מקרא וביקורת

נאמר " אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן "  (שמ'‬ ‫לח‪,‬כא)‪ . ניסוח פסוק זה תמוה למדי‪ ,‬וכנראה יש בו קטע שהוא תוספת מאוחרת‪ ,‬בשוגג או במזיד‪.‬‬ ‫המילים "עבודת הלויים ביד איתמר בן אהרן הכהן" תמוהות ביותר ואינן קשורות לכאן בשום קשר שהוא‪ .‬שהרי‬ ‫עבודת הלויים ביד איתמר (במ' ד‪,‬כח‪-‬לג) היתה נשיאת הקרשים והיריעות על ידי בני גרשון ומררי‪ .‬עבודה‬ ‫שהתורה מתחילה להתייחס אליה בכלל רק בחומש במדבר ואינה ענין לכאן כלל וכלל‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פקודי המשכן מונים את הזהב העשוי למלאכה‪ ,‬ששימש גם לארון לשולחן למנורה ומזבח הזהב‪ ,‬כלים שהיו‬ ‫נישאים בידי בני קהת‪ ,‬שמשמרתם היתה ביד אלעזר ולא ביד איתמר (שם‪,‬טז)‪ .‬גם מזבח הנחושת מכברו וכליו נעשו‬ ‫מפקודי הנחושת ושייכים לבני קהת ולא לבני גרשון ומררי‪.‬‬ ‫נקודה נוספת‪ ,‬בשלב זה של הקמת המשכן‪ ,‬הלויים כלל לא הוקדשו עדיין לעבודה במשכן! דבר זה קרה רק בשלב‬ ‫מאוחר יותר בסיפור: " הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ ל...

נאמר " וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"  (יהו' כד‪,‬יב)‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬לפי פסוק זה שני מלכי האמורי (סיחון ועוג) ברחו ללא מלחמה כלל מולם‪ ,‬מה שסותר את האמור בתורה‬ ‫(במ’ כא‪,‬כא‪-‬לה; דב’ ב’‪,‬כד – ג‪,‬ח)‪ ,‬וסותר גם את האמור כאן מספר פסוקים קודם לכן: " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם וָאֶתֵּן אוֹתָם בְּיֶדְכֶם וַתִּירְשׁוּ אֶת אַרְצָם וָאַשְׁמִידֵם מִפְּנֵיכֶם"  (יהו' כד‪,‬ח)‪. ‫אז מה הולך פה?‬ ‫פתרון פשוט שהציעו חוקרים רבים‪ ,‬הוא שהמילים בפסוק יב "שני מלכי האמורי" אינן במקומן‪ ,‬שכן‪ ,‬כפי שראינו‪,‬‬ ‫ההתמודדות מול האמורי נזכר כבר בפסוק ח וכמי שאירע בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬ואילו פסוק זה דן באירועים‬ ‫שאירעו בתוך כנען עצמה‪ . ‬לדבריהם מילים אלו מקומן בפסוק ח!‬ " וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הָאֱמֹרִי הַיּוֹשֵׁב בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּלָּחֲמוּ אִתְּכֶם [ שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי ] וָאֶתּ...

‫נראה שבקטע אודות לידתו של "אי כבוד"‪ ,‬נכדו של עלי הכהן‪ ,‬ישנה כפילות מוטעית‪.‬‬ ‫נאמר " וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס הָרָה לָלַת וַתִּשְׁמַע אֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וּמֵת חָמִיהָ וְאִישָׁהּ וַתִּכְרַע וַתֵּלֶד כִּי נֶהֶפְכוּ עָלֶיהָ צִרֶיהָ.  וּכְעֵת מוּתָהּ וַתְּדַבֵּרְנָה הַנִּצָּבוֹת עָלֶיהָ אַל תִּירְאִי כִּי בֵן יָלָדְתְּ וְלֹא עָנְתָה וְלֹא שָׁתָה לִבָּהּ.  וַתִּקְרָא לַנַּעַר אִי כָבוֹד לֵאמֹר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל אֶל הִלָּקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְאֶל חָמִיהָ וְאִישָׁהּ.   וַתֹּאמֶר גָּלָה כָבוֹד מִיִּשְׂרָאֵל כִּי נִלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים "  (שמ"א ד‪,‬יט‪-‬כב)‪.‬‬ ‫לא סביר שהנוסח שלפנינו הוא המקורי‪ ,‬זו כפילות מיותרת בפרט כששתי האמירות צמודות אחת לשניה‪.‬‬ ‫והנה מנוסח תרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי שונה‪ ,‬נוסח הפותר את בעיית הכפילות‪:‬‬ And his daughter-in-law the wife of Phinees was with child, about to bring forth‬‬;  ‫‪and she heard the tidings, that the ark of God was taken, and that her father-in‬‬‫‪law and her hu...

מחבר ס' מלכים כשהוא מסכם את ימיו של מלך מישראל או מיהודה הוא מפנה בדרך כלל ל"ספר דברי הימים‬ ‫למלכי ישראל" או ל"ספר דברי הימים למלכי יהודה" בהתאם‪ ,‬מקורות בהם השתמש המחבר כפי הנראה‪.‬‬ ‫מתברר שישנו קטע בספר היכול אולי ללמד אותנו מעט על המקורות שעמדו לפניו ומה עשה המחבר איתם‪.‬‬ ‫ס' מלכים מספר על כיבוש שומרון והגליית יושביה בידי אשור‪:‬‬ " וַיְהִי בַּשָׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ.  וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן.  וַיֶּגֶל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"  (מל"ב יח‪,‬ט‪-‬יא)‪.‬‬ ‫אך ישנו קטע אחר בספר עוד קודם לכן המספר על כך‪:‬‬ ‫" וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר בְּכָל הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִ...

" וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ וְעַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.  וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.   וְאַתָּה אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו"  (מל"א א‪,‬יח‪-‬כ)‪.‬‬ ‫הניסוח כפי שהוא בפנינו אינו ברור‪ ,‬אך אם נניח שנוצרו חילופי אותיות בשתי המילים המודגשות‪ ,‬חילוף א‪-‬ע‪,‬‬ ‫הפסוקים יובנו יותר‪: " וְעַתָּה הִנֵּה אֲדֹנִיָּה מָלָךְ  וְאַתָּה  אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ לֹא יָדָעְתָּ.  וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא וְצֹאן לָרֹב וַיִּקְרָא לְכָל בְּנֵי הַמֶּלֶךְ וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֵן וּלְיֹאָב שַׂר הַצָּבָא וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ לֹא קָרָא.   וְעַתָּה  אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ לְהַגִּיד לָהֶם מִי יֵשֵׁב עַל כִּסֵּא אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו". ואכן בתרגום יונתן זהו הנוסח העולה: "וכען הא אדניה מלך ואת רבוני מלכא לא ידעתא. ו...

‫נאמר " הַשְׁמִיעוּ עַל אַרְמְנוֹת בְּאַשְׁדּוֹד וְעַל אַרְמְנוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְאִמְרוּ הֵאָסְפוּ עַל הָרֵי שֹׁמְרוֹן וּרְאוּ מְהוּמֹת רַבּוֹת בְּתוֹכָהּ וַעֲשׁוּקִים בְּקִרְבָּהּ"  (עמוס ג‪,‬ט)‪.‬‬ ‫איזכורה של העיר‪-‬מדינה אשדוד בפסוק זה היא דיי תמוהה‪ ,‬מה להשוואת ארמונות באשדוד הקטנה מול ארמונותיה של‬ ‫מצרים? ומה לאשדוד עם ממלכת שומרון (ולא עם יהודה אויבתה)? ומדוע שדווקא אשדוד תיאסף על שומרון בדומה‬ ‫למצרים?‬ ‫והנה מתרגום‪-‬השבעים עולה‪ ,‬כי הגירסה שעמדה כפי הנראה לעיני המתרגם היתה " באשור " ולא "באשדוד"!‬ ‫חילוף האותיות בין "אשור" ל"אשדוד" הינו בהחלט סביר‪.‬‬ ‫איזכורה של "אשור" בפסוק זה מתקבל על הדעת הרבה יותר‪ ,‬בהיותה אשור האימפריה השניה לצד (יריבתה)‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫אשור נזכרת במקרא פעמים רבות בהקבלה למצרים‪ ,‬כמו מספר פעמים בס’ הושע‪ ,‬לדוגמה " וַיְהִי אֶפְרַיִם כְּיוֹנָה פוֹתָה אֵין לֵב מִצְרַיִם קָרָאוּ אַשּׁוּר הָלָכוּ"  (ז‪,‬יא)‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 19/01/202...

‫מה הסיפור של הפסוק בשמות כג‪,‬יג? האם הוא במקומו ומהיכן מקורו?‬ ‫שמות כג‪:‬‬ י  וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. יא  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ. יב   שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר. יג  וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ. יד  שָׁלשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה. טו  אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם. טז  וְחַג הַקָּצִיר בִּכּוּרֵי מַעֲשֶׂיךָ אֲשֶׁר תִּזְרַע בַּשָּׂדֶה וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה. יז  שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כ...

האם הר חרמון הוא "הר האלוהים"? ייתכן בהחלט שכן‪ ,‬כך עולה לכאורה מהמקרא‪.‬‬ ‫מקובל בקרב החוקרים שבמזמור ס"ח בתהלים ישנם לפחות כמה קטעים עתיקים ביותר‪ ,‬אולי אף בתקופת‬ ‫השופטים‪.‬‬ ‫במזמור זה ישנם פסוקים המדברים אודות הר בבשן: " הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן .  לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ אַף יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָנֶצַח"  (תהל' סח‪,‬טז‪-‬יז‪ .‬ר' שם‪,‬כג)‪.‬‬ ‫בפשטות פסוקים אלו מדברים על הר בבשן שהאל בחר לשכון עליו‪ .‬חוקרים רבים שיערו שהכוונה היא ל"הר‬ ‫חרמון"‪ ,‬שהוא גם ההר הכי גבוה באיזור הבשן‪ ,‬ויש לו כמה פסגות מה שמסביר את האמור "הר גבננים"‪"/‬הרים‬ ‫גבננים"‪.‬‬ אבל בעיקר הפסוק שבא מיד לפני פסוקים אלו אומר כך: " בְּפָרֵשׂ שַׁדַּי מְלָכִים בָּהּ תַּשְׁלֵג בְּצַלְמוֹן"  (שם‪,‬טו)‪.‬‬ מרציפות הדברים נראה שיש קשר בין פסוק זה לבא אחריו‪ ,‬ואם כך סביר שהכוונה היא ל"חרמון" הידוע בשלג‬ ‫שעליו‪.‬‬ ‫שמו של ההר "חרמון" מעיד על קדו...

בסיפור מגדל בבל ישנם כמה חיספוסים הגורמים לחשוד שהסיפור הינו הרכבה של שני מקורות שונים לכדי סיפור‬ ‫אחד‪ ,‬או שיש כאן עדיין סיפור אחד‪.‬‬ ‫נאמר (בר' יא‪,‬א‪-‬ט)‪:‬‬ א  וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. ב  וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. ג  וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. ד  וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. ה  וַיֵּרֶד יְהֹוָה לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְאֶת הַמִּגְדָּל אֲשֶׁר בָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם. ו  וַיֹּאמֶר יְהֹוָה הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת. ז  הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ. ח  וַיָּפֶץ יְהֹוָה אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶ...

במקרא ישנם ‪ 16‬מקומות בהם יש נקודות מעל (ופעם אחת מתחת) למילים או אותיות‪ ,‬שמטרתן לסמן שיש למחוק‬ ‫מילה או אות זו‪.‬‬ ‫כך גם בדברי חז"ל: "‬עשר נקודות בתורה [...] למה? אלא כך אמר עזרא‪ ,‬אם יבא אליהו ויאמר לי מפני מה כתבת כך‪,‬‬ ‫אומר אני לו כבר נקדתי עליהן‪ .‬ואם אומר לי יפה כתבת‪ ,‬אעביר נקודה מעליהן" (אבות דר"נ לד‪,‬ד)‪.‬‬ ‫המאמר החז"לי מייחס את הנקודות לעזרא הסופר‪ ,‬שהסתפק לגבי אותן עשר מקומות בתורה אם להשמיט את‬ ‫המילה או האות או לא‪ ,‬ולכן במקומות המסופקים אצלו רק סימן למחיקה ולא מחק בפועל‪.‬‬ ‫אם אכן יש לייחס את הנקודות הללו לעזרא הסופר ולזמנו או לא‪ ,‬הוא נושא בפני עצמו‪.‬‬ ‫בחלק מהמקומות‪ ,‬כבר מתוך הדברים עולה ספק לגבי המילה או האות המסומנת‪ .‬כך לדוגמה בפסוק הבא המילה‬ "ואהרן" מנוקדת מעליה: " כָּל פְּקוּדֵי הַלְוִיִּם אֲשֶׁר פָּקַד משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פִּי יְהוָֹה לְמִשְׁפְּחֹתָם"  (במ' ג‪,‬לט)‪.‬‬ ‫ובכן מה הבעיה עם המילה הזו? שכן פסוק זה בא לסכם את מפקד הלויים‪ ,‬ופסוק זה מתאר את אהרן כפוקד לצד‬ ‫משה‪ .‬לעומת זאת בפסוקים ה...

‫בבראשית לו מובאת רשימה של מלכי אדום שמלכו " לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"  (בר' לו‪,‬לא)‪ ,‬מילים אלו הן אחת הראיות ‫לאיחור כתיבת התורה לתקופת המלוכה (ר' ראב"ע שם)‪.‬‬ ‫על המלך הראשון ברשימה נאמר כך: " וַיִּמְלֹךְ בֶּאֱדוֹם בֶּלַע בֶּן בְּעוֹר וְשֵׁם עִירוֹ דִּנְהָבָה"  (שם‪,‬לב)‪ .‬שמו של המלך חשוד‬ ‫מאוד‪ ,‬שכן הוא דומה מדי לשמו של " בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר"  (במ' כב‪,‬ה) הנודע שפעל באיזור‪.‬‬ ‫ראב"ע מציין למדרש חז"ל המזהה את "בלע בן בעור" עם "בלעם בן בעור"‪ ,‬אך ראב"ע דוחה זיהוי זה: "‬בלע בן ‫בעור – איננו בלעם [...] ויתכן שדרך הדרש בעבור היותו מנחש כמוהו‪ ,‬כי לא יפול מדברי רבותינו ארצה‪ .‬גם בלעם ‫ארמי היה וזה בלע אדומי"‪.‬‬ ‫למרות דברי ראב"ע השולל את הקשר בין השניים‪ ,‬קשה לקבל שאין באמת קשר שכזה (בדרך הפשט)‪ .‬האם השם  ‫המפתיע למלך אדומי מרמז שאולי מלך אדומי זה בשם "בלע בן בעור" הוא בעצם דמות פיקטיבית? או שמא הדמיון  ‫בין השמות מקרי לחלוטין?‬ [פורסם בעבר על-ידי ב...

‫בפרשת עקב ישנה דוגמה ידועה לפסוקים שאינם במקומם ושתוכנם סותר פסוקים אחרים בתורה‪.‬‬ ‫בדברים פרק י' באמצע תיאורו של משה על חטא העגל‪ ,‬נכנסים פתאום שני פסוקים שלא קשורים לא בתוכנם‪ ,‬ולא בצורת‬ ‫הסיפור שלהם‪ ,‬בלשון נסתר במקום מדבר בעדו‪:‬‬ ה  וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהוָֹה. ו   וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז  מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם. ח   בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל יְהוָֹה אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָֹה לַעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָֹה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. ט   עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו יְהוָֹה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לוֹ. י   וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַ...

המעיין היטב בקרי וכתיב במקרא‪ ,‬ישים לב כי ככל הנראה רוב השינויים משקפים שינויים בצורות הכתיב של השפה‬ ‫העברית והארמית (או סתם טעויות כתיב)‪.‬‬ ‫ומעניין בהקשר זה אחד מהקרי וכתיב בשיה”ש‪ ,‬המשקף צורת כתיב קדומה לנקבה נוכחת: " קוּמִי ( לכי ) [לָךְ] רַעְיָתִי יָפָתִי וּלְכִי לָךְ"  (שיה"ש ב‪,‬יג)‪.‬‬ ‫צורת כתיב קדומה זו רווחת הרבה במקרא‪ ,‬להלן מספר דוגמאות קטן‪:‬‬ מַה יֶּשׁ ( לכי ) [לָךְ] בַּבָּיִת"  (מל"ב ד‪,‬ב)‪.‬‬ ‫" ( ואתי ) [וְאַתְּ] אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי  (שופ' יז‪,‬ב)‪.‬‬ " אֹכֶלֶת אָדָם ( אתי ) [אָתְּ] וּמְשַׁכֶּלֶת (גּוַֹיִךְ) [גּוֹיַיִךְ] הָיִית"  (יחז' לו‪,‬יג)‪.‬‬ ‫" מַדּוּעַ ( אתי הלכתי ) [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם"  (מל"ב ד‪,‬כג)‪.‬‬ ‫מה שנוגע לעניינו הוא‪ ,‬שאף שצורת כתיב קדומה זו משתקפת מעשרות מקומות במקרא‪ .‬הספרים הכי מאוחרים‬ ‫שבאה אצלם צורה זו‪ ,‬הם איכה ויחזקאל‪ .‬בספרים המאוחרים יותר‪ ,‬כל ספרי בית‪-‬שני‪ ,‬אין זכר לצורה קדומה זו‪.‬‬ ‫מה שאומר שאם הקרי וכתיב הנ"ל בשיה"ש אינו סתם...

המזבח במשכן מכונה "מזבח הנחושת"‪ ,‬כך גם המזבח במקדש שלמה‪ .‬האם לפי התיאור המקראי מדובר על אותו‬ ‫מזבח?‬ ‫הפוסט אינו דן בהיסטוריות של "מזבח הנחושת"‪ ,‬אלא בבירור התיאור המקראי אודותיו‪ .‬כלומר‪ ,‬האם המקרא‬ ‫מכוון לתאר את מזבח העולה במקדש שלמה כמי שהיה אותו מזבח המסופר שהיה במשכן במדבר?‬ ‫בתורה מתואר המזבח שהיה במשכן‪ ,‬כמזבח עשוי מעצי שיטים ומצופה נחושת (שמ' כז‪,‬א‪-‬ב)‪ ,‬למזבח היו שני בדים‬ ‫לנשיאתו (שם‪,‬ו‪-‬ז)‪ .‬התיאור הוא תיאור של מזבח נייד‪ ,‬העשוי מסגרת עץ וממולא בחנייתו באדמה (שם‪,‬ח)‪.‬‬ ‫בתיאור הקמת המקדש בידי שלמה‪ ,‬מסופר ששלמה ייצר את הכלים מחדש‪ ,‬ולא השתמש בכלי המשכן‪ .‬מלבד ארון‬ הברית שכן בא לידי שימוש חוזר במקדש שלמה‪ .‬בתיאור הקמת המקדש יש פירוט של הכלים שנעשו מחדש‪ ,‬אך‬ ‫נעדר ממנו המזבח החיצון, ‪‬מזבח העולה‪ ,‬הידוע גם כ"מזבח הנחושת"‪.‬‬ ‫" וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהֹוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.  וְאֶת הַמְּנֹרוֹת חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשּׂ...

בס' יחזקאל נאמר כך‪" :‬כה‪-‬אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר‪-‬בן‪-‬בקר תמים וחטאת‬ ‫את‪-‬המקדש‪ :‬ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל‪-‬מזוזת הבית ואל‪-‬ארבע פנות העזרה למזבח ועל‪-‬מזוזת–שער החצר‬ ‫הפנימית‪ :‬וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את‪-‬הבית" (יחז' מה‪,‬יח‪-‬כ)‪.‬‬ ‫לכאורה תמוה הנאמר "וכן תעשה בשבעה בחדש"‪ ,‬קשה להבין מה הטעם בטקס שמצוין פעמיים בשנה בלבד‬ ‫ובהפרש של ימים בודדים זה מזה. (‪‬אגב, גם הצורה "בשבעה ב חדש" ולא "בשבעה ל חדש"‪ ,‬נדירה מאוד במקרא)‪.‬‬ ‫המעניין הוא שבתרגום השבעים עולה הגירסה הזו‪" :‬וכן תעשה בשביעי באחד לחדש "‪.‬‬ ‫לפי גירסה זו מדובר אכן על טקס שנעשה פעמיים בשנה‪ ,‬אבל לא בהפרש של מספר ימים‪ ,‬אלא כל חצי שנה‪ .‬פעם‬ ‫אחת בראשון לחודש הראשון‪ ,‬ופעם שניה בראשון לחודש השביעי‪.‬‬ ‫מתוך גירסה זו עולה גם לכאורה התעלמות של יחזקאל מ"יום הזכרון" שחל בראשון לחודש השביעי‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 23/05/2021]

‫ס' יהושע בכללותו הוא ספר דויטרונומיסטי (דבריימי)‪ ,‬עם זאת ניכרת בו עריכה כהנית כולל מספר קטעים כהניים‬ ‫ארוכים‪ .‬ ברשומה זו נבחן כמה מהם‪.‬‬ ‫אחד הקטעים הכוהניים הוא פרק יד‪ .‬ועתה נראה מספר דוגמאות להראות את השפעת הרובד הכוהני בתורה על‬ ‫המחבר של פרק זה‪ .‬דוגמאות שמצביעות על לשון דומה ותוכן דומה (המילים המודגשות הן הביטויים השווים‬ ‫במדויק בשני הספרים‪ ,‬או דומים ביותר)‪:‬‬ ‫א) " וְאֵלֶּה אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן אֲשֶׁר נִחֲלוּ אוֹתָם אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (יהו' יד‪,‬א)‪.‬‬ ‫= " אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן.  וְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ"  (במ' לד‪,‬יז‪-‬יח)‪.‬‬ ‫וכן " וַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל "  (במ' לב‪,‬כח)‪.‬‬ ‫ב) " בְּגוֹרַל נַ...