‫עיון‪ :‬התיאור הראשון של כניסת נח לתיבה‪,‬‬ ‫מס”י ו‪/‬או מס”כ?‬

 ‫נאמר "וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל. מִן הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה וּמִן הָעוֹף וְכֹל אֲשֶׁר רֹמֵשׂ עַל הָאֲדָמָה. שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ"‬ ‫(בר' ז‪,‬ז‪-‬ט)‪.‬‬

‫חוקרים רבים נסתבכו עם קטע זה לאיזה מן המקורות לשייכו‪ ,‬לס"י (או סי"א‪1‬), לס"כ או לשניהם‪.‬‬

‫הסיבה העיקרית שגרמה לחוקרים לשייך עכ"פ חקר מקטע זה לס"כ‪ ,‬הוא פסוק ט' המדבר על כניסת בעלי החיים ‫"שניים שניים" בלא חילוק בין הבהמה הטהורה לזו שאינה טהורה‪.‬‬

‫וכך ר"א פרידמן (מי כתב את התנ"ך‪ ,1995 ,‬עמ' ‪219‬) משייך את הפסוק הראשון (ז) לס"י‪ ,‬ואילו את שני‬ ‫הפסוקים הנוספים (ח‪-‬ט) לס"כ‪ .‬לעומתו‪ ,‬ב"י שורץ לדוג' (ש"י לשרה יפת‪ ,‬עמ' ‪144‬), משייך גם את רוב פסוק ח'‪,‬‬ ‫עד "וכל אשר רמש וכו'" גם כן לס"י‪.‬‬

‫להבנתי‪ ,‬יש להניח שבמקורו הקטע כולו הוא בעיקרו מס"י‪/‬סי"א‪ ,‬כשהנוסח שלפנינו הוא לאחר 'נגיעה' של העורך‪.‬‬

‫לגבי עצם שיוך הקטע לס"י‪/‬סי"א‪ ,‬יש לקחת בחשבון את הנקודה שאחת הכפילויות שהצביעו עליהן במחקר (עליהן‬ ‫ועוד הארכתי כאן)‪ ,‬היא תיאור כניסת נח לתיבה‪ ,‬כשהתיאור המוסכם במחקר כמיוחס לס"כ הוא קטע אחר‪ ,‬גם בו‬ ‫נזכרת כניסת בעלי החיים אל התיבה "שניים שניים" ובו הלשון והסגנון מתאימים לחלקים הקודמים בפרשה‬ ‫המשוייכים לס"כ ולא לס"י‪/‬סי"א‪:‬‬

‫"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתָּם אֶל הַתֵּבָה. הֵמָּה וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף. וַיָּבֹאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל הַבָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים. וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים" ‫(ז‪,‬יג‪-‬טז)‪.‬‬
‫נמצא איפוא‪ ,‬שהקטע הנדון אמור לכאורה להיות משוייך כולו לס"י‪ ,‬מה שמתאים לדוג' עם ההתייחסות לבהמה‬ ‫הטהורה ולבהמה אשר איננה טהורה‪ ,‬שהיא מס"י כמובן‪.‬‬

‫יש לשים לב לכך שהקטע הנדון ממוקם בתוך "חזרה מקשרת": "וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ" (ז‪,‬ו) – "וּמֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ. בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֵּי נֹחַ" (ז‪,‬י‪-‬יא)‪ .‬חזרה מקשרת זו מחזקת‬ ‫בהחלט את הסבירות לכך שהקטע הנדון הוא אכן קטע אחד ובעיקרו ממקור אחד‪.‬‬

‫רק מה‪ ,‬לכאורה העיקר חסר מן הספר‪ ,‬שכן לפי ס"י מהבהמה הטהורה יש להביא שבעה שבעה ולא שניים שניים‬ ‫כפי שעולה מהנוסח שלפנינו (ט)‪ ,‬וזו הסיבה העיקרית שהחוקרים שייכו את חלקו של קטע זה לס"כ‪.‬‬

‫להבנתי‪ ,‬סביר לומר שלמרות שקטע זה מקורו בס"י‪ ,‬בעריכה (או שמא בהעתקה מאוחרת) הושמט או נשמט אזכור‬ ‫ה"שבעה שבעה" בתיאור כניסת הבהמה הטהורה והעוף הטהור‪.2‬‬

‫בעיה נוספת לכאורה בשיוך קטע זה לס"י‪ ,‬הוא הניסוח "וכל אשר רמש על האדמה" בעוד הרמשים כלל לא נזכרו‬ ‫בתיאורו של ס"י אלא בתיאורו של ס"כ‪ .‬גם זה לכאורה תוצאה של ה'נגיעה' של העורך שהוסיף את הרמשים כדי‬ ‫להתאים עם התיאור של ס"כ‪.‬‬

‫הערה נוספת לכאורה‪ ,‬היא בענין אזכור שם "אלהים" בקטע‪ ,‬מה שמתאים בפרשה זו דווקא לס"כ ולא לס"י‪/‬סי"א‪.‬‬

‫יש לציין שבחלק מכתבי היד של תרגום‪-‬השבעים וכן בנוסח השומרוני הנוסח הוא "יהוה" ולא "אלהים"‪ ,‬ובכלל בין‬ ‫הנוסחים השונים יש לא מעט חילופים בין "יהוה" ל"אלהים" ולהיפך‪ ,‬כך שקשה לראות ב מה גם שאף שינוי זה‬ ‫ייתכן שהוא מה’נגיעה’ של העורך‪.‬‬

‫למרות כל ההערות הנזכרות‪ ,‬אין מנוס להבנתי מלשייך את הקטע הנדון לס"י‪ ,‬ולהניח שנגעה בו יד העריכה או‬ ‫ההעתקה‪ ,‬בגלל הכפילות בתיאור הכניסה לתיבה ובגלל החזרה המקשרת המצביעה על כך שקטע זה אחד הוא‬ ‫בעיקרו‪.‬‬

[פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 01/11/2019]

‫‪ .1‬ס"י = ספר יהוה‪ ,‬סי"א = ספר יהוה‪-‬אלהים‪ .‬בחלוקה המקובלת במחקר של ארבעה מקורות‪ ,‬אחד מהם הוא ס"י‪,‬‬ ‫אך כיום חוקרים רבים אינם מקבלים את החלוקה בין ס"י לס"א (ספר אלהים) אלא רואים בהם מקור אחד כעיקרון‬ ‫ומכונה סי"א (או קדם‪-‬דויטרונומיסטי)‪ ,‬כשחלק ממה ששייכו אחרים לס"א משוייך לדעתם למקור הכוהני (ס"כ)‪.‬‬

‫‪ .2‬יש לשים לב לכך שגם הקטע של ס"י‪/‬סי"א על הבהמה הטהורה‪ ,‬גם הוא נראה 'נגוע' ב'השמטות'‪ .‬ראו "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (ז‪,‬ב‪-‬ג)‪ .‬שכן לגבי עוף השמים נאמר סתם "שבעה‬ ‫שבעה" בלי התייחסות מפורשת לחלוקה בין עופות טהורים לעופות לא טהורים‪ ,‬ושם כמו פה‪ ,‬בא מטבע הלשון‬ ‫"זכר ונקבה" שמשתמש בו ס"כ ולא "איש ואשתו" שס"י‪/‬סי"א משתמש בו‪.‬‬