מקרא וביקורת

יוסף מגיע יעקב אביו עם שני בניו‪ ,‬ויעקב מדבר אליו ומכניס בדבריו פסוק ללא כל הקשר לנושא‪ ,‬עד שגם פרשני‬ ‫המקרא המסורתיים הידועים בגמישות הגדולה שהם נותנים לטקסטים‪ ,‬לא הצליחו למצוא הסבר מניח את הדעת‬ ‫למיקומו של פסוק זה‪.‬‬ בר' מז: כט  וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת וַיִּקְרָא לִבְנוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי וְעָשִׂיתָ עִמָּדִי חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל נָא תִקְבְּרֵנִי בְּמִצְרָיִם. ל  וְשָׁכַבְתִּי עִם אֲבֹתַי וּנְשָׂאתַנִי מִמִּצְרַיִם וּקְבַרְתַּנִי בִּקְבֻרָתָם וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֶעְשֶׂה  כִדְבָרֶךָ. לא   וַיֹּאמֶר הִשָּׁבְעָה לִי וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּשְׁתַּחוּ יִשְׂרָאֵל עַל רֹאשׁ הַמִּטָּה. בר' מח: א  וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם. ב  וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה. ג   וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶ...

אחת השאלות בחקר המקרא היא האם המקור הכוהני (ס"כ) קדום למקור הדויטרונומיסטי (ס"ד – ספר דברים) כפי‬ ‫הסדר שהם לפנינו בתורה – זוהי עמדתם של יחזקאל קויפמן ואחרים‪ ,‬או שס"ד קדום לס"כ כפי התפישה הרווחת‬ ‫במחקר מאז וולהאוזן‪.‬‬ ‫אחת הטענות העיקריות של קויפמן להקדמת זמן חיבורו של ס"כ‪ ,‬עוד לפני תקופת חזקיהו‪ .‬היא הטענה בדבר‬ ‫התעלמותו של ס"כ מהמהפכה של ס"ד – "אחדות הפולחן"‪ .‬בעוד ס"ד דורש לרכז את הפולחן במקום אחד –‬ ‫"במקום אשר יבחר יהוה"‪ ,‬בס"כ אין דרישה שכזו וישנה לכאורה התעלמות מריכוז הפולחן‪.‬‬ ‫ראה דבריו (כרך א' עמ' ‪201‬): "בס"כ אין השפעה של ס"ד‪ ,‬אבל גם בס"ד אין השפעה של ס"כ‪ .‬מצד זה אין‬ ‫הכרע‪ ,‬איזה מהם קודם‪ .‬אולם ההכרע בא מצד אחר‪ :‬מצד ידיעותינו על השפעתו ההיסטורית של רעיון אחדות‬ ‫הפולחן‪ .‬אין ספק בדבר‪ ,‬שמימי חזקיהו התחילה התורה על דבר אחדות הפולחן כובשת את הלבבות‪ .‬בימי יאשיהו‬ ‫הוצאו כל המסקנות מתורה זו‪ .‬והיהדות לא נשתחררה עוד מעול שלטונה‪ .‬היא מושלת בכנסיה היהודית ש...

העברית של המקרא בכללו היא “עברית יהודאית” הדיאלקט שדובר בממלכת‪-‬יהודה‪ ,‬או כמו שהמקרא מכנה‬ ‫שפה זו בשם "יהודית" (מל"ב יח‪,‬כו וכח; ישע' לו‪,‬יא ויג; דהי"ב לב‪,‬יח‪ .‬וראה נח' יג‪,‬כד)‪ .‬כבר מהכינוי המקראי‬ ‫ניתן להבין שכנראה בממלכת‪-‬ישראל לא דיברו "יהודית"‪ ,‬אלא השתמשו בדיאלקט אחר של העברית (נכנה‬ ‫את הדיאלקט הישראלי כאן בשם "ישראלית")‪.‬‬ ‫למעשה אין אנחנו יודעים הרבה על הדיאלקט הישראלי‪ ,‬אלא רק ממעט הכתובות שנמצאו בחפירות‬ ‫ארכיאולוגיות בשטחי ממלכת‪-‬ישראל‪ ,‬וקצת מתוך המקרא‪.‬‬ ‫להלן מספר דוגמאות‪:‬‬ ‫א) מתוך השוואתם של " חרסי שומרון " מישראל עם " חרסי לכיש " מיהודה‪ ,‬ניתן ללמוד שבישראלית‬ ‫הכתיב למילה " יָיִן"  היא " יֵּן" ‪ .‬היו"ד השניה במילה "יין" ביהודית היא עיצורית‪ ,‬אך בישראלית מופיעה‬ ‫המילה ללא היו"ד העיצורית השניה‪ .‬כך גם עולה מ" לוח גזר " גם לגבי מילה נוספת במבנה דומה – " קֵּץ"  ‫בישראלית במקום " קָיִץ"  ביהודית (וראו להלן)‪.‬‬...

‫ישנה כפילות בתיאור עבודת הלויים‪:‬‬ ‫נאמר " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן.  וְשָׁמְרוּ אֶת כָּל כְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן"  (במ' ג‪,‬ז‪-‬ח)‪.‬‬ ‫ההבדל היחיד בין הראשון לפסוק השני הוא שבפסוק הראשון כתוב "משמרתו" ובפסוק השני כתוב "את כל כלי אהל‬ ‫מועד" (וכן "בני ישראל" במקום "כל העדה")‪ .‬זה מעורר חשד שיש כאן כפילות של שילוב שני נוסחים מקבילים‪.‬‬ ‫עם זאת מתרגום‪-‬השבעים עולה נוסח עברי המבטל את הכפילות‪ ,‬משהו כמו‪:‬‬ " וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת  בְּנֵי יִשְׂרָאֵל   לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת הַמִּשְׁכָּן ". ‫אך ייתכן שזה תיקון של הסופר לפתור את בעיית הכפילות ולא נוסח מקורי‪.‬‬ [פורסם בעבר על-ידי באתר הקודם של "מקרא וביקורת" - 17/05/2020]

‫ס' דניאל מיוחס במקרא לדניאל‪ ,‬המתואר כדמות שחיה מימי יהויקים מלך יהודה ונבוכדנאצר מלך בבל עד ימי‬ ‫התקופה הפרסית של ימי כורש הגדול‪.‬‬ ‫בפוסט זה נראה‪ ,‬שהכותב לא הכיר את התקופה הבבלית ואת התקופה הפרסית‪ ,‬מה שמלמד שהכותב חי בתקופה‬ ‫מאוחרת יותר כפי הנראה (וכפי שהרחבתי על כך בעבר )‪.‬‬ ‫להלן מספר תאריכים רלוונטיים לענייננו ע"פ תעודות בבליות (עולם התנ"ך‪ ,‬דניאל עזרא נחמיה‪ ,‬עמ' ‪118‬‬): ‫נבוכדנאצר עולה למלוכה בבבל – ‪ 604‬לפנה"ס‬ ‫נבוכדנאצר מגלה את יהויכין מלך יהודה לבבל וממליך את צדקיהו – ‪ 598‬לפנה"ס‬ ‫חורבן ירושלים והמקדש – ‪ 586‬לפנה"ס‬ ‫כורש עולה למלוכה בפרס כואסל של אסטיאגס מלך מדי – ‪ 559‬לפנה"ס‬ ‫כורש מורד וכובש את מדי – ‪ 550‬לפנה"ס‬ ‫כורש כובש את בבל – ‪ 539‬לפנה"ס‬ ‫הצהרת כורש – ‪ 538‬לפנה"ס‬ ‫מחבר ס' דניאל טוען שבשנת ‪ 1‬לדריוש המדי מלאו ‪ 70‬שנה ל"חורבות ירושלים": " בִּשְׁנַת אַחַת לְדָרְיָוֶשׁ בֶּן אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מִזֶּרַע מָדָי אֲשֶׁר הָמְלַךְ עַל מַלְכוּת כַּשְׂדִּים.  בִּשְׁנַת אַחַת לְמָלְכוֹ אֲ...

מוכרת נבואתו של ירמיהו שגלות בבל תארך ‪ 70‬שנה‪ .‬בפוסט זה נראה שלמעשה אין נבואה שכזו והיא גם לא‬ ‫נתקיימה‪ ,‬אבל למרות זאת מספר כותבים מקראיים נסתבכו עם נבואה זו‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 4‬למלך יהויקים‪ ,‬שנת מלכותו הראשונה של נבוכדנאצר מלך בבל (ירמ' כה‪,‬א)‪ ,‬ניבא ירמיהו שהעם יהיה בגלות‬ ‫תחת שלטון בבל למשך ‪ 70‬שנה‪.‬‬ ‫בתחילה דיבר על הגוים השכנים ועל בבל עצמה: " וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה .  וְהָיָה כִמְלֹאות שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְעַל הַגּוֹי הַהוּא נְאֻם יְהֹוָה אֶת עֲוֹנָם וְעַל אֶרֶץ כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם"  (שם‪,‬יא‪-‬יב)‪.‬‬ ‫ולאחר גלות יהויכין‪ ,‬בשנת ‪ 7‬לנבוכדנאצר‪ ,‬ניבא ירמיהו שגלות בבל תסתיים במלאות ‪ 70‬שנה לשלטון בבל‪ .‬ראה " כִּי כֹה אָמַר יְהֹוָה כִּי לְפִי מְלֹאת לְבָבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה אֶפְקֹד אֶתְכֶם וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם אֶת דְּבָרִי הַטּוֹב לְהָשִׁיב אֶתְכֶם אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה"  ‫(ירמ' כט‪,‬י)‪.‬‬ ‫נבוכדנאצ...

חוקרי המקרא שמו לב לעובדה מעניינת ביותר‪ :‬מחבר ס' דניאל אינו מכיר את התקופה אליה הוא מייחס את דניאל ‬ ‫– התקופה הבבלית והפרסית‪ ,1‬אך הוא יודע היטב את ההיסטוריה של התקופה ההלניסטית בא"י‪ ,‬וככל שהיא‬ ‫נמשכת הוא יודע עליה יותר – כשהכי הרבה מידע יש לו דווקא על תקופתו של אנטיוכוס ד' אפיפנס‪ ,‬בימיו החל‬ ‫בסופו של דבר נצחון החשמונאים‪.‬‬ ‫אך מה‪ ,‬המחבר יודע לספר על מלחמותיו ואף על גזרותיו של אנטיוכוס נגד היהודים בדומה להיסטוריה אותה אנו‬ ‫מכירים ממקורות אחרים‪ ,‬אבל כשהוא מתאר את נצחון היהודים הוא מתאר נצחונות שמימיים ומלכות עולם של‬ ‫היהודים – ללא שום קשר למציאות ההיסטורית!‬ ‫הסיקו מכך החוקרים‪ ,‬שהמחבר כתב את ספרו בתקופת גזרותיו של אנטיוכוס ד' אפיפנס‪ ,‬אך חזה להן סוף אחר מזו‬ ‫ההיסטורית‪.‬‬ חלק מהפרשנים המסורתיים כבר הסבירו את הנבואות בפרקים האחרונים של ס' דניאל‪ ,‬על התקופה ההלניסטית‬ ‫וגזירות אנטיוכוס‪ .‬לכשנעיין בדברים נראה‪ ,‬שבאופן יוצא דופן משאר ספרי הנביאים‪ ,‬התיאור של ס' דניאל הוא‬ ‫מפורט ביותר‪ ,‬ואף מדויק‪ ,‬בעיקר תיאור ימי אנטיוכוס ד'‪.‬‬ ‫אבל ...

נאמר " וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן.  וְהִקְרִיבוֹ לִפְנֵי יְהוָֹה וְכִפֶּר עָלֶיהָ וְטָהֲרָה מִמְּקֹר דָּמֶיהָ זֹאת תּוֹרַת הַיֹּלֶדֶת לַזָּכָר אוֹ לַנְּקֵבָה .  וְאִם לֹא תִמְצָא יָדָהּ דֵּי שֶׂה וְלָקְחָה שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶחָד לְעֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה"  (ויק' יב‪,‬ו‪-‬ח)‪.‬‬ ‫מילות הסיכום "זאת תורת היולדת לזכר או לנקבה" קוטעות את רצף דיני היולדת‪ ,‬ומפרידות בין דין היולדת הרגיל‬ ‫לבין דין היולדת העניה‪ .‬בדינים אחרים בהם יש דין שונה לעני או העניה דין העני מובא כחלק מהפרשה ולא כנספח‪.‬‬ ‫כמו " וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַיהוָֹה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ.  וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַיהוָֹה אֶחָד לְחַטּ...