גמול אישי ומגמתיותו של מחבר דברי הימים
בפוסט זה ידובר על התפישות השונות של "תורת הגמול" במקרא ,בין גמול מצטבר מדור לדור ובין גמול אישי .וכן על תפישתו של מחבר דברי-הימים בענין ועל השכתוב ההיסטורי שהוא עושה בעקבות כך.
ב"עשרת הדברות" נאמר "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי" (שמ' כ,ה .ודב' ה,ט). כלומר שהאל מעניש גם את הבן על חטאי אביו .השקפה זו ובניסוח דומה נזכרת אף בס' הברית לענין "חטא העגל" (שמ' לד,ז) ,ובדומה ב"חטא המרגלים" (במ' יד,יח).
בתורה מצויה גם השקפה אחרת ,הטוענת שהאל מעניש רק את החוטא עצמו ולא את בניו או אבותיו .וכדברי מחבר ס' דברים: "וְיָדַעְתָּ כִּי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. וּמְשַׁלֵּם לְשׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ" (ז,ט-י) .זהו רעיון דומה לזה שס' דברים מציין גם לגבי הענשה בידי אדם: "לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ" (דב' כד,טז .ראה גם מל"ב יד,ו).
מה פשר מחלוקת זו ,ומתי התעוררה?
ירמיהו ויחזקאל מבטאים איפוא שינוי "מדיניות" אצל האל לאחר חורבן ישראל ויהודה ,שלא להעניש עוד את הבנים על חטאי אבותיהם.
[הדברים בעיקרם פורסמו על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – 29/4/2009]
מגמתיותו של דברי-הימים
בס' דבה"י ישנה מגמה בענין "הגמול האישי" ,להראות שאם היתה תקופה טובה בימי מלך מסויים היה זה כי המלך היה צדיק וישר וכדומה וגם העם היה טוב .ואם היו מלחמות ואסונות ,היה זה בגלל רשעותו של המלך וחטאי העם באותו דור .ובכך נאמן המחבר לתפישה המקובלת לאחר החורבן ש"צדיק וטוב לו ,רשע ורע לו" – גמול אישי.
אם עוברים לאורך דבה"י ,ניתן לשים לב למגמה זו ,ובעיקר היכן שניתן להשוות בין המסופר בס' שמואל או מלכים מול דבה"י. להלן דוגמאות:
בהמשך כותב המחבר עוד בלשונו: "וּשְׁמַעְיָה הַנָּבִיא בָּא אֶל רְחַבְעָם וְשָׂרֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ אֶל יְרוּשָׁלַם מִפְּנֵי שִׁישָׁק וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר יְהֹוָה אַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹתִי וְאַף אֲנִי עָזַבְתִּי אֶתְכֶם בְּיַד שִׁישָׁק. וַיִּכָּנְעוּ שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּלֶךְ וַיֹּאמְרוּ צַדִּיק יְהֹוָה. וּבִרְאוֹת יְהֹוָה כִּי נִכְנָעוּ הָיָה דְבַר יְהֹוָה אֶל שְׁמַעְיָה לֵאמֹר נִכְנְעוּ לֹא אַשְׁחִיתֵם וְנָתַתִּי לָהֶם כִּמְעָט לִפְלֵיטָה וְלֹא תִתַּךְ חֲמָתִי בִּירוּשָׁלַם בְּיַד שִׁישָׁק. כִּי יִהְיוּ לוֹ לַעֲבָדִים וְיֵדְעוּ עֲבוֹדָתִי וַעֲבוֹדַת מַמְלְכוֹת הָאֲרָצוֹת" (שם,ה-ח).
ובהמשך עוד: "וּבְהִכָּנְעוֹ שָׁב מִמֶּנּוּ אַף יְהֹוָה וְלֹא לְהַשְׁחִית לְכָלָה וְגַם בִּיהוּדָה הָיָה דְּבָרִים טוֹבִים" (שם,יב).
כלומר ,האיום של שישק היה כי רחבעם והעם חטאו ,והסיבה שניצלו היא חזרתם בתשובה וכניעה לאל.
ב) על אסא מלך יהודה מסופר במלכים: "וְיֶתֶר כָּל דִּבְרֵי אָסָא וְכָל גְּבוּרָתוֹ וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה הֲלֹא הֵמָּה כְתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה רַק לְעֵת זִקְנָתוֹ חָלָה אֶת רַגְלָיו" (מל"א טו,כג) .עתה נדרש מחבר דבה"י להסביר מדוע אסא חלה ,הלא נאמר על אסא: "וַיַּעַשׂ אָסָא הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כְּדָוִד אָבִיו" (שם,יא).
וכך כותב המחבר: "וּבָעֵת הַהִיא בָּא חֲנָנִי הָרֹאֶה אֶל אָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּהִשָּׁעֶנְךָ עַל מֶלֶךְ אֲרָם וְלֹא נִשְׁעַנְתָּ עַל יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל כֵּן נִמְלַט חֵיל מֶלֶךְ אֲרָם מִיָּדֶךָ. הֲלֹא הַכּוּשִׁים וְהַלּוּבִים הָיוּ לְחַיִל לָרֹב לְרֶכֶב וּלְפָרָשִׁים לְהַרְבֵּה מְאֹד וּבְהִשָּׁעֶנְךָ עַל יְהֹוָה נְתָנָם בְּיָדֶךָ. כִּי יְהֹוָה עֵינָיו מְשֹׁטְטוֹת בְּכָל הָאָרֶץ לְהִתְחַזֵּק עִם לְבָבָם שָׁלֵם אֵלָיו נִסְכַּלְתָּ עַל זֹאת כִּי מֵעַתָּה יֵשׁ עִמְּךָ מִלְחָמוֹת. וַיִּכְעַס אָסָא אֶל הָרֹאֶה וַיִּתְּנֵהוּ בֵּית הַמַּהְפֶּכֶת כִּי בְזַעַף עִמּוֹ עַל זֹאת וַיְרַצֵּץ אָסָא מִן הָעָם בָּעֵת הַהִיא. [...] וַיֶּחֱלֶא אָסָא בִּשְׁנַת שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע לְמַלְכוּתוֹ בְּרַגְלָיו עַד לְמַעְלָה חָלְיוֹ וְגַם בְּחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת יְהֹוָה כִּי בָּרֹפְאִים" (דבה"ב טז,ז-יב).
כלומר ,בא מחבר דבה"י ואומר אני אגיד לכם למה חלה אסא ,כי הוא בסוף ימיו לא היה צדיק כבתחילתו ,אלא חטא כנגד הנביא ורצח חפים מפשע בעם.
ג) במלכים מסופר: "יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב וְלֹא הָלָךְ כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. אָז אָמַר אֲחַזְיָהוּ בֶן אַחְאָב אֶל יְהוֹשָׁפָט יֵלְכוּ עֲבָדַי עִם עֲבָדֶיךָ בָּאֳנִיּוֹת וְלֹא אָבָה יְהוֹשָׁפָט" (מל"א כב,מט-נ). מדוע נשברו האניות?
גם לכך יש למחבר דבה"י הסבר רוחני: "וְאַחֲרֵי כֵן אֶתְחַבַּר יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה עִם אֲחַזְיָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא הִרְשִׁיעַ לַעֲשׂוֹת. וַיְחַבְּרֵהוּ עִמּוֹ לַעֲשׂוֹת אֳנִיּוֹת לָלֶכֶת תַּרְשִׁישׁ וַיַּעֲשׂוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר. וַיִּתְנַבֵּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן דּוֹדָוָהוּ מִמָּרֵשָׁה עַל יְהוֹשָׁפָט לֵאמֹר בְּהִתְחַבֶּרְךָ עִם אֲחַזְיָהוּ פָּרַץ יְהֹוָה אֶת מַעֲשֶׂיךָ וַיִּשָּׁבְרוּ אֳנִיּוֹת וְלֹא עָצְרוּ לָלֶכֶת אֶל תַּרְשִׁישׁ" (דבה"ב כ,לה-לז).
ד) במלכים מסופר בתיאור סתמי על יהורם מלך יהודה כך: "וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא" (מל"ב ח,כב) .
מחבר דבה"י צריך כמובן להמציא סיבה רוחנית למרידתם של אדום ושל לבנה (עיר יהודאית). ולכן מוסיף על דברי מלכים בלשונו ואומר "וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא מִתַּחַת יָדוֹ כִּי עָזַב אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. גַּם הוּא עָשָׂה בָמוֹת בְּהָרֵי יְהוּדָה וַיֶּזֶן אֶת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַם וַיַּדַּח אֶת יְהוּדָה" (דבה"ב כא,י-יא).
ה) על יהואש מלך יהודה נאמר במלכים כך: "וַיַּעַשׂ יְהוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהֹוָה כָּל יָמָיו אֲשֶׁר הוֹרָהוּ יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן" (מל"ב יב,ג) ,ומסופר גם כי "אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלָם. וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יְהוּדָה אֵת כָּל הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר הִקְדִּישׂוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהֹוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלָם" (שם,יח-יט) .עוד מסופר כי יהואש נרצח: "וַיָּקֻמוּ עֲבָדָיו וַיִּקְשְׁרוּ קָשֶׁר וַיַּכּוּ אֶת יוֹאָשׁ בֵּית מִלֹּא הַיֹּרֵד סִלָּא. וְיוֹזָכָר בֶּן שִׁמְעָת וִיהוֹזָבָד בֶּן שֹׁמֵר עֲבָדָיו הִכֻּהוּ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד" (שם,כא-כב).
אם היה יהואש מלך צדיק כדברי ס’ מלכים ,מדוע רצה חזאל לכבוש את ירושלים? ואיך יתכן שצדיק כמוהו נרצח ע"י עבדיו?
גם לכך יש למחבר דבה"י הסבר כפתיחה לסיפור על חזאל: "וְאַחֲרֵי מוֹת יְהוֹיָדָע בָּאוּ שָׂרֵי יְהוּדָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לַמֶּלֶךְ אָז שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֲלֵיהֶם. וַיַּעַזְבוּ אֶת בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת הָאֲשֵׁרִים וְאֶת הָעֲצַבִּים וַיְהִי קֶצֶף עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם בְּאַשְׁמָתָם זֹאת. וַיִּשְׁלַח בָּהֶם נְבִאִים לַהֲשִׁיבָם אֶל יְהֹוָה וַיָּעִידוּ בָם וְלֹא הֶאֱזִינוּ. וְרוּחַ אֱלֹהִים לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּעֲמֹד מֵעַל לָעָם וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה אָמַר הָאֱלֹהִים לָמָה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה וְלֹא תַצְלִיחוּ כִּי עֲזַבְתֶּם אֶת יְהֹוָה וַיַּעֲזֹב אֶתְכֶם. וַיִּקְשְׁרוּ עָלָיו וַיִּרְגְּמֻהוּ אֶבֶן בְּמִצְוַת הַמֶּלֶךְ בַּחֲצַר בֵּית יְהֹוָה. וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוֹיָדָע אָבִיו עִמּוֹ וַיַּהֲרֹג אֶת בְּנוֹ וּכְמוֹתוֹ אָמַר יֵרֶא יְהֹוָה וְיִדְרֹשׁ" (דבה"ב כד,יז-כב).
כלומר ,טוען מחבר דבה"י יהואש היה צדיק רק עד מותו של יהוידע הכהן ,אבל לאחר מותו נגרר אחרי שריו וחטאו הוא והעם , ואף רצחו את זכריה בן יהוידע בגלל נבואתו ותוכחתו .כל אלו גרמו לכך שחזאל עלה לכבוש את ירושלים והכניע את יהואש , וכן לכך שנרצח יהואש עצמו כמו שנרצח זכריה בן יהוידע הכהן.
ויותר מכך משנה המחבר מהמסופר אודות חזאל במלכים ,בניגוד לאמור שם שחזאל הסתפק במנחת הכניעה של יהואש ,מספר דבה"י כך: "וַיְהִי לִתְקוּפַת הַשָּׁנָה עָלָה עָלָיו חֵיל אֲרָם וַיָּבֹאוּ אֶל יְהוּדָה וִירוּשָׁלַם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת כָּל שָׂרֵי הָעָם מֵעָם וְכָל שְׁלָלָם שִׁלְּחוּ לְמֶלֶךְ דַּרְמָשֶׂק. כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהֹוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים. וּבְלֶכְתָּם מִמֶּנּוּ כִּי עָזְבוּ אֹתוֹ בְּמַחֲלֻיִים רַבִּים הִתְקַשְּׁרוּ עָלָיו עֲבָדָיו בִּדְמֵי בְּנֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וַיַּהַרְגֻהוּ עַל מִטָּתוֹ וַיָּמֹת וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּעִיר דָּוִיד וְלֹא קְבָרֻהוּ בְּקִבְרוֹת הַמְּלָכִים" (שם,כג-כה).
כלומר ,לא הסתפק חזאל במנחת הכניעה ,אלא השחית את השרים ועשה שפטים ביהואש ,מה שהביא לרציחתו של יהואש בידי עבדיו .ומוסיף עוד המחבר שלא נקבר יהואש על המלכים הקודמים ,וזאת בסתירה לנאמר במלכים: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד" (מל"ב יב,כב).
מנשה מלך יהודה
אינני יודע מה ידע או לא ידע מחבר דבה"י אודות ימי מנשה ,אבל לדעתי הוא לא יכל להתעלם מכך שתקופת שלטונו של מנשה היתה הכי יציבה והכי טובה שהיתה ליהודה ,ההיפך הגמור ממה שהיה מצפה מחבר דבה"י. מה שחייב אותו גם להמציא עונש חמור למנשה עצמו – גלות ,ומאידך גם להשמיט את חטא הרצח ההמוני של מנשה ואף להמציא שחזר בתשובה ,כל זה כדי להסביר למה מלך כל כך הרבה שנים ובהצלחה רבה.
זו השערה כמובן ,מכיון שקשה כמובן לדעת מה בדיוק היו השיקולים של מחבר דבה"י.
אגב ,יתכן שהמחבר עושה שימוש מסוים בנבואתו של ישעיהו שנאמרה לחזקיהו אביו:
"וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה. הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְנִשָּׂא כָּל אֲשֶׁר בְּבֵיתֶךָ וַאֲשֶׁר אָצְרוּ אֲבֹתֶיךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה בָּבֶלָה לֹא יִוָּתֵר דָּבָר אָמַר יְהֹוָה. וּמִבָּנֶיךָ אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִמְּךָ אֲשֶׁר תּוֹלִיד (יִקָּחֻ) [יִקָּחוּ] וְהָיוּ סָרִיסִים בְּהֵיכַל מֶלֶךְ בָּבֶל" (מל"ב כ,טז-יח).
המחבר משתמש אולי בנבואה זו ,כדי לספר שמנשה הוגלה ע"י מלך אשור ל"בבל" בדווקא (דבה"ב לג,יא) ,במקום לאשור עצמה כמצופה.
[פורסם על-ידי במקור בפורום ביקורת המקרא באתר היידפארק – ,20/5/2012עם תוספת קטנה ותיקוני נוסח]
תגובות
הוסף רשומת תגובה