בכתבי קומראן ,מתקופת חיבור ספר דניאל.
מעניין עם זאת לציין ,שמהמשך הדברים עולה שלכאורה המחבר דווקא כן יודע שמהחורבן עד עליית ישוע הכהן הגדול וזרובבל ,עברו הרבה פחות מ 70-שנה כנ"ל .ראה "וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן מֹצָא דָבָר לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלַם עַד מָשִׁיחַ נָגִיד שָׁבֻעִים שִׁבְעָה" (שם,כה).
לדבריו עד הנהגתו של המשוח (ישוע הכהן הגדול הראשון בימי בית-שני) ,עברו 7X7שנה = 49שנה ,מה שאפשר לומר שמתאים עם מה שידוע לנו ,על 48שנות גלות בבבל מחורבן הבית כנ"ל .הבעיה עם זה כמובן ,הוא שזה לא מסתדר עם דברי המחבר כנ"ל.
על-כל-פנים נמצאנו למדים ,שמשך הדורות נבואת ירמיהו על 70שנה לאימפריה הבבלית ,קבלה כמה וכמה פרשנויות ,בהתאם לידוע לבני כל תקופה ותקופה אודות תקופת גלות בבל.
הסבר הגיוני לכל התסבוכת של המחברים המקראיים עם נבואת ירמיהו ,היא שהיתה נפוצה גירסה כתובה אחרת לנבואת ירמיהו ,שונה מזו שלפנינו ,לפיה 70שנה מתייחס לאורך גלות בבל ולא לאורך שלטון בבל.
[הדברים פורסמו על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – ,22-23/11/2012בתיקוני ניסוח ועריכה - 13/11/2019]
תגובות
הוסף רשומת תגובה