מקרא וביקורת

נאמר " וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא"  (דב' יב‪,‬ג)‪.‬‬ ‫ישנה לכאורה בעיה עם הניסוח בפסוק‪ ,‬שכן 'גדיעה' מתאימה יותר לדבר מחובר כמו עצי האשרים ולא לפסלים שאינם‬ מחוברים בדווקא‪ .‬בפרט שלכאורה עצם גדיעת האשרה מבטלת את מהותה (כעץ חי)‪ ,‬בעוד גדיעת פסל אינה מבטלת אותו‬ ‫אלא רק מאפשרת להניחו במקום אחר‪.‬‬ ‫ואמנם בפסוק אחר הנוסח הוא הפוך: " כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ "  (דב' ז‪,‬ה)‪.‬‬ ‫יצויין שמתרגום‪-‬השבעים כאן עולה נוסח עברי הפוך‪" :‬ואשריהם תגדעון ופסילי אלהיהם תשרפון באש"‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 09/08/2020]

‫ויקיפדיה – ערך‪ :‬מילה מנחה (בגרמנית‪ – (Leitwort :‬היא מילה או שורש לשוני שמופעיהם המרובים‬ ‫בטקסט עשויים לרמז על משמעות נוספת החבויה בטקסט‪.‬‬ ‫הנושא הזה מורכב‪ ,‬בעיקר כשמדברים על האפשרות של “מילה מנחה” הנזכרת מספר פעמים במספר מכוון‪.‬‬ ‫עצם הרעיון של "מילה מנחה" הוא רעיון הגיוני‪ ,‬האומר שהכותב השתמש בקטע מסוים במילה (שורש) מסויימת‬ ‫בדווקא כדי להדגיש רעיון מסוים‪ .‬קל יותר להצביע על מילה שכזו‪ ,‬בעיקר כשהכותב משתמש במילה לא מצויה‪ ,‬או‬ ‫במילה מצויה במספר פעמים רב‪.‬‬ ‫ניתן בהחלט לקבל ש"מילה מנחה" שכזו יכולה להוות סימן לאחדותה של הפרשה הנידונה‪ ,‬לפחות כדי לשלול‬ ‫אפשרות להרכבת הפרשה ממספר מקורות‪ .‬אבל עדיין ניתן לדבר על שינוי של העורך עצמו‪ ,‬שיתכן והוא עצמו היה‬ ‫ער ל"מילה המנחה" והשתמש בה בשינוי שעשה‪ .‬בכל מקרה יש לדון בכל מקרה לגופו‪ ,‬ולא ניתן לדבר על כך‬ ‫באופן גורף לשני הצדדים‪.‬‬ ‫אבל לגבי "מילה מנחה" במספר מכוון של איזכורים‪ ,‬זה דבר הרבה יותר בעייתי‪ .‬כי בעוד הרעיון של "מילה מנחה" ‫לכשעצמו הינו בגדר "פשט"‪ ,...

‫בשלב מסוים קידשו הקפיאו חז"ל את נוסח המקרא וקידשו אותו כמו שהוא‪ ,‬כולל טעויות סופר ברורות שלא‬ ‫תוקנו‪ .‬ברשומה זו אביא דוגמה לטעות שכזו‪.‬‬ ‫נאמר " גַּם בַּעֲצָתָם הָלַךְ וַיֵּלֶךְ אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עַל חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בְּרָמוֹת גִּלְעָד וַיַּכּוּ הָרַמִּים אֶת יוֹרָם.  וַיָּשָׁב לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל כִּי הַמַּכִּים אֲשֶׁר הִכֻּהוּ בָרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַעֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת יְהוֹרָם בֶּן אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי חֹלֶה הוּא.  וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ יְהֹוָה לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב"  (דבה"ב כב‪,‬ה‪-‬ז)‪.‬‬ ‫בתיאור אודות אחזיהו בן יהורם מלך יהודה בס' דבה"י פתאום מופיע שמו כ"עזריהו" ולא "אחזיהו" כפי שהוא‬ ‫נקרא קודם לכן וגם לאחר מכן‪ ,‬זאת בניגוד לנוסח המקביל בס' מלכים הקורא לו לכל הדרך "אחזיהו"‪.‬...

‫בס' במדבר מסופר שבני גד ובני ראובן פנו אל משה בדרישה שיתן להם לגור בעבר הירדן המזרחי‪ ,‬משה נענה‬ ‫בסופו של דבר לדרישתם‪ ,‬בתנאי שיבואו לוחמיהם לעזור בכיבוש ארץ כנען‪.‬‬ ‫כידוע בעבר הירדן המזרחי ישבו גם חצי שבט המנשה‪ ,‬איך הם קשורים לשם ולסיפור עם משה?‬ ‫לפי ס' במדבר חצי שבט המנשה אינו בכלל התנאי‪ ,‬הוא נזכר רק בהמשך הפרשה וללא קשר לתנאי‪.‬‬ ‫ראה בקצרה: " וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר. [...]   וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. [...]   וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל [...]  לֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ. [...]  וַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל משֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה. [...]   וַעֲבָדֶיךָ יַּעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהוָֹה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר. [...]...

מה מטרת שנת השמיטה? מסתבר שנחלקו בזה מקורות התורה‪.‬‬ ‫בספר‪-‬הברית נאמר " וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע אֶת אַרְצֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וְהַשְּׁבִיעִת תִּשְׁמְטֶנָּה וּנְטַשְׁתָּהּ וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכַרְמְךָ לְזֵיתֶךָ"  (שמ' כג‪,‬י‪-‬יא)‪.‬‬ ‫על‪-‬פי הנאמר בסה"ב‪ ,‬מטרת נטישת השדות בשנת השמיטה‪ ,‬לסיבה סוציאלית – שיאכלו העניים בחופשיות‪.‬‬ ‫לעומת זאת בספר‪-‬הקדושה נאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה.  שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְמֹר כַּרְמֶךָ וְאָסַפְתָּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.  וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָֹה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר.  אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.  וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ ...

אחת הסתירות הפנימיות שבמקור הכוהני (ס"כ)‪ ,‬היא לגבי "חוק התנופה"‪ .‬אם הכהן מניף רק את "חזה התנופה"‪ ,‬או‬ ‫שמניף אף את "שוק התרומה"‪.‬‬ ‫ראו הנאמר " דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הַמַּקְרִיב אֶת זֶבַח שְׁלָמָיו לַיהֹוָה יָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ לַיהוָֹה מִזֶּבַח שְׁלָמָיו.  יָדָיו תְּבִיאֶינָה אֵת אִשֵּׁי יְהוָֹה אֶת הַחֵלֶב עַל הֶחָזֶה יְבִיאֶנּוּ אֵת הֶחָזֶה לְהָנִיף אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהוָֹה .  וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַחֵלֶב הַמִּזְבֵּחָה וְהָיָה הֶחָזֶה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו.   וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין תִּתְּנוּ תְרוּמָה לַכֹּהֵן מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם.  הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה.  כִּי אֶת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה לָקַחְתִּי מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם וָאֶתֵּן אֹתָם לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"  (ויק' ז‪,‬כט‪-‬לד)‪.‬‬ ‫ע"פ קטע זה‪ ,‬ישנן שתי מתנות נפרדות לכהן מזבח השלמי...

נאמר " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל גֹּשׁוּ הֲלֹם כֹּל פִּנּוֹת הָעָם וּדְעוּ וּרְאוּ בַּמָּה הָיְתָה הַחַטָּאת הַזֹּאת הַיּוֹם.  כִּי חַי יְהֹוָה הַמּוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כִּי אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי כִּי מוֹת יָמוּת וְאֵין עֹנֵהוּ מִכָּל הָעָם.  וַיֹּאמֶר אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל אַתֶּם תִּהְיוּ לְעֵבֶר אֶחָד וַאֲנִי וְיוֹנָתָן בְּנִי נִהְיֶה לְעֵבֶר אֶחָד וַיֹּאמְרוּ הָעָם אֶל שָׁאוּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.   וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָבָה תָמִים וַיִּלָּכֵד יוֹנָתָן וְשָׁאוּל וְהָעָם יָצָאוּ"  (שמ"א יד‪,‬לח‪-‬מא)‪.‬‬ ‫מה הפשר "הבה תמים"? הלא שאול מחפש את החוטא‪ ,‬לא את התמים?‬ ‫והנה‪ ,‬מתברר שמתרגום השבעים עולה נוסח עברי שכזה‪:‬‬ ‫"ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל למה לא ענית את עבדך היום‪ ,‬אם יש בי או ביונתן בני העון הזה אלהי‬ ‫ישראל הבה אורים ואם ישנו העון הזה בעמך ישראל הבה תומים"‪.‬‬ ‫נוסח הרבה יותר מובן‪ ,‬בו שאול מציע לאל להשתמש באורים והתומים כדי למצוא את החוטא‪ .‬האורים יסמנו אם‬ ‫שאול או יונתן בנו הם החוטאים ואילו ...

‫פרשת המן וגניזת צנצנת המן נזכרת לפני הקמת המשכן ולפני הקדשת אהרן ובניו לכהונה‪ .‬אך המעיין בפסוקים על צנצנת‬ ‫המן יראה שפרשה זו לכאורה אינה במקומה הכרונולוגי‪.‬‬ ‫נאמר " וַיֹּאמֶר משֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.  וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם.  כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָֹה אֶל משֶׁה וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת"  (שמ' טז‪,‬לב‪-‬לד)‪.‬‬ ‫מפסוקים אלו עולים שני נתונים‪:‬‬ ‫א) "העדות" (לוחות הברית) כבר קיימת‪ ,‬כאשר "לפני יהוה" ו"לפני העדות" (שמ' ל‪,‬לו) הם מונחים המתייחס‬ ‫למקום מוגדר במשכן מול ארון הברית‪ ,‬שמבחינה כרונולוגית עדיין אינו קיים (אפילו הלוחות לא ניתנו עדיין)‪.‬‬ ‫ב) דווקא על אהרן מוטלת משימה זו של גניזת צנצנת המן "לפני העדות...

ידועה שאלת החכם בהגדה של פסח האומרת‪" :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר ציוה יהוה אלהינו אתכם?"‪ .‬שאלה זו‬ ‫הינה בעצם ציטוט של פסוק בס' דברים (ו‪,‬כ)‪.‬‬ ‫ישנה שאלה מפורסמת על פסוק זה‪ ,‬שכן בפסוק זה הבן החכם כמו הבן הרשע מוציא את עצמו מן הכלל באמרו "אשר צוה‬ ‫יהוה אלהינו אתכם "‪ . אך האמנם זהו הנוסח המקורי של הפסוק?‬ ‫והנה בשני מקומות בספרות חז"ל משתקפת לכאורה גירסה מעט שונה של הפסוק‪:‬‬ ‫ראו "חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות החקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?" (מכילתא דרבי ישמעאל סוף פ' בא)‪.‬‬ ‫כמו כן ראו "בן חכם מה הוא אומר‪ :‬מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו ?' (תלמוד ירושלמי פסחים‬ ‫פ"י ה"ד)‪.‬‬ בשני המקורות החז"ליים הפסוק מס' דברים מצוטט בגירסה של "אותנו" במקום "אתכם"‪ .‬גירסה דומה מצויה בכמה וכמה‬ ‫עדי נוסח עתיקים של ההגדה (ר' 'הגדה שלמה' במקום)‪.‬‬ ‫האם משתקפת בחז"ל אכן גירסה שונה בפסוק מכפי שהוא לפנינו‪ ,‬או שמדובר בשינוי בידי חז"ל בציטוט לשם...

‫נאמר " וְעַל הַנָּשִׂיא יִהְיֶה הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת בְּכָל מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הוּא יַעֲשֶׂה אֶת הַחַטָּאת וְאֶת הַמִּנְחָה וְאֶת הָעוֹלָה וְאֶת הַשְּׁלָמִים לְכַפֵּר בְּעַד בֵּית יִשְׂרָאֵל"  (יחז' מה‪,‬יז)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬לדברי יחזקאל‪ ,‬הנשיא הוא המממן את הקרבנות הציבוריים‪.‬‬ ‫מי הוא הנשיא אצל יחזקאל?‬ ‫כשיחזקאל משתמש במונח "נשיא" הוא מתכוין כפי הנראה למלך‪ .‬כך יחזקאל מכנה גם את דוד: " וַאֲנִי יְהֹוָה אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים וְעַבְדִּי דָוִד נָשִׂיא בְתוֹכָם אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי"  (יחז' לד‪,‬כד)‪ .‬כך עולה גם מההקבלה הבאה: " וְעַבְדִּי דָוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם"  (לז‪,‬כד)‪ ,‬מול " וְדָוִד עַבְדִּי נָשִׂיא לָהֶם לְעוֹלָם"  (שם‪,‬כה)‪.‬‬ ‫יחזקאל איפוא אומר שהמלך הוא זה שמממן את קרבנות הציבור‪ ,‬בדומה לנאמר " וּמְנָת הַמֶּלֶךְ מִן רְכוּשׁוֹ לָעֹלוֹת לְעֹלוֹת הַבֹּקֶר וְהָעֶרֶב וְהָעֹלוֹת לַשַּׁבָּתוֹת וְלֶחֳדָשִׁים וְלַמּוֹעֲ...

‫נאמר " זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי.   טְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה.  הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי"  (בר' ‫לא‪,‬לח‪-‬מ)‪ . מדוע ולמה שיעקב יביא ללבן טרפה? מה רוצה יעקב מלבן?‬ ‫הפסוק יובן היטב לפי החוק המקראי האומר כך: " כִּי יִתֵּן אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ חֲמוֹר אוֹ שׁוֹר אוֹ שֶׂה וְכָל בְּהֵמָה לִשְׁמֹר וּמֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אֵין רֹאֶה.  שְׁבֻעַת יְהֹוָה תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם אִם לֹא שָׁלַח יָדוֹ בִּמְלֶאכֶת רֵעֵהוּ וְלָקַח בְּעָלָיו וְלֹא יְשַׁלֵּם.  וְאִם גָּנֹב יִגָּנֵב מֵעִמּוֹ יְשַׁלֵּם לִבְעָלָיו.   אִם טָרֹף יִטָּרֵף יְבִאֵהוּ עֵד הַטְּרֵפָה לֹא יְשַׁלֵּם "  (שמ' כ,ט-יב)‪.‬‬ ‫החוק המקראי מחייב שומר ששמר על בעל‪-‬חי שמת בזמן שהיה תחת אחריותו לשלם על בעל החי שמת‪ ,‬אלא אם‬ ‫ישבע שלא הרג את בעה"ח או אם בעה"ח נטרף – אם יביא את הטר...

בפרשת היתר הבמות בס' הברית‪ ,‬נזכר איסור לעלות במדרגות למזבח: " וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו"  (שמ’ כ‪,‬כג)‪ .‬טעם האיסור‪ ,‬כי בעליה ב"מעלות" – מדרגות‪ ,‬יש גילוי ערוה‪ .‬שכן בזמניהם לא נהגו ללבוש‬ ‫לבוש תחתון‪ ,‬אלא רק בגד עליון כעין שמלה‪.‬‬ ‫האם ישנה סתירה לחוק זה ממקום אחר במקרא? ולמעשה האם למזבח במקדש דווקא כן היו מדרגות?‬ ‫בספר יחזקאל מתואר מבנה המזבח עם "מעלות" – מדרגות‪ .‬ראו " וּמַעֲלֹתֵהוּ פְּנוֹת קָדִים"  (יחז' מג‪,‬יז)‪ .‬תיאור זה סותר‬ ‫לכאורה את החוק הנ"ל האוסר עלייה למזבח באמצעות מעלות – מדרגות‪.‬‬ ‫אך יש לשים לב שתיאור זה מהווה סתירה רק לפי הפרשנות החז"לית הרואה בחוק איסור העליה במעלות למזבח‪ ,‬איסור‬ ‫החל גם על המזבח של המשכן והמקדש‪.‬‬ ‫שכן המקור הכוהני (ס"כ) בתורה‪ ,‬פותר את בעיית גילוי הערוה הנוצרת בעליה ב"מעלות" למזבח‪ ,‬באמצעות חיוב לבישת‬ ‫בגד תחתון – מכנסיים‪ .‬ראו " וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְ...

נאמר " וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה [...]  וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה.  וַתֶּאֱהַב מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֶת דָּוִד וַיַּגִּדוּ לְשָׁאוּל וַיִּשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינָיו.  [...] וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם"  (שמ"א יח‪,‬יז‪-‬כא)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר מירב‪ ,‬בתו הגדולה של שאול‪ ,‬נישאה בסופו של דבר לעדריאל המחולתי‪ ,‬ואילו דוד נישא דווקא לבתו‬ ‫השניה מיכל‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקום אחר נאמר כך: " וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי.   וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּפְּלוּ שְׁבַעְתָּם יָחַד"  ‫(שמ"ב כא‪,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ ‫ע"פ הנאמר כאן דווקא מיכל בת שאול היתה אשתו של עדריאל המחו...

‫בספר שמואל ישנן כמה וכמה סתירות פנימיות‪ ,‬המובילות למסקנה הסבירה שהספר כולל בתוכו מסורות שונות ואף‬ ‫סותרות‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) בעקבות איזה אירוע הפך שאול למשל ולשנינה‪ ,‬שהיו אומרים "הגם שאול בנביאים?!"?‬ ‫זה? – "ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם‪ .‬ויהי כל יודעו‬ ‫מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול‬ ‫בנביאים‪ .‬ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים " (א' י‪,‬י‪-‬יב)‪.‬‬ ‫או שמא זה? – "ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה‪ :‬וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת‬ ‫הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה‪ .‬ויגדו לשאול וישלח‬ ‫מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה‪ .‬וילך גם הוא הרמתה ויבא‬ ‫עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה‪ .‬וילך שם אל נוית ברמה ותהי‬ ‫עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה‪ .‬ויפשט גם ...

נאמר " וְשָׁאוּל יוֹשֵׁב בַּגִּבְעָה תַּחַת הָאֵשֶׁל בָּרָמָה וַחֲנִיתוֹ בְיָדוֹ וְכָל עֲבָדָיו נִצָּבִים עָלָיו"  (שמ"א כב‪,‬ו)‪.‬‬ ‫ישנה בעיה בפסוק‪ ,‬שכן הגבעה ורמה הן שתי ערים שונות‪ .‬כבר חז"ל במדרש הבחינו בכך וענו על כך בצורה דרשנית‪ .‬אבל‬ ‫מה עם הפשט?‬ ‫הבעיה של אזכור גבעה ורמה יחדיו נשאלה כאמור כבר בתלמוד‪ ,‬אך נענתה רק בדרך הדרוש‪" :‬היינו דכתיב ושאול יושב‬ ‫בגבעה תחת האשל ברמה וכי מה ענין גבעה אצל רמה? אלא לומר לך מי גרם לשאול שישב בגבעה שתי שנים ומחצה‬ ‫תפלתו של שמואל הרמתי" (תלמוד בבלי‪ ,‬תענית ה‪,‬ב)‪.‬‬ ‫אבל ייתכן שההסבר פשוט‪ ,‬שכן מתרגום השבעים עולה נוסח עברי הגורס "ב ב מה" בב'! כלומר‪ ,‬ששאול ישב תחת‬ ‫האשל ב ב מה שהיתה בגבעה‪ ,‬לא בעיר רמה‪.‬‬ ציין ידידי "ירוק11" לכך שאותיות ב' ור' דומות למדי בכתב העברי העתיק, וייתכן שהוא הגורם לטעות בנוסח-המסורה. [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 01/03/2020]

‫בשמ' ו מובאת רשימת יוחסין‪ ,‬רשימה זו מוזרה מכמה בחינות‪ ,‬הן מבחינת תוכנה והן מבחינת מיקומה‪.‬‬ ‫הרשימה פותחת בכותרת: " אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן.  וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת שִׁמְעוֹן"  (שמ' ו‪,‬יד‪-‬טו)‪.‬‬ "בית אבותם" של מי? לכאורה של עם ישראל‪ ,‬לכן פתח ברשימת היוחסין של ראובן ושמעון‪.‬‬ ‫מצד שני בחתימת הרשימה נאמר " וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן לָקַח לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם "  (שם‪,‬כה)‪ .‬כלומר‪ ,‬זו אמורה להיות רשימת ראשי אבות הלויים ולא של כל שבטי‬ ‫ישראל‪ ,‬אם כך מדוע נזכרו משפחות ראובן ושמעון בפתיחת הרשימה?‬ ‫לפי מיקומה של הרשימה נראה שהרשימה אמורה להתמקד ביוחסיהם של משה ואהרן: " וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְ...

בפתיח לפרשת מחלוקת קרח ועדתו אנו מתוודעים לכמה קבוצות אינטרסים שונות בסיפור: 1) ‪‬קרח הלוי, 2) ‬דתן‪,‬‬ ‫אבירם ואון בני ראובן, 3) ‪ 250‬נשיאי עדה‪.‬‬ ‫" וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.  וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם"  (במ' טז‪,‬א‪-‬ב)‪.‬‬ ‫בהמשך אנו מגלים לפתע קבוצה דומיננטית נוספת בסיפור – הלויים! ראו " רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי"  (ז), " שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי"  (ח)‪.‬‬ ‫עיון בפרשה מראה לנו שלכל אחת מהקבוצות היו טענות שונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬דתן ואבירם המתנהלים בנפרד משאר הסיפור‪ .‬בעוד האחרים מתקהלים על משה ואהרן (ג)‪ ,‬הם אינם שם ומשה‬ ‫שולח לקרוא להם והם מסרבים לבוא למשה (יב)‪ .‬הטענות בפיהם הן כלפי הנהגתו משה בלבד – " כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר" (יג),  ועל כך מתרעם משה ומתגונן ואומר " לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מ...