מקרא וביקורת

‫ניתוח פרשת קידוש ערי המקלט בספר יהושע‪ ,‬מראה שהוא שילוב שני מקורות שונים‪ .‬כשסופר הרמוניסטי מאוחר‬ ‫הוסיף עיבוד והרחבה על פי ס' דברים‪.‬ישנה כאן הדגמה של הריאליה של פן מסוים של "השערת התעודות"‪ ,‬כפי‬ ‫שיבורר מן הדברים‪.‬‬ ‫בס' יהושע (כ) ישנו קטע המספר על קידוש ערי המקלט ובו פירוט של מצוות ערי המקלט‪ .‬השוואת קטע זה לשני‬ ‫המקורות בתורה המדברים על מצווה שכזו‪ ,‬הכוהני (במ' לה‪,‬ט‪-‬לד) והדויטרונומיסטי (ד‪,‬מא‪-‬מג; יט‪,‬א‪-‬יג)‪ ,‬מראה‬ ‫שקטע זה משלב משתי הפרשיות‪.‬‬ ‫ביהושע כ נאמר ( כחול – כוהני‪ ,‬ אדום – דויטרונומיסטי)‪:‬‬ ‫ א   וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר .  ב   דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם אֶת עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה.  ג   לָנוּס שָׁמָּה רוֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה בִּבְלִי דָעַת וְהָיוּ לָכֶם לְמִקְלָט מִגֹּאֵל הַדָּם .  ד   וְנָס אֶל אַחַת מֵהֶעָרִים הָאֵלֶּה וְעָמַד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וְדִבֶּר בְּאָזְנֵי זִקְנֵי הָעִיר הַהִיא אֶת דְּבָרָיו וְאָסְפוּ אֹתוֹ...

‫בס' שמואל מסופר לא אחת כי שמואל משח את שאול למלך על פי ציווי האל‪ ,‬ראה לדוגמה " כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"  (שמ"א ט‪,‬טז)‪ ,‬ובהמשך " וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ יְהֹוָה עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד"  (שם י‪,‬א)‪.‬‬ ‫אך נדמה שזה לא כל כך פשוט‪ ,‬שכן במקום אחר במקרא ישנה הכחשה לכאורה לכך ששאול נבחר בידי האל למלוך‬ ‫על ישראל‪.‬‬ ‫בס' מלכים מובאת תפילתו של שלמה לאחר הקמת המקדש בירושלים‪ ,‬ושם נאמר " מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת בַּיִת לִהְיוֹת שְׁמִי שָׁם וָאֶבְחַר בְּדָוִד לִהְיוֹת עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל"  (מל"א ח‪,‬טז)‪.‬‬ ‫והנה מחבר דבה"י מעתיק את הפסוק מילה במילה‪ ,‬אך באמצעו ישנה תוספת: " מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא בָחַרְתִּי בְעִיר מִכֹּל שִׁבְטֵי יִ...

‫מסופר שפרעה ראה בחלומותיו‪ ,‬שבע פרות רעות ושבע פרות טובות‪ ,‬שבע שיבולים צנומות ושבע שיבולים מלאות וטובות‪.‬‬ ‫ניתן בנקל לשים לב‪ ,‬שהפרות והשיבולים הרעות‪ ,‬מתוארות לעיתים כ" ר קות" ברי"ש ופעמים כ" ד קות" בדל"ת‪.‬‬ ‫הפרות‪:‬‬ ‫" וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְ דַ קּוֹת בָּשָׂר"  (בר' מא‪,‬ג)‪.‬‬ " וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְ דַ קֹּת הַבָּשָׂר"  (שם‪,‬ד)‪.‬‬ ‫" וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְ רַ קּוֹת בָּשָׂר"  (שם‪,‬יט)‪.‬‬ " וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָ רַ קּוֹת וְהָרָעוֹת"  (שם‪,‬כ)‪.‬‬ ‫" וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָ רַ קּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן"  (שם‪,‬כז)‪.‬‬ ‫השיבולים‪:‬‬ " וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּ קּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן"  (שם‪,‬ו)‪.‬‬ " וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַ דַּ קּוֹת"  (שם‪,‬ז)‪.‬‬ ‫" וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְ...

‫לאחר חורבן ממלכת ישראל ואף לפניה‪ ,‬היגרו וגלו רבים מהישראלים דרומה אל ממלכת יהודה‪ ,‬בחלקם הגדול‬ ‫לירושלים ששטחה גדל מאוד בימי חזקיהו‪ .‬הישראלים הביאו עמם אמונות ומסורות שונות‪ ,‬שחלקן קיבלו מקום‬ ‫ביצירת המקרא‪ .‬המקרא אמנם הוא חיבור יהודאי‪ ,‬אבל לא יכלו להתעלם מקולות דומיננטיים אחרים של‬ ‫הישראלים לשעבר‪.‬‬ ‫דוגמה מעניינת בהקשר זה‪ ,‬קשור לפולחן הישראלי בבית‪-‬אל‪.‬‬ ‫אנו מוצאים בירמיהו הקבלה בין האל הידוע של מואב "כמוש" לבין אל ישראלי לא‪-‬ידוע לכאורה בשם "בית‪-‬אל"‪.‬‬ ‫נאמר " וּבֹשׁ מוֹאָב מִ כְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִ בֵּית אֵל מִבְטֶחָם"  (ירמ' מח‪,‬יג)‪" .‬כמוש" הוא שם של אל‪ ,‬לא‬ ‫של מקום‪ ,‬וכך גם "בית אל" במקרה זה הוא שם של אל‪ ,‬בו שמו ישראל את "מבטחם"‪.‬‬ ‫ירמיהו למעשה מספר לנו בעקיפין‪ ,‬שבממלכת ישראל האל הראשי או אחד הראשיים שבאליהם‪ ,‬נקרא בשם‬ "ביתאל"‪.‬‬ בדומה ישנו לכאורה אזכור נוסף לאל בשם זה‪ ,‬כבר בדברי הנביא הושע הישראלי: " כָּכָה עָשָׂה1 לָכֶם בֵּית אֵל מִפ...

‫בפוסט זה אדון אם רעיון התניית ההבטחה ל"מלכות עולם" לדוד וזרעו‪ ,‬קודמת לחורבן ולגלות בבל או לא‪.‬‬ ‫בס' שמואל באה הבטחה לדוד מפי נתן הנביא לדוד‪:‬‬ ‫" כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ.  הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם .  אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם .  וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִירֹתִי מִלְּפָנֶיךָ.  וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם "  (שמ"ב ז‪,‬יב‪-‬טז)‪.‬‬ ‫בפסוקים אלו באה הבטחה שמלכות בית דוד תתקיים לעולם‪ ,‬כשהנביא מדגיש שמלך חוטא ייענש אך לא תכרת‬ ‫מלכותו כמו שאול‪ ,‬ושושלת בית דוד תמשיך ותמלוך לעולם‪.‬‬ ‫לעומת זאת בס' מלכים נאמר כך‪:‬‬ ‫" וְאַתָּה אִם תֵּלֵךְ לְפָנַי כַּאֲשֶׁר הָלַךְ ...

‫ישנן בתורה מסורות סותרות בשאלת זהותן של נשותיו של עשיו בנו של יצחק‪.‬‬ ‫מסורת אחת‪ ,‬במסגרת סיפור הברכות שנתן יצחק לבניו יעקב ועשיו ובריחת יעקב לפדן‪-‬ארם‪ ,‬כותבת כך‪:‬‬ ‫" וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי.  וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה"  (בר' כו‪,‬לד‪-‬לה)‪ .‬כמו כן נאמר " וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו.  וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מַחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה"  (שם כח‪,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ יעקב קונה את הבכורה מעשו בנזיד, ציור ממעגלו האמנותי של  מתיאס סטום ‫מסורת אחרת מציינת שמות שונים בהחלט‪ ,‬מסורת זו מובאת בפרשה שכותרתה "אלה תולדות עשו הוא אדום" ‫(בר' לו‪,‬א)‪:‬‬ ‫" עֵשָׂו לָקַח אֶת נָשָׁיו מִבְּנוֹת כְּנָעַן אֶת עָדָה בַּת אֵילוֹן הַחִתִּי וְאֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן הַחִוִּי.  וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָ...

‫יעקב בורח לחרן אל לבן דודו ונשלח בידי הוריו כדי למצוא לו אשה‪.‬‬ ‫האם מדובר בכלל בשני סיפורים שונים?‬ ‫בסיום סיפור ברכת יצחק ליעקב ועשו‪ ,‬נאמר " וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי.  וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.  וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה .  וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ.  עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד"  (בר' כז‪,‬מא‪-‬מה)‪.‬‬ ‫על פי קטע זה יעקב נאלץ "לברוח" ל"חרן"‪ ,‬מפני כעסו של עשו עקב גניבת הברכות ממנו בידי יעקב‪.‬‬ ‫אך מיד לאחר מכן נאמר כך: " וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַי...

ישנם כמה וכמה מקומות במקרא מהם נראה שכפי הנראה חדרו לנוסח המקרא הערות והגהות שנכתבו מחוץ לטקסט‪,‬‬ ‫כפרשנות בדרך כלל‪ ,‬אך חדרו אל הטקסט עצמו בהעתקה מאוחרת יותר‪.‬‬ ‫אברהם קריב בספרו שבעת עמודי התנ"ך (עמ’ ‪287‬) בפרק "המקרא מפרש את עצמו"‪ ,‬מביא דוגמאות למה שנראה‬ ‫כהערות גליון וביאורים שנכתבו תחילה בצד העמוד שלאחר מכן נשתרבבו פנימה‪ .‬תהליך שמוכר היטב מספרים עתיקים‬ ‫כגון התלמוד‪.‬‬ ‫דוגמא לכך‪ ,‬נאמר " וַיַּכְרֵת יְהֹוָה מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד"  (ישע' ט,יג)‪ ,‬ובפסוק הבא נאמר " זָקֵן וּנְשׂוּא פָנִים הוּא הָרֹאשׁ וְנָבִיא מוֹרֶה שֶּׁקֶר הוּא הַזָּנָב"  (שם‪,‬יד)‪ .‬פסוק זה הוא ללא ספק ביאור של הכתוב הקודם‪ ,‬ולא נכתב על ידי הנביא‬ ‫עצמו‪ ,‬גם הסגנון שלו שונה מדברי הנבואה (מזכיר אולי את סגנונן של מגילות הפשר מהמגילות הגנוזות)‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת, " הָחֵל רָשׁ לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצוֹ"  (דב' ב‪,‬לא)‪ ,‬המלה "לרשת" נראית תקועה כאן ללא שום צורך‪ .‬מספיק "החל רש‬ ‫את ארצו"‪ ,‬או "החל ...

‫היחס השלילי כלפי השומרונים (כותים) במקרא ידוע ומוכר‪ ,‬עם זאת נראה שיש במקרא גם גישה אחרת‪ ,‬הפוכה‬ ‫אפילו‪.‬את היחס השלילי לשומרונים אנו רואים במקרא בעיקר בשני מקומות‪:‬‬ ‫א) נאמר " וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מֵעַל אַדְמָתוֹ אַשּׁוּרָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  וַיָּבֵא מֶלֶךְ אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת (וּסְפַרְוַיִם) [וּמסְפַרְוַיִם] וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ.  וַיְהִי בִּתְחִלַּת שִׁבְתָּם שָׁם לֹא יָרְאוּ אֶת יְהֹוָה וַיְשַׁלַּח יְהֹוָה בָּהֶם אֶת הָאֲרָיוֹת וַיִּהְיוּ הֹרְגִים בָּהֶם.  וַיֹּאמְרוּ לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר לֵאמֹר הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִגְלִיתָ וַתּוֹשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן לֹא יָדְעוּ אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ וַיְשַׁלַּח בָּם אֶת הָאֲרָיוֹת וְהִנָּם מְמִיתִים אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֵינָם יֹדְעִים אֶת מִשְׁפַּט אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. [...]  וַיָּבֹא אֶחָד מֵהַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר הִגְלוּ מִשֹּׁמְרוֹן וַיֵּשֶׁב בְּבֵית אֵל וַיְהִי מוֹרֶה אֹתָם אֵיךְ יִרְאוּ אֶת יְהֹוָה.  וַי...