האם מניפים גם את שוק התרומה? - שני רבדים מתוך המקור הכוהני
אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס"כ) ,היא לגבי "חוק התנופה" .אם הכהן מניף רק את "חזה התנופה" ,או שמניף אף את "שוק התרומה".
ראו הנאמר "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהֹוָה יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו. יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה. וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו. וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם. הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה. כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויק' ז,כט-לד).
ע"פ קטע זה ,ישנן שתי מתנות נפרדות לכהן מזבח השלמים .א' החזה – אותו מניפים ולאחר מכן ניתן לכהן ,וב' שוק הימין אותו נותנים ישירות לכהן בלא הנפה.
בקטע אחר לעומת זאת נאמר "וְאֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה תֹּאכְלוּ בְּמָקוֹם טָהוֹר אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אִתָּךְ כִּי חָקְךָ וְחָק בָּנֶיךָ נִתְּנוּ מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. שׁוֹק הַתְּרוּמָה וַחֲזֵה הַתְּנוּפָה עַל אִשֵּׁי הַחֲלָבִים יָבִיאוּ לְהָנִיף תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה וְהָיָה לְךָ וּלְבָנֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה" (ויק' י,יד-טו).
ע"פ קטע זה ,בזבח השלמים מניפים גם את החזה וגם את שוק הימין ,לפני שניתנים לכהן.
א"כ לפנינו שני ציוויים סותרים לקיום "חוק התנופה" ,אשר לכאורה משקפים שני מקורות שונים .לפי ויק' ז,ל מניפים רק את חזה זבח השלמים ,ולפי ויק' י,טו מניפים לא רק את החזה ,כי אם גם את שוק הימין.
למעשה ישנם בס"כ ,שלושה תיאורים של קיום דומה לשני הציוויים הסותרים .שלושתם נאמרו בעניין אחד – לגבי שבעת ימי המילואים והיום השמיני.
בציווי אודות הפולחן בשבעת ימי המילואים ,נאמר "וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה. וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו. וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהוָֹה" (שמ' כט,כו-כח).
וכן בתיאור קיום הציווי של שבעת ימי המילואים ,נאמר "וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הֶחָזֶה וַיְנִיפֵהוּ תְנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים לְמשֶׁה הָיָה לְמָנָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶת משֶׁה" (ויק' ח,כט).
אך בתיאור היום השמיני ,יום חניכת אהרן ובניו ,נאמר "וְאֵת הֶחָזוֹת וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין הֵנִיף אַהֲרֹן תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה כַּאֲשֶׁר צִוָּה משֶׁה" (ויק' ט,כא).
לכאורה העובדה ששני תיאורים לשני ציוויים סותרים ,נזכרים באותו עניין ,מהווה פירכה להנחה כי שני הציוויים באים משני מקורות שונים.
אך דווקא מעיון בתיאור קיום שבעת ימי המילואים והיום השמיני ,עולה ומתחזקת ההנחה שאכן ישנם כאן שני מקורות שונים . שהרי הפולחן של שבעת ימי המילואים מפורט פעמיים בס"כ ,פעם אחת כציווי (שמ' כט) ,ופעם שניה כתיאור קיום הציווי (ויק' ח) .לעומת זאת לא נזכר בס"כ ,אפילו שלא בפירוט ,ציווי לקיום פולחן היום השמיני ,אלא רק תיאור קיום הפולחן!
הציווי בס' שמות על שבעת ימי המילואים ,מסתיים במשפט: "שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ" (שמ' כט,לז) .לאחר מכן עובר הכתוב לציווי אודות קרבן-התמיד ,ואין זכר לציווי עשיית פולחן ביום השמיני שלאחר שבעת ימי המילואים.
כך שעתה דווקא מתחזקת ההנחה ,לכך שישנם שני רבדים בס' ויק' לעניין ציווי וקיום "חוק התנופה" .כך שפרק כט בס' שמ' ופרקים ז-ח בויק' שייכים לרובד אחד ,ופרקים ט-י בויק' לרובד שני.
מסתבר שהרובד השני ,הוא הרובד המאוחר יחסית ,מכך שהוא מהווה המשך לרובד הראשון .מה עוד שחלוקת הכינויים לחזה ולשוק – "חזה התנופה" ו"שוק התרומה" (כינויים הקיימים בשני הרבדים) ,מראים שכנראה השיטה המצווה על הנפת החזה בלבד ,היא הקדומה יותר ,והשיטה המאוחרת משתמשת בכינויים המקובלים.
[הדברים פורסמו על-ידי בפורום ביקורת המקרא בהיידפארק – 5/6/2009]
תגובות
הוסף רשומת תגובה